דילמות ובעיות!

rozit2

New member
דילמות ובעיות!

שלום לכולם החברים, יש לי דילמה קצת גדולה ומסובכת שאני אנסה לפשט אותה כאן ואני מחזיקה אצבעות שתוכלו לסייע לי ולו בטיפים או עצות בעיניין. אני אנסה לקצר את זה, וזה הולך ככה: יש לי בעבודה ראש צוות שהוא אדם נינוח ושקט שכשפונים אליו ומספרים על בעיות אישיות בעבודה הוא אומר שייטפל אבל נוטה לטייח את זה מילים יפות ולטאטא את זה מתחת לשטיח. האחראים מעליו אינם לוקחים כול אחריות , וגם כשהייתה להם כזו הם החליטו שלא להתערב בניהול הצוות והפילו את הכול על הר"צ....שהוא מצידו מטייח על מנת לא להראות שהנה ישנם בעיות. מצד אחד, כולם אומרים בעבודה שמצפים ממך להגדיל ראש וכ"ו אבל מצד שני, איך אפשר כאשר בדיעבד מונעים ממך לעשות זאת? כול אחד שומר שם על מקומו ותפיקדו בקנאות יתרה, כאילו יבוא מישהו ויגנוב את מקומו. יאמר לזכות, שהאנשים סה"כ הם אנשים טובים ,מסבירי פנים ונעימים לעבודה....אבל לצד כול זה יש המון בעיות שלא ניראות על פני השטח כי לא נוהגים לפתוח אותן ולהציף. בעיות מקצועיות גרידא זוכות למענה מקצועי מצד הר"צ ,אך בעיות יותר בעיניין מקום העבודה עצמו אינן כה פתירות והדרך היחידה בה הן "נפתרות" זה בדרך של מילים יפות ושכנוע טוב של הכול יהיה בסדר וישתנו דברים. אבל זה כמו כדור שלג שנערם ונערם ככול שמתעלמים ממנו. זה בערך או אפילו בדיוק כמו ר"צ שמנסה להשיט סירה ופשוט נותן לתהות לבדה בלב ים....אתם מנחשים מה סופה. הדילמה שנוצרת היא: שמצד אחד ,אם אנהל שיחה עם האנשים מעל הר"צ יכול להיווצר מצב של נזק לר"צ עצמו, מאחר והוא עצמו חושש לעמדתו ולא מעלה בעצמו בעיות של הצוות לגישור ופיתרון. ומצד שני, אם עליי להחזיק את כול הכדור שלג הזה בתוכי אז נגזר עליי לסבול ולספוג ולטייח כאילו הכול בסדר גמור. ומצידי אני כן רוצה לשוט קדימה מבלי להרוס לעצמי את הדרך. מקווה שהצלחתי לקצר ולו במעט ומחזיקה אצבעות לתגובותיכם. תודה.
 
האם

יש עוד עובדים ששותפים לתחושותייך ומסכימים עם העובה שיש כדור שלג שלא נפתר? אם כן, למה שלא תתאגדו יחד, ותנסו יחד לפתור את הבעיה?
 

rozit2

New member
האמת...

שיש עוד עובדת אבל היא כבר שנים שם והיא מזמן הבינה את העיניין שזה ככה, וזה הפסיק להפריע לה . היא פשוט מתמקדת בקצת עבודה שלה ולא מנסה להגדיל ראש ולא לזוז לשום מקום שם.
 

rozit2

New member
העיניין הוא שאף אחד לא לוקח אחריות...

הרי יותר קל להשליך את זה מאחד לשני כדי להמנע מלקחת אחריות. ואין רצון לפרגוע במעמדו או ברגשותיו של איש. זה קשה.
 

אביבקיץ

New member
אבל לא אמרת איזה בעיות יש שם

קודם כל - מאד חשוב להפריד בין תיאור המצב ("הר"צ לא פתר בעיות שהצגתי בפניו") ובין הניחושים והשיפוטים שלך למה הוא עושה את זה ("הוא מטייח", "הוא שומר על התפקיד שלו "). אולי הוא פשוט לא מסוגל? אולי סוג הבעיות שהעלית הן בלתי פתירות? אולי הן קשות מדי עבורו? אולי בניגוד לתחושתך - רק את מוטרדת, והאחרים בכלל לא חושבים שיש שם בעיות? יש מנהלת משאבי אנוש? את בהחלט יכולה לדבר איתה. זה אחד מתפקידיה. את לא צריכה להגיד לה מה דעתך על ראש הצוות, אבל את כן צריכה להגיד מה הרגשתך. ואם ראש הצוות הוא כזה איש חביב כמו שאת מתארת - אין בעיה לספר לו מראש שאת הולכת לבצע את השיחה הזאת. אל תציגי את המצב בפניו או בפניה כמו שהצגת את זה פה - כאילו כולם אדישים, כולם דואגים רק לעצמם, ואת היחידה שאכפת לה. תציגי את זה שלך יש כמה דברים שמפריעים לך, ואת חושבת שהיא תוכל לעזור.
 

orenapl

New member
ביטוי צורך

שלום רוזית, אין לנו שליטה בחיים על התנהגויותהים של אנשים אחרים - בין אם זה בני זוג, הורים ילדים או מעבדים. מה שכן יש לנו זו יכולת לקחת אחריות על הצד שלנו בהעברת המסר. לפיכך, הדבר היחיד שאת יכול לעשות מולו זה לתקשר את הצורך שלך בצורה ברורה. זה עשוי להשמע לנו פשוט. אבל הדרך הטובה ביותר להשיג ולקבל את מה שאנחנו צריכים זה לבקש אותו. פעמים רבות התקשרות שלנו היא עקיפה. אנחנו אומרים חצאי משפטים, מנסחים אותם בעקיפין או שולחים רמזים במקום לתקשר בצורה ברורה את הצורך. זה לא פשוט לשים את עצמינו ואת הצורך שלנו במרכז, אבל אין ביטוי אפקטיבי יותר לקבל עזרה, הכוונה ותמיכה יותר מאשר להגיד "אני צריך" לכן, לפני שאת פונה למנהלים עקיפים או מגייסת את שאר הצוות למרד אני מציע לך תקשורת כנה וישירה עם הבוס. לחזור אליו ולציין מולו את הצורך. לסכם מי עושה מה עד מתי ואפילו להוציא סיכום של הפגישה. זה לא תמיד פשוט, אבל זה בהחלט אפקטיבי. בהצלחה
 
למעלה