דו-קיום??

[בטרוף זמני]

ועוד סיפור לסיכום

אצרף עוד סיפור אנחנו כידוע מקדשים את החיים ובני דודינו מקדשים את האדמה והחיים אצלם כידוע לא כל כך נחשבים. במצב כזה כשהם כל הזמן מציקים בטרור אנחנו סוחרים איתם - מקבלים כל פעם עוד פיסת "שלום" ותמורתה נותנים עוד פיסת אדמה. הסיפור הבא שקיבלתי לאחרונה במייל ממחיש בעיניים פלסטיניות איך יראה המזרח התיכון עוד חצי יובל. אגדה פלסטינית יושב איכר לסעוד עם בנו הקטן, והאיכר אומר לבנו: “תסתכל סביב, יא איבני , ותראה את האדמה השחורה והטובה, - כל זה שלנו. פעם גרו כאן יהודים ‘ציונים’, והם בנו כפרים וחרשו את השדות ואהבו את עבודת האדמה והפריחו את השממה . והבן מסתכל על אביו האיכר בעיניים שחורות וגדולות ושואל אותו: “ומה אנחנו עשינו?” “אנחנו, יא איבני - עונה האיכר - נלחמנו ביהודים כי חשבנו שהם באו לגזול את אדמתנו. מאה שנים נלחמנו בהם. אבל הם חרשו את האדמה והיו מוכנים להילחם ולמות בשבילה. הם הקימו כפרים בכל הארץ, וגם מדינה יפה, יא איבני, מדינה ‘ציונית ‘, ואותנו הם גרשו, ובכפרים שלנו הם שמו “ציונים” ולא הצלחנו לנצח אותם”. “לאן הלכו כל היהודים, אם הם היו חזקים כל כך ?” “הרוח לקחה אותם, יא איבני. הם נעלמו כמו טיפות הטל על העלים. פתאום נמאס להם מהמלחמה, נמאס להם מהאדמה, והם רצו שלום. ולא רצו יותר להילחם בשביל האדמה, ושלא ימותו יותר החיילים שלהם במלחמה “. “בחייאת אבויה! רק שלום בלי אדמה? מה יעשו היהודים רק עם שלום בלי אדמה?” “נעשו מג’נונים היהודים ורק שלום עניין אותם. והאמהות של החיילים הגיבורים יצאו לרחובות ועשו הפגנות. ואנחנו, יא איבני, נתנו להם את מה שביקשו, נתנו להם שלום”. “אז לאן הלכו, יא אבויה, אם נתתם להם שלום ?” “נתנו להם שלום, יא איבני, והם נתנו לנו אדמה. כל פעם קצת. והיום כל האדמה שלנו וכל השלום שלהם. יש להם עוד קצת אדמה בחוף הים, אבל למי זה איכפת? בעוד כמה שנים גם את זה הם יתנו. הם כבר לא אוהבים אדמה, הם אפילו שכחו מי היו הציונים שפעם בנו כפרים והפריחו את השממה. הם הפסיקו לקרוא לאדמה מולדת והם קוראים לה נדל”ן, וכמה שהנדל”ן יותר קרוב לים הם אוהבים אותו יותר, כי הוא נותן להם יותר כסף “. “ומתי תיקח אותי לראות את היהודים שגרים בנדל”ן על החוף, אבויה ?” “פעם אקח אותך, יא איבני, לראות את הבתים הגבוהים של היהודים על החוף ליד הים. ועכשיו תסתכל סביב ותראה את החרמון והכינרת והתבור ותדע שכל זה שלנו. ותזכור שאדמה זה הדבר הכי חשוב והכי יקר שיש לבן אדם, יותר יקר מאשה שלו , יותר יקר מבן שלו, יותר יקר מחיים שלו, יותר יקר משלום “. והאיכר קם לאיטו, אוחז בידו את מחרשתו והמשיך לפתוח תלם ארוך באדמה השחורה באדמה המקודשת שפעם הייתה לה חזון

