גידעון פיין יענה לשאלותיכם ביום א' ב-19/4

[DrBenSheetrit]

ממליץ להוסיף לשרשור השאלות לפסיכולוג גדעון פיין
האמור מטה נועד להשכלה כללית בלבד ולא נועד כייעוץ רפואי ו\או משפטי, אינו מחליף בדיקה או הערכה רפואית, ובכל מקרה מהווה דעה אישית ולא מקצועית. בכל שאלה כיצד לנהוג יש להיוועץ ברופא המטפל.

גדעון פיין הוא מומחה ל-ROCD ומכיר את הטיפול בהפרעה הזו ואת הביטויים השונים שלה על כל הניואנסים הקשורים.

אני יכול לתרום רק ברמה הפסיכוביולוגית שזהו לדעתי סוג של OCD שכמעט תמיד ידרוש טיפול משולב של CBT+תרופה, משום שזו הפרעה עקשנית ומאוד מאמללת בהיעדר טיפול אגרסיבי, לעתים קרובות ברמה שבלי תרופה "אין עם מי לדבר" מבחינת הטיפול הפסיכולוגי, ובלי טיפול פסיכולוגי פעמים רבות המטופל לא מצליח להביא את עצמו לקחת תרופה, להתמיד בה, ולשרוד את התהליך עד להחלמה. גם לאחר ההחלמה יש צורך פעמים רבות בטיפול שיקומי (לדוג', שיקום זוגי). מצד שני, הפרוגנוזה (הצפי להמשך), עבור אלו שמתמידים בטיפול, היא באופן כללי טובה מאוד.

האמור לעיל נועד להשכלה כללית בלבד ולא נועד כייעוץ רפואי ו\או משפטי, אינו מחליף בדיקה או הערכה רפואית, ובכל מקרה מהווה דעה אישית ולא מקצועית. בכל שאלה כיצד לנהוג יש להיוועץ ברופא המטפל.
________________________________________________________
ד"ר יוסף בן-שטרית, פסיכיאטר ובעל תואר בפסיכולוגיה, [URL='http://www.innerlyft.com']www.innerlyft.com[/URL]

 

[DrBenSheetrit]

ממליץ להוסיף לשרשור השאלות לפסיכולוג גדעון פיין
האמור מטה נועד להשכלה כללית בלבד ולא נועד כייעוץ רפואי ו\או משפטי, אינו מחליף בדיקה או הערכה רפואית, ובכל מקרה מהווה דעה אישית ולא מקצועית. בכל שאלה כיצד לנהוג יש להיוועץ ברופא המטפל.

אוכל לומר בקצרה שיש סיכוי להעביר את ההפרעה לילדים מבחינת תורשה גנטית ומבחינה התנהגותית-סביבתית (אם ההורה לא מטופל\ת הילד גדל לתוך צורת חשיבה וטקסים של ההפרעה), ולכן חשוב שהורים עם OCD יטפלו בעצמם היטב כדי למזער את הסיכון אצל הילדים (ולקטוע את ההפרעה מוקדם אם היא מתחילה אצל הילד).

האמור לעיל נועד להשכלה כללית בלבד ולא נועד כייעוץ רפואי ו\או משפטי, אינו מחליף בדיקה או הערכה רפואית, ובכל מקרה מהווה דעה אישית ולא מקצועית. בכל שאלה כיצד לנהוג יש להיוועץ ברופא המטפל.
________________________________________________________
ד"ר יוסף בן-שטרית, פסיכיאטר ובעל תואר בפסיכולוגיה, [URL='http://www.innerlyft.com']www.innerlyft.com[/URL]

 

[DOCTOR W H O]

היי

דווקא בגלל זה, זה הזמן לשתף
מבטיחה שזה יקל

 

[DOCTOR W H O]

היי אהובה

שתפי קודם מה את חשה, מה קורה, מה עובר עלייך, ונוכל לעזור

 

[פיין גדעון]

שלום מישהי
מציע שתפרטי קצת את מצבך כדי שאוכל אולי לעזור במשהו מחר בתשובות שאכתוב.
שבוע טוב!

