תיווך עם כלים גישוריים
גם אני סבורה שבמו"מ בין מדינות, המדינה "המגשרת" משתמשת בכלים גישוריים, שכן אנו עדים לכך ש"גישור" שכזה נמשך שנים רבות ובמשך השנים מדינה זו לומדת להכיר את האינטרסים והצרכים של שתי המדינות שנמצאות בסכסוך. מסכימה עם הדברים שאין זה גישור "פאר אקסלאנס", בגלל שהמדינה השלישית מונעת ע"י אינטרסים משל עצמה. מכאן, מתבקש למעשה דיון נוסף: כשהסתכלתי באתרים שונים באינטרנט אודות המקרה הנ"ל, למשל, ראיתי שבאתר אחד קוראים לזה גישור, באתר אחר, תיווך ובאתר שלישי - בוררות, כלומר, מסתבר שלא ממש מבדילים ביניהם. לאחרונה אנו שומעים בתקשורת רבות על הליך גישור, כאשר לא מתנהל כאן הליך גישור של ממש, אלא נסיון "לגשר על הפערים"=לתווך. מצד אחד, כפי שכבר אמר חגי בשרשור אחר, כל פרסום זה טוב, כי זה מעלה את המודעות. אך מצד אחר,כאשר לא ממש יודעים מה זה גישור, האם זה תורם לתדמית החיובית של המקצוע, במיוחד לנוכח העובדה שכל אותם "גישורים" (שהם למעשה סוג של תיווך עם כלים גישוריים) אינם צולחים. (כמו למשל, הגישור בין האוצר למורים). אז האם זה טוב או רע ליהודים? וחגי - נשמח אם תספר לנו קצת יותר על הספר של פרופ' בן עמי.