 

[בטטה קרה שלכם]

יופי של אגדות

אבל אנחנו חיים במציאות , ובמציאות מצאנו את עצמנו כל כך אוהבים את האדמה עד שהדבר הפך לאובססיה משיחית שמרקיבה את החברה שלנו מבפנים. מה ביקשנו? בית לאומי יהודי או אדמה יהודית? וברור שכל פעם ניסוג עוד טיפה ועוד טיפה אם לא נדע את הגבולות, זהו כשל החד צדדיות וסירוב ההידברות שהוליך המרכז הפופוליסטי, כרגע יש חלון הזדמנות שהולך ונסגר לו על גבולות 67', אם נתנכר לו ונדחוק כנגדו גם את ערביי הארץ נמצא את עצמנו דנים על גבולות 47', ומי יודע מה אחרי? הפעלת ההגיון שלך לוקה בחסר כי היא לגמרי התעלמה מהסכנה האמיתית למדינה הזו, זו שבאמת תשליך אותנו לאבדון כפי שקרה לפני 2000 שנה, אבל בוא אני אספר לך זאת בצורת האגדה, החל מהרגע שבוא הבן שואל- “לאן הלכו כל היהודים, אם הם היו חזקים כל כך ?” “הרוח לקחה אותם, יא איבני. הם נעלמו כמו טיפות הטל על העלים. כבשו במלחמות אדמות זרים, תחילה שמרו על האדמה למען השלום, אך חלקם אהבו את האדמה כל כך שמכרו את ערכיהם הצודקים כדי להחזיק באדמה עד טיפת הדם האחרונה..." "אם כך מדוע נעלמו?" "היו הם מוכנים להחזיק באדמה עד טירוף, עד שהרגו את מנהיגיהם כאשר ניסו להשכין שלום עם אויבים, עד שהתנכרו לצדק שממנו קמה מדינתם, עד שנלחמו בינם לבין עצמם ונחלשו... אז נהיו מג'נונים והפילו את תפארת מדינתם על תהרת אהבת האדמה, וקידשו את הדת והלאומיות מעל הכל, מדינתם הפכה לארץ אוכלת יושביה שאיש לא רצה להילחם למענה. טיפין טיפין זלגו הם מהארץ, משאירים מאחור רק את מי שלא יכל לבוא כי היה חלש, לבסוף נעשתה מדינתם כה חלשה עד שאפילו אותם מג'נונים לאדמה הבינו את גודל צרתם וברחו עם משפחותיהם למקום אחר שם היו שוב חזקים על חלשים..." "יא אבויה! אם כך מדוע לא התפשרו?" "אין מה לעשות יא איבני, יש אנשים שלא יודעים להסתפק בשלהם ולשים לעצמם גבולות."

 

[בטרוף זמני]

