די לסרבנות גט

קלייטון.ש

Well-known member
סרבנות גט היא אלימות. אלימות בחסות הדת.
זה פחות מוחשי מאגרוף לפנים,
משאיר פחות סימנים על הגוף, אבל מצלק את הנפש לא פחות.
הסרבנות היא פגיעה בזכותה הבסיסית של אישה לקיים זוגיות ולהקים משפחה חדשה.
אי נתינת גט היא שליטה כפויה על חייה של האישה, היא לקיחתה בשבי.

לא ניתן להעריך במדויק כמה נשים עגונות ומסורבות גט יש כיום בישראל.
לפי דוחות שמפרסמת הרבנות מדי שנה, יש כ־400 נשים כאלה.
העניין הוא שמי שמחליט מתי אישה מוגדרת כמסורבת גט היא הרבנות עצמה, והאינטרס שלה הוא להקטין את ממדי התופעה.
אין קריטריונים ברורים שיכריעו אם מדובר בתיק גירושים רגיל או במקרה של מסורבת גט.
כך לדוגמה, מספר השנים שעברו מאז שהליך הגירושים נפתח אינו פרמטר שמובא בחשבון.
מדובר בהחלטה שרירותית של הדיינים בתיק.


הכותבת: קרן אוזן, בעלת טור במעריב
ואני מתחברת לדבריה הרבה יותר מאשר לטבלאות שהבאת ושמשרד הדתות רוצה שנחשוב שהן הן המציאות :-(
כל אחד יתחבר למה שהוא רוצה, ובכל זאת טרחתי והבאתי את הנתונים ואת העובדות, כדי שיעמדו גם הם בפני מי שמחפש למה להתחבר.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
סרבנות גט היא אלימות. אלימות בחסות הדת.
זה נכון. אבל זה לא אומר שסתם לשבת ולצעוק על זה יעזור במשהו.
ראשית כפי שכבר נאמר כאן, כמות הגברים מסורבי הגט גבוהה מכמות הנשים מסורבות הגט.
אבל הלכה למעשה זה כלל לא משנה. בשני המקרים מדובר במעשה פסול מכל וכל. כמו שהגדרת (או ציטטת), אלימות בחסות הדת.

אלא שלצער כולנו אין כיום פתרון לבעיה הזאת. אגב אין שחר מיוחד שהרבנות מבקשת להקטין את הכמות. ראשית כי זאת בכלל לא הרבנות אלא בית הדין (טעות נפוצה, אבל מן הראוי שמי שרואה עצמה מוסמכת לכתוב טור בעיתון בעניין, תכיר לפחות את הניואנסים וההגדרות הנכונות). ההיפך הוא הנכון. ביה"ד מפעיל מחלקות מיוחדות כדי לפתור את המקרים הללו.

כך או אחרת כאמור, מדובר בסוגיה הלכתית שאין לה פתרון ממשי. טענות בעניין יש להפנות למי שקבע את ההלכה. הוא יושב בשמיים, אם כי נמצא בכל מקום, וניתן לדבר אליו בחופשיות מכל מקום ואתר. להאשים בזה את הרבנות זה נחמד, אבל מעבר לפופוליזם זול ותרפיה קבוצתית, אין בזה ממש.
 

RossieL

Active member
זה נכון. אבל זה לא אומר שסתם לשבת ולצעוק על זה יעזור במשהו.
ראשית כפי שכבר נאמר כאן, כמות הגברים מסורבי הגט גבוהה מכמות הנשים מסורבות הגט.
אבל הלכה למעשה זה כלל לא משנה. בשני המקרים מדובר במעשה פסול מכל וכל. כמו שהגדרת (או ציטטת), אלימות בחסות הדת.