 

[פיין גדעון]

שלום מישהי
אני קורא את הדברים שאת כותבת וממש כואב הלב לשמוע על המצוקה הנוראית בה את נמצאת. המציאות של הבידוד בבתים בתקופה הזו מעצימה את המצוקה והסבל ויוצרת מצב שאין לאן לברוח, אין לעיתים ממי לקבל עזרה ונאלצים להתמודד עם המחשבות ועם המציאות בבית שלפעמים היא עצמה קשה. פגשתי במשך שנותיי כמטפל לא מעט אנשים שסובלים מ-OCD ודיכאון במצבי קצה שכבר הרגישו שנגמר להם כל הכוח ואין להם תקווה. אך גם זכיתי לראות רבים מאד מהם משתקמים ומגיעים למקומות שהם לא האמינו כבר שיגיעו. בדרך כלל כשמטופלים שואלים אותי אם הם יצאו מהמצב הזה, אם יש להם סיכוי, אני עונה שאני לא יכול לדעת לאן הם יגיעו אך במצב כזה הם לא יישארו. לא נשארים במצב כל כך קשה ואפשר למצוא פתרונות. יש כיום לא מעט דרכים להביא לידי הקלה בין בתחום הטיפול הנפשי ובין בתחום התרופתי או ההתערבויות הפיזיולוגיות השונות (TMS- גרייה מגנטית עמוקה ועוד).
עוד יותר מצער לשמוע על האכזבה והפגיעה שיש לך ממטפלים איתם נפגשת. לחוות שלמטפלים שלך לא איכפת ממך זו תחושה קשה ביותר כמטופל ואני מקווה מאד שתמצאי את הדרך לבנות את האמון בינך לבינם בהקדם או לחילופין שתמצאי את המטפל/ת המתאים/ה לך בהקדם. אכן תקופה זו של הקורונה מעמידה הרבה קשרים טיפוליים באתגר לא פשוט. הרבה מטופלים לא מרגישים בנוח בטיפולים דרך הטלפון או האינטרנט וכך גם לא מעט מטפלים לא מסתדרים עם זה.

לגבי המחשבות האובדניות אני מפציר בך בכל לשון של בקשה אם את במצב שאת עלולה לפגוע בעצמך פני לקבלת עזרה דחופה. אל תישארי במצב כזה לבד,התקשרי למוקד ער"ן או פני למיון.
אני בטוח שאת עוד תראי ימים יפים מאד בחייך, אל תוותרי עליהם!

בברכה ובתקווה ואמונה לימים יפים יותר,
גדעון

 

[פיין גדעון]

שלום יאיר
אני בטוח שיש לא מעט ממשתתפי פורום זה שמכירים בצורה זו או אחרת את החוויה של ROCD - מחשבות טורדניות בנוגע למערכות יחסים זוגיות. סוג זה של מחשבות טורדניות היה לא ידוע כמעט בכלל עד מלפני כ-10 שנים. לכן גם רבים שסבלו מ-OCD כזה לא אובחנו נכון אצל אנשי מקצוע וטיפלו בהם בכלים של טיפול זוגי רגיל שכמעט בכל מצב יפגעו במטופל יותר מאשר יעזרו לו. יש להחזיק טובה לד"ר דני דרבי וד"ר גיא דורון, שני פסיכולוגים שכתבו מספר מאמרים על התופעה הזו, שבזכותם המודעות לתופעה עלתה משמעותית בקרב אנשי מקצוע ובקרב מטופלים. אולם עדיין יש חוסר מודעות גדול בתחום ספציפי זה.