גם אתה מפנטז על הרס המדינה

הראיה שלך מאוד חד צדדית. - האהבה שלנו לאדמה היא אובססיה משיחית שמרקיבה את החברה מבפנים. באותה מידה בטח תצדיק את האובססיה הערבית ל"שיחרור אדמתם". החינוך הפלסטיני מדבר על מדינה פלסטינית שנחמסה בידי הציונים המרושעים. אני למשל יודע כי מדינה פלסטינית לא היתה קיימת מעולם והומצאה רק לאחר 1967. הידברות אנו מנסים כבר שישים שנה ותמיד לאחר כל שלב של הידברות וויתורים המצב נהיה יותר גרוע. מה שהגורמים הנירפים בחברה שלנו (אלו הנקראים שמאלנים) עוד לא הבינו - הערבים מדברים בשפה לגמרי שונה. הם לא רוצים שנוותר קצת אלא שנוותר על הכל. כשאנחנו אומרים הפסקת אש אנו מתכוונים לשקט לתמיד והם מתכוונים להפסקה שתיתן להם הזדמנות לאסוף כוחות ונשק כדי שיוכלו לצאת מאוחר יותר למסע הרג בכוחות מחודשים. אתה בטח תסתפק בפנטהואז בקו המים אבל יש אצלנו עוד הרבה אחרים שלא יוותרו על מדינת ישראל. היתה לערבים הגרים במדינת ישראל הזדמנות להשתלב במסגרת של חברה מפותחת עם כלכלה חזקה. אבל הם בחרו לשנוא את המדינה. כשאמרו להם - אוקיי, נעשה חילופי שטחים עם הפלסטינים ותעברו יחד עם בתיכם לשטחי הרשות הגיבו בתדהמה וכעס רב - "אתם רוצים שנגור עם הפרימיטיבים האלו??". בקיצור זה סיפור אהבה -שינאה. הם שונאים אותנו ולא מוכנים לעזוב אותנו. אוהבים לחיות במדינה מפותחת אבל מייחלים לסופה. נגזר גורלנו לחיות עם הנבערים החיים על השינאה. אם הם לא ישנו את הגישה (חינוך לשינאת המדינה) אין ספק שעוד כמה עשרות שנים יגיע הפיצוץ שיביא להפרדה מוחלטת. הנה קצת היסטוריה מקומית שבטח אתה לא מכיר http://www.terrorismawareness.org/what-really-happened/ הנה מה שאומרת אייאן חירסי אני יודעת מה קורה בתוך מוסדות האיסלם, אני יודעת איך מחנכים את הילדים להיות חייליו של אלוהים, להרוג כדי להציל את העולם http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3528103,00.html

 

[בטטה קרה שלכם]

גם אתה פופוליסט מתלהם

וכאשר מישהו מציג עמדה שסוטרת את פתרונות הפלא המופלאים שלך הוא אוטומטית הופך ל"אוייב העם", סטאליניזם למופת. הראיה שלי ורואה קצת מעבר לרחשי הכעס המיידיים שמאפיינים את שלך, אני כבר הבנתי מזמן שהרבה יותר קשה לדעת להפנות ביקורת עצמית נוקבת מאשר ביקורת חיצונית משתלחת, מה שכנראה אתה לא רוצה ללמוד כי מבחינתך זה אוטומטית "פנטזיה על הרס המדינה" פשוט חולשה שהיא סכנה אמיתית לקיום המדינה הזו הרבה מעבר לכל אותם טילים איראניים ותינוקות פלסטינים. כאשר ארצה לדון בביקורת על הפלסטינים ואויבים אחרים אני לא אחסוך בכך, אלא שכאן מדובר על צעדים שאנחנו ננקוט ועל כן ראויה הביקורת על הקיצוניות הטוטאליתארית שמפגינים כאן גורמי ימין אנטי דמוקראטיים כמוך. הבית שלי דווקא עובר 2 ק"מ מהקו הירוק ובשטחי החלוקה של 47', ומי שיחוש את נחת הקסאמים כאשר אלה ינחתו מהגדה יהיו קודם אנחנו ובכל זאת אני מודע יותר לסכנת הפאשיזם שרובצת על המדינה ומודאג ממנה לא פחות מסכנות החוץ, ההיסטוריה כבר לימדה אותנו שהיו אלה אויבים מבית שהפילו אותנו בעבר ואני רואה מגמה מדאיגה נוספת כיצד אותו תהליך צובר עור וגידים. העיוורון שלך והסירוב העקשני שלך לראות קצת מעבר לפעולה המידית וההשלכות שלה נותנים לך את הרשות לצאת בהצהרות על פתרון הוקוס פוקוס של מלחמת בני אור בבני חושך, עד כמה ילדותי אפשר להיות? תגיד לי אתה בכלל רוצה שיהיה בית לאומי יהודי כאן בארץ בעוד 100 שנה? או שאתה רק רוצה שנצא לנקום את הכבוד האבוד של האדמה היהודית? אתה באמת חושב שאם נצא בכוח כנגד כל העולם יירד מהשמים איזה כוח מגן אלוהי שישמור עלינו לנצח? למה? כי אנחנו עם סגולה והצדק תמיד יהיה לצידנו גם כשאנחנו טועים? מה צריך להיות? צודק או חכם?

