גיור רפורמי עולה לכותרות.

Harrington

Well-known member
מנהל
כתבתי על זה בעבר מאמר ('פינת הלכה') שלם, אבל אין גישה אליו, אז רק בתקציר...

מהו גיור?
עם ישראל לרגלי הר סיני הצהיר בפני הקב"ה: "נעשה ונשמע".
משמעות הדברים פשוטה; אנו מכירים בך כקל יחיד ומקבלים עלינו את תורתך. "נעשה", כלומר נקיים את מצוות התורה (=הנחיותיך). לאחר מכן גם "נשמע", כלומר נלמד את התורה (ממילא אחת ממצוותיה שהתחייבנו לקיים).
זה למעשה ההליך שהפך את כולנו, את כל עם ישראל, למה שמכונה היום 'יהודים'.

הליך הגיור הוא אם כן, אם נתמצת את זה לאחר הניתוח הנ"ל, בשני צעדים: האחד הכרה בקל האחד כקל יחיד והמלכתו עלינו והשני הוצאת קבלת עול מלכות שמיים מהכוח אל הפועל, על-ידי התחייבות לקיים את כל הוראות הבורא שהמלכנו על עצמנו.

רות המואביה התגיירה באומרה: "עמך עמי ואלוקייך אלוקי".
במשפט בודד, קצר ולכאורה פשוט זה, היא עשתה בדיוק את מה שאנחנו עשינו לרגלי הר סיני. היא הודיעה על קבלתה את הקל האחד והיחיד כקל שלה והכרה בו כקל יחיד, מתוך כך נובע גם קיום מצוותיו כמובן, ובנוסף הודיעה על רצונה להצטרף לעם היהודי ולהיות חלק בלתי נפרד ממנו.

אמור מעתה, הליך הגיור מתחלק לשניים וחצי חלקים: החלק הראשון הוא הכרה בקל כקל יחיד, החלק השני הוא המלכתו על המועמד לגיור, מה שכולל כמובן גם היענות לקיום מצוותיו, והשלישי הוא רצון להצטרף לעם היהודי כחלק אינהרנטי ממנו.

בימינו הסיטואציה לכאורה שונה. בתי הדין לגיור (בכל המסלולים האורטודוקסיים) דורשים סדרה של לימודים ואף נקיטת צעדים בפועל שמעידים על רצון כן ואמיתי של המועמד לגיור, להצטרף לעם היהודי וכו'. על פניו זה סותר את כל מה שכתבנו למעלה. תיארנו את הליכי הגיור 'המקוריים' כתהליכים קצרים ופשוטים לכאורה. הבעת משפט קצר ותו לא. אז מי הסמיך את בתיה"ד דהיום לדרוש לימודים ארוכים, לעתים של שנים, ולעבור שלל עניינים שמוכיחים את כנות כוונת המועמד לגיור?

התשובה היא פשוטה והיא עולם המציאות. אין לנו כל דרך לדעת את כנות כוונת המועמד. אם בגיור בישראל או מתוך רצון להגר לישראל למשל עסקינן, הרי שיש שלל סיבות מדוע אדם ירצה להתגייר. אחד רוצה זאת כדי לקבל סל קליטה. אחר סתם רוצה לגור בארץ. שלישי מעוניין בתעודת גיור כדי שיוכל להינשא לבחירת ליבו ללא התנגדות משפחתה. וכך הלאה. מה עושים בתי הדין? בפשטות, דורשים מהמועמדים להכיר על מה הם חותמים. הרי אדם לא יכול לקבל על עצמו מערכת חוקים וכללים אם הוא כלל לא מכיר אותם. זה מגוחך וברור שאין בכך כנות. בשביל לדעת שהוא מעוניין בזה, הוא צריך להכיר על מה הוא מדבר. איך יכיר? ילמד! לכן המועמדים לגיור לומדים את בסיסי היהדות טרם שהם יכולים לקבל את החותמת הרשמית. זה כל הסיפור (על רגל אחת). יותר מזה, ההלכה מחייבת את המגיירים להקשות בדווקנות על המועמדים. זה לא נעשה משנאת האדם, אלא מתוך אותו עניין בדיוק, רצון לוודא ברמת ודאות גבוהה ככל שניתן, שהמועמד לגיור מתכוון בכנות מלאה ובתום לב מלא להתגייר ולא סתם עובר את התהליך מסיבות אינטרסנטיות כאלה או אחרות.

אותו עניין מתבטא בדרישת בתי הדין (רובם ככולם) שהמועמד לגיור יתחייב לקיים את מצוות התורה לאחר גיורו. הדברים גם כאן, פשוטים להחריד. הרי אדם שאומר מראש 'אני רוצה להתגייר, אבל לאחר הגיור אשים פס על התורה ועל הוראות הבורא ואעשה מה שבא לי בדיוק כפי שעשיתי לפני כן', פר הגדרה לא ניתן לקבל את כנות כוונותיו בהליך כולו! לעומתו אדם שבאמת ובתמים מתכוון לקיים את מצוות התורה ולחיות על-פי היהדות (ההלכה בלע"ז), לגביו אפשר לומר שכוונותיו כנות ורציניות, ומתוך כך להמשיך בתהליך הגיור.


נמצאנו למדים מספר דברים;
ראשית גיורה של רות המואביה היה גיור על-פי כל כללי ההלכה, גם אם לכאורה היה קצרצר הן במילים והן במעשים.
שנית הליך הגיור של ימינו לא שונה משמעותית ממה שהיה בעבר. מה ששונה, הוא כוחם/סמכותם של דייני ביה"ד לגיור ללמוד על כנות כוונות המועמד העומד לפניהם. טול היום מכשיר כמעין פוליגרף שיש בכוחו תוך שניות בודדות להודיע לדיינים באופן חד-משמעי ומובהק אם כוונות המועמד רציניות אם לאו, והליך הגיור בארץ יוכל להתקצר בחצי ויותר. אבל אין מכשיר כזה בנמצא, אז פועלים כמו שפועלים בלית ברירה אחרת.

עוד נמצאנו למדים, שמועמד לגיור שאינו מתכוון ברצינות למלא אחר הוראות הבורא ומחליט מראש שהוא יכול/מתכנן לקיים רק מחצית, גיורו אינו גיור. כלומר אדם כזה, גם אם יקבל בדרך כלשהי תעודת גיור עם חותמת יפיפיה שמצהירה עליו כגדול היהודים אי-פעם, כלל לא יהיה יהודי על-פי ההלכה (קרי ע"פ היהדות). שם בדיוק נעוצה הבעיה כולה ב'גיורים' רפורמיים (ומפאת קוצר המקום אין כאן המקום להרחיב יתר על המידה לגבי עמדת הדת הרפורמית לתורה וכו'). אדם כזה פשוט לא יהיה יהודי, לא יהיה גר צדק, לא יהיה חלק מעמנו. גם לא אם הוא, התקשורת הישראלית, יאיר לפיד, וכל בני משפחתו, יראו בו מינימום את משה רבינו.


כל הנ"ל כאמור, באמת על רגל אחת.
 
למעלה