יש כמה אלמנטים ייחודיים בהפרעת OCD בתחום היחסים. אציין שניים מרכזיים:
1. קשה מאד להבחין בחוסר הרציונליות של תוכן האובססיות ב-ROCD. שהרי מקובל והגיוני להתלבט ולהיות בספקות לגבי נכונות הקשר עם בן/בת הזוג ולכן רבים הסובלים מההפרעה בצורה הזו לא מצליחים להבין שמשהו לא תקין עובר עליהם וגרוע מכך גם מטפליהם לא מבינים זאת. לעיתים רק כאשר המחשבות הטורדניות לפתע עוברות לנושא אחר, פחות רציונלי להתלבטויות, אזי נופל להם האסימון שמשהו לא תקין.
2. בכל נושאי האובססיות ב-OCD יש לנו אובייקט כלשהו שעליו האדם חושש, חרד, מסתפק ויש את הדבר שמאיים על האובייקט. למשל, במקרה הקלאסי של OCD של זיהום, הידיים, נגיד, הם האובייקט, והחיידקים הם האיום/לכלוך. ב-HOCD Homosexual OCD, מחשבות טורדניות לגבי הנטייה המינית, האובייקט הוא האדם עצמו והאיום/לכלוך הוא תחושת הנטייה המינית ההומוסקסואלית. הטרגדיה היא שב-ROCD האובייקט שעליו חווים את האובססיה הוא בן/בת הזוג, והאיום/לכלוך הוא האם הוא/היא מתאימים לי? יפים מספיק? אינטלגנטיים? וכו'. בעצם כמעט בכל נושאי האובבסיות ב-OCD האובייקט הוא חלק מהאדם עצמו אך ב-ROCD האובייקט הוא בן/בת הזוג, בעצם הם "הידיים המלוכלות" שאותם צריך "לנקות". כתוצאה מזה בן/בת הזוג עלולים במשך הזמן להיפגע מאד ולהרגיש שרואים אותם כאובייקט בעולמו של הסובל שהוא בן/בת זוגם ולא כסובייקט בפני עצמו. מצב זה דורש הרבה פעמים תקופת שיקום לקשר הזוגי באם הקשר ביניהם ממשיך.

בברכה,
גדעון

 

[פיין גדעון]

הי
שלום לך, קודם כל אקדים ואומר ששאלות רבות בתחום של OCD עלולות להביך את הבן אדם שסובל כיוון שאובססיות רבות סובבות סביב עניינים אינטימיים, מיניים, היגייניים וכד'. חשוב לתת להם מקום ולדבר עליהם כיוון שכל עוד לא מדברים עליהם הן רק גורמות לתחושות מבוכה ובושה גדולה יותר. כמובן שהכוונה לדבר עליהם עם אנשים שמכירים את התחום או מטפלים וכד'.
בכל מקרה אני רגיל לגמרי לדבר על עניינים אלו וזה לא מפריע לי כהוא זה.

אם אני מבין אותך נכון הספירה החלה אצלך מתוך מקום להרגיש ביטחון שלא תצטרכי לשוב בחזרה לשירותים אחרי שתצאי מהם עקב כך שאולי לא סיימת את צרכייך. בעצם, למה הספירה מתחילה? כיוון שהמנגנון המוחי הטבעי שאמור לתת לבן אדם אישור פשוט שהוא סיים מטלה כלשהי ובמקרה זה עשיית צרכים והתרוקנות מהם, לא עובד כראוי ב-OCD. האוטומטיות של מעשים פשוטים נפגעת לעיתים קרובות, "הזרימה" נתקעת. לכן, כאשר המוח לא נותן לאדם תחושת פידבק פשוטה שהוא יכול לקום וללכת האדם הסובל מה-OCD מנסה למצוא לעצמו עוגנים שעל ידם הוא יצור לעצמו את תחושת האישור המיוחלת ויוכל להמשיך הלאה ולזרום... אלא שבדרך כלל תחושת האישור לא מגיעה ואפילו אם היא כן היא נעלמת ובורחת מהר מאד ושוב מרגישים ש"לא סיימנו". ואז שוב אני מנסים לשחזר את תחשות האישור וחוזר חלילה.