 

[בטרוף זמני]

אתה חוזר לסיסמאות

אתה חוזר לסיסמאות - שוב פאשיזם. תקרא שוב את השירשור מההתחלה ואולי תבין על מה דנים כאן. טענתי כי דו קיום ישראלי ערבי כאן אצלנו בארץ זו כנראה פנטזיה שלא תתממש. אנחנו רוצים בשילובה של אותה קבוצה הנקראת ערביי ישראל אבל להם יש פנטזיות אחרות, והם לא מהססים להציג אותם בכל הזדמנות. הם מאמינים כי בסופו של דבר ינצחו - בזכות מה שהם קוראים "הרחם של האשה הערביה". אני מאמין כי ככל שחלקם באוכלוסיה יגדל כך תגדל תעוזתם לפעול בדרכים האהובות עליהם - הרבה אלימות כלפי אזרחים, וזה יוביל בסופו של דבר למאבק גלוי על ארץ זו. על הדברים האלו אין לך מה להגיד ומגיב באוסף מחמאות אישיות כלפי. אתה גם מאמין בתמימותך כי אם נחבקם ונרעיף עליהם וויתורים הכעס שלהם יפוג. אשרי המאמין הנאיבי. תראה מה קורה בעזה - הם מפוצצים את מתקני הדלק והאספקה המהווים את החמצן עבורם. הם תוקפים כל הזמן ויחד עם זה מתבכיינים בכל העולם על אכזריותנו. מתבכיינים ויורים, מתבכיינים ומפוצצים. גם אחיהם במקום לנסות להשתלב בחברה הישראלית בחרו בדרך השינאה - מתבכיינים ומשמיצים אותנו בכל העולם. מארגנים מצעדי ראווה לחאמס ולנאסרללה ואחר כך בוכים שאנחנו מקפחים אותם בקבלה לעבודה. אלימות, פשיעה, גניבות רכוש ורכב יהודי זה ספורט לאומי מומלץ. המשטרה לא מעיזה להיכנס לכפריהם מחשש למהומות. גונבים ומתבכיינים, מאיימים ומתבכיינים. שילכו מנהיגיהם מחרחרי המהומות לגור קצת בדיקטטורות במדינות השכנות ואולי אז יעריכו את הדמוקרטיה הישראלית המאפשרת להם לדרוש זכויות במדינה זו ולירוק על החובות, לקבל זכויות ולאיים כל הזמן בהרס המדינה. אם אי פעם יזכו באדמה (כמו באגדה שלהם) יקבלו שלטון חאמסי רומס ואז מאוד מאוד יתגעגעו אלינו. אז יהיו בשלטון איסלמי בלי כופרים שמטמאים את הארץ אבל יבכו ויבכו כל הזמן כי ממש לא נעים לחיות במדינה פרימיטיבית דורסת זכויות אזרח. גם לא נעים לחיות בארץ שאין בה זרים ואת יצר השינאה שהטביעו בך מילדות אתה חייב להפנות לאחים שלך. חג שמח

 

[בטטה קרה שלכם]

