גידול תוכים
כן...אני יודע שזה פורום חיות בר... אתחיל בסיפור שקרה לי כשביקרתי בגן חיות קטנטן בקיבוץ הגושרים. קיצר...בין שפע החיות שהיה שם בלט לו עיט שישב בתוך כלוב. התקרבתי לכלוב עד כדי נגיעה. פתאום העיט מתקרב אלי תוך קפיצות דידוי מצחיקות, כאילו היה דמות מצוירת, ומסתכל אלי במבט אצילי של מנהיג מלחמה אינדיאני 20 ס"מ בתוך הלבן של העין וכאילו אומר לי "תראה לאן הגעתי...מיליוני שנים אני עומד בראש שרשרת המזון. אני מכונת תעופה מושלמת כמו שהאדם יכול לחלום לבנות. אני יצירת מופת של אסתטיקה והוד והנה אני יושב כאן כמו מקק וזוחל על הארבע מ"ר המטונפים האלה כדי שחבורת הומו ספיאנס (רובם לא יותר תבוניים מכמה מכרסמים שהייתי צד בימי המפוארים) יזרקו לי במבה..." ישבתי שם כמעט חצי שעה, בוהה בו עם תחושה של עצב מעורבת בהערצה. העניין הוא כזה: תמיד ראיתי בתוכים חיות בר. בשבילי לראות מקאו בתוך כלוב זה כמו לראות תמונה של רון ארד. משהו שצובט בלב ועושה לא טוב. תחושה של סיפור עם סוף רע. של אי צדק. אתמול ראיתי אצל חבר תוכי אפרור ג'אקו. כידוע, אחד התוכים התבוניים ביותר. הוא מקסים , חכם, יש לו מבט תבוני וחם. פשוט התאהבתי... מצד אחד, רציתי לשלוף פנקס צ'קים ולקחת אותו. מצד שני, אמרתי לעצמי : "נכון , הוא נולד בשבי, אבל האם בגדלנו חיות שהן ביסודן חיות בר, איננו יוצרים את הביקוש והדלק לסחר חיות הבר ? וגם אם לא, מה הטעם בחיים בתוך כלוב ? נושא טעון - נא לשמור על תרבות דיון.
כן...אני יודע שזה פורום חיות בר... אתחיל בסיפור שקרה לי כשביקרתי בגן חיות קטנטן בקיבוץ הגושרים. קיצר...בין שפע החיות שהיה שם בלט לו עיט שישב בתוך כלוב. התקרבתי לכלוב עד כדי נגיעה. פתאום העיט מתקרב אלי תוך קפיצות דידוי מצחיקות, כאילו היה דמות מצוירת, ומסתכל אלי במבט אצילי של מנהיג מלחמה אינדיאני 20 ס"מ בתוך הלבן של העין וכאילו אומר לי "תראה לאן הגעתי...מיליוני שנים אני עומד בראש שרשרת המזון. אני מכונת תעופה מושלמת כמו שהאדם יכול לחלום לבנות. אני יצירת מופת של אסתטיקה והוד והנה אני יושב כאן כמו מקק וזוחל על הארבע מ"ר המטונפים האלה כדי שחבורת הומו ספיאנס (רובם לא יותר תבוניים מכמה מכרסמים שהייתי צד בימי המפוארים) יזרקו לי במבה..." ישבתי שם כמעט חצי שעה, בוהה בו עם תחושה של עצב מעורבת בהערצה. העניין הוא כזה: תמיד ראיתי בתוכים חיות בר. בשבילי לראות מקאו בתוך כלוב זה כמו לראות תמונה של רון ארד. משהו שצובט בלב ועושה לא טוב. תחושה של סיפור עם סוף רע. של אי צדק. אתמול ראיתי אצל חבר תוכי אפרור ג'אקו. כידוע, אחד התוכים התבוניים ביותר. הוא מקסים , חכם, יש לו מבט תבוני וחם. פשוט התאהבתי... מצד אחד, רציתי לשלוף פנקס צ'קים ולקחת אותו. מצד שני, אמרתי לעצמי : "נכון , הוא נולד בשבי, אבל האם בגדלנו חיות שהן ביסודן חיות בר, איננו יוצרים את הביקוש והדלק לסחר חיות הבר ? וגם אם לא, מה הטעם בחיים בתוך כלוב ? נושא טעון - נא לשמור על תרבות דיון.