הטיפול המיוחד ל-OCD הנקרא "חשיפה ומניעת תגובה" אמור בצעדים מדודים להחזיר לבן אדם את הזרימה האוטומטית על ידי כך שיפסיק לעשות את ה"טקסים" או ה"אישורים" וכך ייגמל מהם לאורך הזמן ובמקביל יחזור לאט לאט לעבור ממטלה למטלה בלי ה"אישור" החיצוני, בלי שהוא מביא לעצמו את תחושת הוודאות או האישור בצורה מלאכותית. זה טיפול לא קל, ודורש מאמץ לא מבוטל אך יש לו לא מעט הצלחות ובעיקר כאשר הוא מגיע בשילוב טיפול תרופתי.

באופן פרקטי לשאלתך הייתי מציע לך לנסות כמה פעמים לקום מהשירותים לפני שאת מרגישה את האישור שלא תצטרכי לחזור לשם מהר מאד ולנסות להמשיך עם שיגרת יומך ואולי תגלי שאת מסוגלת להמשיך הלאה לעיתים גם בלי הספירות.
בכל מקרה, הצורה הטובה ביותר לעזור לעצמך במצב של OCD זה לעבור טיפול אצל איש מקצוע מומחה בתחום.

בברכה,
גדעון

 

[פיין גדעון]

הי
בוודאי, וגם בימים אלו כיוון שטיפול אצל פסיכולוג/ית נחשב כטיפול רפואי ומותר גם בתקופה זו.

בברכה,
גדעון

 

[פיין גדעון]

רמת גן ופרדס חנה

 

[DOCTOR W H O]

גידעון פיין יענה לשאלותיכם ביום א' ב-19/4

גדעון פיין ממיסדי הפורום יענה לשאלותיכם ביום ראשון הקרוב בתאריך ה-19/4.

* גדעון פיין, פסיכולוג בעל תואר שני (MA), ניסיון רב שנים
באבחון וטיפול בחשיבה טורדנית ו-OCD, מנהל מרפאת
OCD Clinic ברמת גן.

אתם רשאים לשאול כל שאלה שעולה בלבכם בפן הפסיכולוגי, הבין אישי, ולהתייעץ על כל דבר שמציק לכם.

- שאלות, נא לשרשר כתגובה להודעה כאן.

*מתן תשובות בנושא תרופות וכדומה יפתח בשירשור חדש משלו כשבוע אחרי ויענה על ידי דוקטור יוסי בן שטרית.

 

[Gameboy4]

שאלה לד"ר בן שטרית

שלום רב ד"ר בן שטרית היקר

,
אני קודם כל שמח לראות שיש כאן רופא מצויין שעונה בפורום


ידוע לי למשל שתרופות סטימולנטים קלאסיים שמעלים רמת דופאמין במוח כמו מתילפנידאט/אמפטמינים למשל עלולים לגרום להחמרה של אוסידי ואף הופעת תסמינים של אוסידי אצל אנשים שמלכתחילה אין להם אוסידי.
וולבוטרין לפי הבנתי עובד במוח גם כן על דופאמין, בדומה לסטימולנטים, אך בצורה חלשה יותר ולכן עלול לגרום להחמרה של אוסידי.
תוספת הוולבוטרין נעשית במטרה של אוגמנטציה ל-SSRI לפציינט אשר האוסידי אצלו מגיב בצורה סבירה אך הדיכאון מגיב בצורה חלקית ולא מספקת
ויש מרכיב של עייפות/ישנוניות יומית וחוסר מוטיבציה ואפתיה.

לשאלתי-

1.האם תוספת של וולבוטרין ל-SSRI (במקרה הזה ציפרלקס), עלולה לגרום להחמרה של האוסידי בטווח הארוך?