לא סיסמאות- סכנות

ומה לעשות שההיסטוריה כבר לימדה את האנושות שהמשטרים הקיצוניים שצמחו מבפנים הם גרועים פי כמה מכל סכנה חיצונית שתיפול על מדינה כל שהיא וככל שהיא יותר חזקה היא גם יותר בסכנה מאותם גורמים, אם זו גרמניה הנאצית או אם זו ברית המועצות הסטאליניסטית, החובה שלנו לפני שאנו מסתערים על המאבק הלאומי(שהוא כל כך קל מבחינה פסיכולוגית- להאשים את האחר ולברוח מאחריות על עצמך) היא למנוע ממדינתנו לאבד את שפיותה, ובקצב שדברים מתגלגלים כאן אנחנו במדרון החלקלק המאוד מסוכן שמוביל לקיצוניות הזו. הטענות שלך, כמה צפוי, הם חד צדדיות, מתלהמות, רק מחפשות במה הערבים אשמים וכיצד הם מיקשה אחת וחושבים בזדוניות ומשריצים ילדים מתוך שנאה ורק עסוקים במזימה האפלה להשמדת ישראל כאילו אתה יודע זאת יותר טוב מהם, ואתה עוד קורא לי נאיבי? אתה חושב שאם תנופף רק במגרעות זה יעשה אותך צודק? זה רק ידגיש איזה מתנשא אתה, מתייחס לאנשים כאילו היו גידול סרטני... וכן, אם אנשים כמוך ימשיכו לדחוק את הערבים לשוליים בכוונה של לדכא ולהמרות בהם את נעלותך הם עוד יגשימו את הפנטזיה הרטובה שלך ויפנו לאלימות שתתן לך ולשונאי ערבים כמוך לבצע בהם את זממך, אתה טוען שאתה כביכול הומאני בכך שאתה יוצר הפרדה מוקדמת, אבל אתה עושה זאת מתוך ידיעה שהדבר לא אפשרי באופן מוחלט ושהוא רק ידחוק את החברה הערבית בארץ קרוב יותר ללאומניות הפלסטינית, אתה עושה זאת ביודעין וכלל אינך מציג עמדה בנושא דו-קיום, אתה פשוט אנטי דו-קיום, זהו הסיוט הכי גדול שלך שחס וחלילה יראו בערבים בני אדם ויתייחסו אליהם ככאלה. להבת הסכסוך עלתה וירדה הרבה פעמים ב100 שנות הסכסוך היהודי-ערבי, אנשים כמוך רק יורקים בנזין להזנת האש, בכך אתם לא שונים מכל אותם מפיצי השנאה של חמאס וחיזבאללה שעושים את אותה דה-הומאניזאציה ליהודים, רק שהצביעות שלך מאפשרת לך לצעוק "אנטישמים!" בשעה שאתה מבצע בצד הערבי הכפשה לא פחות גרועה. אתה תבוא ותטען כיצד הדיעות שלך מבוססות וצודקות ושלהם שטניות ומרושעות, אבל זה עוד דבר שאתה מדמה בו את עצמך אל אותם חמאסניקים ופאשיסטים איסלאמיים שעושים את אותו דבר בכיוון ההפוך. העיוורון שלכם הוא הסכנה שלנו. דו-קיום הוא דבר שברירי אבל תמיד אפשרי, הזמן משנה אנשים ומרפא פצעים אבל לא עם סביבה עויינת ומנוקרת המולכת על ידי מתלהמים אגוצנטרים, הרבה יותר קל לגרש ולסלק ואשר להשתדל ולעשות מאמץ נדרש כדי להגיע לדו-קיום, אם אנחנו עוד רוצים לשמור על שפיות מדינתנו ועל היותה בית-לאומי יהודי אנחנו חייבים לדעת להגיע לדו-קיום. אין אפילו סיבה שאני אתחיל לנגוד את הטיעונים החד-צדדיים שלך כיוון שמלכתחילה אתה לא רואה בהם בני-אדם אלא רק אויב שצריך לסלק, מספיק לראות שאתה לוקח משפט של אינסרסנט פאשיסט כמו חאלד משעל ורותם אותם לסוס הפחד כנגד הרחם של האישה הערביה. אין שום התייחסות לעובדה שהערבים הם החברה הכי ענייה והכי מודחקת בחברה הישראלית, שום התייחסות לחלקיה השונים, רק תלונות ותלונות ועוד תלונות... מי כאן הבכיין? חג שמח.