אלא שלצער כולנו אין כיום פתרון לבעיה הזאת. אגב אין שחר מיוחד שהרבנות מבקשת להקטין את הכמות. ראשית כי זאת בכלל לא הרבנות אלא בית הדין (טעות נפוצה, אבל מן הראוי שמי שרואה עצמה מוסמכת לכתוב טור בעיתון בעניין, תכיר לפחות את הניואנסים וההגדרות הנכונות). ההיפך הוא הנכון. ביה"ד מפעיל מחלקות מיוחדות כדי לפתור את המקרים הללו.

כך או אחרת כאמור, מדובר בסוגיה הלכתית שאין לה פתרון ממשי. טענות בעניין יש להפנות למי שקבע את ההלכה. הוא יושב בשמיים, אם כי נמצא בכל מקום, וניתן לדבר אליו בחופשיות מכל מקום ואתר. להאשים בזה את הרבנות זה נחמד, אבל מעבר לפופוליזם זול ותרפיה קבוצתית, אין בזה ממש.
סתם לידיעה כללית: הליך הגירושין (אם שני בני הזוג יהודים) חייב לעבור דרך בית הדין הרבני (או בשמו העממי – רבנות)
 

Harrington

Well-known member
מנהל
סתם לידיעה כללית: הליך הגירושין (אם שני בני הזוג יהודים) חייב לעבור דרך בית הדין הרבני (או בשמו העממי – רבנות)
סתם להשכלה כללית, מערכת בתי הדין והרבנות זה לא אותו דבר.
אבל הוויכוח הזה לא שווה את הזמן שמושקע בו. זה ממש לא כל כך עקרוני.
 

RossieL

Active member
סתם להשכלה כללית, מערכת בתי הדין והרבנות זה לא אותו דבר.
אבל הוויכוח הזה לא שווה את הזמן שמושקע בו. זה ממש לא כל כך עקרוני.
צודק, לא שווה להשקיע זמן באיוולת.
ובכל זאת, כדי שלא תחזור על דבר הטיפשות שוב, ממליצה לקרוא ולהבין כי בית הדין הרבני = רבנות = יישות עצמאית בתוך מערכת המשפט,
ובתי המשפט האזרחיים, שלום, מחוזי ועליון, הנם מערכות עצמאיות נפרדות.


הרשות השופטת מורכבת ממערכת בתי המשפט בישראל שבראשה עומד בית המשפט העליון, וכן מבתי הדין. במערכת בתי המשפט שלוש הערכאות: בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום. עצמאות הרשות השופטת מובטחת מפני התערבות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.

עניינים אזרחיים ופליליים בערכאה ראשונה נדונים בבתי המשפט המחוזיים ובבתי משפט השלום. בית המשפט המחוזי יושב כבית משפט של ערכאה ראשונה וכבית משפט לערעורים על פסקי הדין של בית משפט השלום. הלכה שפסק בית משפט מחוזי מנחה את בתי משפט השלום.

בית משפט השלום דן בעניינים פלילים ובעניינים אזרחיים. בענייני משפחה הפך בית המשפט השלום לבית המשפט לענייני משפחה. בית משפט השלום יושב גם כבית משפט שלום לתעבורה, כבית משפט לעניינים מקומיים, כבית משפט לתביעות קטנות וכבית דין לשכירות.

בצד בתי המשפט קיימים בתי דין אשר להם סמכות שיפוט מוגבלת. בתי דין לעבודה – דנים בתובענות שעילתן ביחסי עובד ומעסיק. כן דנים הם בסכסוכים בעניין הסכמים קיבוציים, בתובענות שנוגעות בקופת גמל ותביעות על פי חוק הביטוח הלאומי. בית הדין הארצי לעבודה – דן בערעורים על פסקי דין של בתי דין האזוריים לעבודה, וכן בתובענות בין צדדים להסכם קיבוצי, בין ארגוני עובדים, ובין ארגוני מעבידים, שהן נובעות בעניינים של יחסי עבודה.