2.האם יש לך ניסיון טוב במקרים של אוסידי עם דיכאון של שימוש ב-SSRI עם וולבוטרין?

3.בשילוב של מינון גבוה של ציפרלקס- 40 מג ביום, בשילוב וולבוטרין 300 מג ביום יש סכנה משמעותית לפרכוסים? (לעומת למשל שימוש בוולבוטרין בלבד ללא SSRI)

בתודה מראש

 

[DrBenSheetrit]

על וולבוטרין, ציפרלקס, וחשיבותה של אבחנה מבדלת
האמור מטה נועד להשכלה כללית בלבד ולא נועד כייעוץ רפואי ו\או משפטי, אינו מחליף בדיקה או הערכה רפואית, ובכל מקרה מהווה דעה אישית ולא מקצועית. בכל שאלה כיצד לנהוג יש להיוועץ ברופא המטפל.

1. הכל יכול לגרום להכל, השאלה היא בעיקר הערכת סיכון לעומת תועלת צפויה. אני מצרף מאמר בו רואים שחלק מהאנשים עם OCD שלוקחים וולבוטרין משתפרים, חלק מחמירים, ובסה"כ בממוצע אין אפקט לוולבוטרין על OCD. ואנחנו מדברים על הטווח קצר. כלומר, התוצאה הקלינית במטופל ספציפי אינה צפויה, בשורה התחתונה.

2. מחקר עדיף על ניסיון של אדם בודד.

3. וולבוטרין לבד כרוך בסיכון של 0.1% עד 0.4% סיכון לפרכוסים (תלוי במינון ובאיזה מחקר מסתכלים). הספרות מזהירה מפני שילוב עם ציפרלקס עם וולבוטרין מחשש להעלאת סף פרכוס (כלומר סיכוי לפרכוסים גובר משמעותית בצירוף התרופות), אינטראקציה בין-תרופתית שזוכה לסווג Serious.

4. עייפות, חוסר מוטיבציה ו-"אפתיה" יכולים להיות עקב דיכאון, אך נגרמים מהרבה גורמים אפשריים אחרים, חלופיים, ביניהם יתכנו הפרעות שינה, בידוד חברתי ממושך (לדוגמא עקב מגיפה עולמית כלשהי), הפרעות חרדה מסוימות, וריאנטים מסוימים של הפרעות קשב, הפרעות נוירולוגיות, אנמיה (במובן הפשוט של המוגלובין נמוך בדם), מחלה ויראלית ("sickness behavior") אקוטית (לדוג' הצטננות) או סאב-אקוטית (לדוג', מחלת הנשיקה) או כרונית (לדוג', הפטיטיס C או HIV), תת-פעילות של בלוטת התריס, רמות נמוכות מידי של קורטיזול בדם (מחלת אדיסון, לדוג'), או משנית להפרעות כגון טרשת נפוצה, מחלות כרוניות למיניהן ובמיוחד מחלות עם רכיב דלקתי או עם רכיב משמעותי של כאב כרוני, חסר בויטמנים ו\או מינרלים מסוימים (לדוג', רמה נמוכה מידי של ויטמין B12), צריכה נמוכה מידי של טריפטופן בתזונה, וסיבות נוספות, כמו תופעות לוואי של הטיפול עצמו במקרים מסוימים.

במילים אחרות, בל נניח בהכרח שזה דיכאון, ובל נניח בהכרח שהפתרון היה אמור להיות וולבוטרין. כל מקרה לגופו (ונפשו).

האמור לעיל נועד להשכלה כללית בלבד ולא נועד כייעוץ רפואי ו\או משפטי, אינו מחליף בדיקה או הערכה רפואית, ובכל מקרה מהווה דעה אישית ולא מקצועית. בכל שאלה כיצד לנהוג יש להיוועץ ברופא המטפל.