 

[אישלום]

אין דבר כזה 'אדמה יהודית' או 'אדמה ערבית'

ישנן מדינות, ברור שלמדינות יש טריטוריה. מי שמקדש את האדמה כאילו היא יהודית (המתנחלים - ברובם) או ערבית, הוא הפרימיטיבי. עמים חיים במדינות ומדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. לא לחינם שום ממשלה בישראל לא ספחה את השטחים הכבושים. ישראל בגבולות 67 היא הפיתרון לבעייה הטריטוריילית של העם היהודי. נכון - המתנחלים הצליחו, לקבוע עובדות שקשה יהיה לשנות, ולכן סביר שכל הסדר יכלול בתוכו מרכיב של חילופי שטחים. כי לא מדובר בקדושה, לא של אדמה ולא של שום דבר אחר, מדובר בקיומם של עמים, העם היהודי והעם הפלסטינאי, וכשם שאנחנו זכינו למדינה משלנו, הגיע הזמן שגם הפלסטינאים יזכו למדינה משלהם. יש להפריד בין האסלם הקיצוני לבין הבעיה הלאומית הפלסטינאית. החמאס, הג'יהאד ודומיהם מנצלים את הדת כדי להקצין עמדות, לצערי גם בתוכינו יש לא מעטים כאלה, חרדים ומתחרדים וגם דתיים לאומיים, ומספרם הולך וגדל. זו תופעה קשה שיש להילחם בה, הקצנה דתית מביאה חורבן על האוחזים בה !

 

[בטרוף זמני]

אי אפשר להפריד

יש להפריד בין האיסלם הקיצוני לבעיית הפלסטינים - אבל אי אפשר. כל המאבק שלהם על בסיס לאומי דתי. כל פעולות ההרג שהם יוזמים הרי הם "במצוות ולמען אללה". המילה סובלנות איננה מוכרת ומצויה בלקסיקון האיסלמי. יש לי חבר דרוזי ודעותיו על הערבים קיצוניות במיוחד. שאלתיו פעם " איך זה שאתם כמו הערבים גדלתם בסביבה זו עם מנטליות מזרחית ולמרות זאת הם מטפחים את השינאה ואתם פונים לדרך האחווה ושיתוף פעולה". ענה לי "אנחנו תמיד היינו מיעוט בכל מקום ולמדנו כי כדי לשרוד וגם לשגשג חייבים לפעול מתוך הבנה עם הרוב ובטח לא נגדו" אצל הערבים המנטליות שונה לגמרי. גם במקום שהם מיעוט מבוטל אינם חוששים להפגין עויינות מופרזת. במדינות אירופה הם אחוזים בודדים ולא מהססים לארגן הפגנות שינאה ופעולות הפחדה. ראיתם את הסירטון עם ההפגנה בלונדון. כאלו יש מדי פעם בכל הערים הגדולות באירופה. באיטליה הם שרפו ופוצצו פסלים מפורסמים רק בגלל שלא היו מספיק צנועים. תדמיינו איך מרגיש הלונדוני כשרואה מול ביתו הפגנה עם מזוקנים שזועקים - "אנחנו עוד נשרוף את כולכם ונשלוט יום אחד על מדינה זו" הקצנה דתית היא שמדרבנת את החמאס, את החיזבאללה ואת המנהיגות באיראן שמשקיעה משאבים גדולים כדי לפתח נשק גרעיני. גם בריה"מ וארה"ב איימו זו על זו עשרות שנים בנשק גרעיני אבל למזלנו על ההדק שמרו אנשים שפויים. לא ניתן לומר אותו דבר על הפאנטים המוסלמים שלא תהיה להם בעיה מצפונית להקריב גם עשרות מליונים מבני עמם על מזבח הג'יהאד.