בתי הדין הרבניים

בתי הדין פוסקים על פי דין תורה ובהתאם להוראות חוק המופנות אל בתי הדין. בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של יהודים וסמכויות בענייני המעמד האישי. לבתי הדין יש סמכויות נוספות הנלוות לענייני הנישואין והגירושין, וכן סמכויות בעניינים הקדשות. בתי הדין פועלים בשתי ערכאות – בתי הדין האזוריים ובית הדין הגדול. ראש המערכת של בתי הדין הרבניים הוא נשיא בית הדין הרבני הגדול – אחד משני הרבנים הראשיים לישראל. לצדו מכהן מנהל בתי הדין הרבניים, והוא אחראי על ניהול המערכת.

הליך גירושין שהתנהל בבית משפט לעיני משפחה לא יקבל תוקף אלא על ידי מתן גט בבית הדין הרבני בלבד.
לעומת זאת, ישנה השקה בין בית המשפט לעניני משפחה לבית בית הדין הרבני במספר נושאים בלבד.
* בנושאי מזונות, החזקת ילדים, חלוקת רכוש ואפוטרופסות, יש לבתי הדין הרבניים סמכות המקבילה לזו של בתי המשפט הכלליים.
* בענייני ירושות יש לבתי הדין הרבניים סמכות המקבילה לזו של רשם הירושה ובתי המשפט למשפחה, אם קיימת הסכמה של כל הצדדים.

על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, הם בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים (או בשמם העממי: רבנות!).
לפיכך, בני זוג יהודים החיים בישראל ומבקשים להתגרש כדין נזקקים להסדרת גט אך ורק בבית דין רבני (או בשמו העממי- רבנות!).
כמו כן לבית הדין הרבני הסמכות הבלעדית לדון בענייני הקדשות דתיים.


*** אגב, לא חייבים לדעת הכל ולא נורא להתנצל על טעות/ דבר איוולת שהוקלדה קבל עם ופורום).
 

Harrington

Well-known member
מנהל
צודק, לא שווה להשקיע זמן באיוולת.
ובכל זאת, כדי שלא תחזור על דבר הטיפשות שוב, ממליצה לקרוא ולהבין כי בית הדין הרבני = רבנות = יישות עצמאית בתוך מערכת המשפט,
ובתי המשפט האזרחיים, שלום, מחוזי ועליון, הנם מערכות עצמאיות נפרדות.
מודה לך על תגובתך הארוכה והמפורטת. הלכה למעשה כאמור מעלה, מערכת בתי הדין והרבנות הם שני דברים שונים. כאמור מעלה, די בזבוז זמן להתעמק בזה יותר מדי בדיון כאן, שכן זה באמת חסר כל משמעות (ואיש לא חולק על הקשר בין הגופים). אולם גם אם תכתבי את זה עוד 5000 פעמים, בתי הדין הרבניים (כן כן, זהו שמם) והרבנות היו ויישארו 2 מערכות שונות ונפרדות.

מודה לך על אמירתך שלא חייבים לדעת הכל. אני מברך על אמירה זו, בעיקר בהתחשב בכך שאני אכן לא יודע הכל. אולם את זאת, מה לעשות, אני דווקא יודע ואפילו מכיר היטב :). לכנות את זה איוולת ושאר מרעין בישין, נחמד בשביל לקבל רייטינג ולייקים, אבל לא הופך את הדברים לצודקים.

בזאת לדידי סיימתי את הדיון בנושא הזה. יש גבול כמה אפשר להשקיע במשהו חסר כל חשיבות. אם וכאשר תחשוק נפשך להתייחס עניינית למה שכתבתי מעלה בנושא השרשור, אשמח לשמוע ולהתדיין. אם זה יכול ללכת רק בכיוון חסר המשמעות הזה, או רק בטונים מתנשאים כמו זה שנקטת בו בתגובתך דלעיל, איים סורי, אבל תצטרכי להמשיך 'להתדיין' בלעדי.

המשך שבוע טוב ויום נפלא.
 
למעלה