________________________________________________________
ד"ר יוסף בן-שטרית, פסיכיאטר ובעל תואר בפסיכולוגיה, www.innerlyft.com

 

[Gameboy4]

מינון של תרופות- לד"ר בן שטרית

שלום ד"ר בן שטרית,


1.האם תרופות ממשפחת SSRI גורמות לישנוניות יומית בשימוש ממושך? תאורטית זה הגיוני שיגרמו לעייפות כי אלו תרופות שאמורות להרגיע.

2.האם פציינט שלא מגיב לאוגמנטציה של אריפליי ל-SSRI (ציפרלקס) באוסידי יכול להגיב לסרוקוול/סרוקוול XR? יש סיכון לטרדיב דיסקינזיה בטווח ארוך?

3.מה דעתך על אוגמנטציה באוסידי ל-SSRI עם תרופות שמשפיעות על הגלוטמט כמו ממנטין למשל? יש יעילות? הבנתי שלממנטין יש תופעות לוואי מעטות ובטיחות גבוהה יחסית, וזאת לעומת תופעות לוואי של אנטיפסיכוטיות ובעיה של בטיחות כמו למשל סיכון לטרדיב דיסקינזיה בשימוש קבוע וממושך.

אשמח לדעתך

בתודה

בתודה

 

[DrBenSheetrit]

אוגמנטציות תרופתיות ב-OCD
האמור מטה נועד להשכלה כללית בלבד ולא נועד כייעוץ רפואי ו\או משפטי, אינו מחליף בדיקה או הערכה רפואית, ובכל מקרה מהווה דעה אישית ולא מקצועית. בכל שאלה כיצד לנהוג יש להיוועץ ברופא המטפל.

1. SSRIs יכולים לגרום לישנוניות כבר בטווח הקצר... זה בין התופעות הלוואי השכיחות של התרופות. במנגנון בלתי-תלוי, יתכנו פיהוקים כתופעת לוואי ישירה (לאו דווקא כתוצאה מעייפות).

2. הכל יכול לגרום להכל, השאלה מה הסיכוי. האנטיפסיכוטים היותר יעילים לאוגמנטציה ב-OCD הם אריפליי, ריספרידל והלידול (לפי הסדר הזה) וככל הנראה גם אינווגה. סרוקוול, זיפרקסה ולפונקס לא הוכחו חד-משמעית כמסייעים, ועל כל אחד מהם יש מאמרים שהם יכולים לגרום לתסמיני OCD.

כל נוגדי הפסיכוזה מהדור הראשון והשני יכולים לגרום ל-Tardive Dyskinesia, וגם SSRIs יכולים במקרים נדירים ביותר לגרום ל-Tardive Dyskinesia, השאלה, שוב, מה הסיכון. הסיכון ב-SSRIs הוא נמוך מאוד, בריספרידל \ הלידול הוא משמעותי בשימוש בטווח ארוך, ובאריפליי קיים אך משמעותית פחות מריספרידל והלידול.

3. אוגמנטציה בממנטין עשויה לעזור ועלולה שלא לעזור, הראיות מצביעות בכוון חיובי אך אינם חזקות בכדי להמליץ לנסות ממנטין לפני שמנסים אנטיפסיכוטיים (כאוגמנטציה לטיפול ב-OCD). הסדר התרופתי נכון להיום הוא SSRIs/Clomipramine, אוגמנטציה עם אנטיפסיכוטיים, קו שלישי (לדוג', ממנטין), לפי הסדר הזה.

האמור לעיל נועד להשכלה כללית בלבד ולא נועד כייעוץ רפואי ו\או משפטי, אינו מחליף בדיקה או הערכה רפואית, ובכל מקרה מהווה דעה אישית ולא מקצועית. בכל שאלה כיצד לנהוג יש להיוועץ ברופא המטפל.

________________________________________________________
ד"ר יוסף בן-שטרית, פסיכיאטר ובעל תואר בפסיכולוגיה, [URL='http://www.innerlyft.com']www.innerlyft.com[/URL]