דמות הגוף

דמות הגוף ../images/Emo11.gif

1. בספר שמות נכתב כי הקב"ה אומר למשה:"ושכותי כפי עליך וראית את אחורי ופניי לא יראו". איך מישבים פסוק זה עם הפסוק ממזמור "יגדל אלוהים חי": אין לו דמות הגוף ואינו גוף , לא נערך אליו קדושתו". (קבלתי תשובה בפורום "לשאול את הרב" התשובה: כדי לסבר את האוזן", אך אני מחפש משהו עמוק יותר) 2. כשאני מתפלל לקב"ה. ואיני מתכוון לשלוש התפילות. אלא לתפילה פרטית שלי אליו. 1. איני יכול לדמיין את האלוהים. כי כל דמיון שהוא יהיה בבחינת טעות. או אף עבודה זרה. 2. איני יכול לתפוס בשכל "אין לו דמות הגוף ואינו גוף". אם כן, מה אני מכוון בשעת התפילה? אודה לכל המשיבים. איש המתח.
 

spirit18

New member
לגבי שאלה 2

אני מציע שתתרכז בתפילה, באותיותיה ותחשוב על מה שהינך רוצה ועם זאת תהיה הכוונה. לגבי שאלה 1, יש הרבה שיעורים לגבי ספר שמות של הרב אורי שרקי, הוא יענה לך על השאלה. אתר מכון מאיר. בהצלחה!
 

stifapt

New member
שלום עליכם ../images/Emo13.gif

אתה מכון שאתה עומד ליד אין סוף שאי אפשר לדמין.. ורק מלקלוט שקדוש ברוך הוא כזה ענקקקקקקקקקק אתה מתמלא בושה ויראה ואהבה עצומה... ובשביל זה צריך להתבונן הרבה בעצמך ובבריאה ולהרגיש את המהווה שלה... רשום מבשרי אחזה אלוקה, ובמסכת ברכות (י.) רשום על הפסוק ברכי נפשי וכו' חמש דברים שנשמה דומה לקדוש ברוך הוא וכו' (קב"ה מלא כל העולם הנשמה מלאה כל הגוף. רואה ואני נראה אף נשמה רואה ואינה נראית. זן את כל העולם הנשמה זנה את כל הגוף. השם טהור אף הנשמה טהורה הקב"ה יושב בחדרי חדרים וכו') והדיבור עם השם הוא בחינה של רוח הקודש.. ועוד הדיבור.. שהוא נובע מהמחשבה שהיא נובעת מהאותיות של המחשבה.. ודרכו אפשר להבין את כל הפנימיות של האדם.. ועוד מאמר הזוהר הקדוש על הפסוק "ויפח באפיו נשמת חיים" "מאן דנפח, מתוכיה נפח" (הנופח, נופח מפניומיותו, משמע הנשמה היא ממש מתוך הפניומיות של הקדוש ברוך הוא) והספירות חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד כולם מוסבר בספר התניא באגרת הקודש טו (משם ליקטתי את רוב דברי) איך מתבטאים באדם עצמו.. משמע שבן אדם מתבונן לתוך עצמו יכול להבין גבוה לספירות העליונות ממש.. ועוד, הנשימה דומה למחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. כי כל מה שיש קיים ומשתנה כל הזמן כביכול... ורק הנשימה באה והולכת, הקדוש ברוך הוא נותן נשימה ולוקח נותן ולוקח וכו'.. וזה באמת נפלא... כי הכל יש.. ורק הנשימה באה והולכת... וככה בדיוק הקדוש ברוך הוא מחיה ומהווה את כל המציאות... ועוד, על הפסוק "אזכרה נגינתי בלילה, עם לבבי אשיחה ואחפש רוחי" (תהילים עז) כשיהורם בן אחאב ויהושפט באו לאלישע וביקשו שינבא להם והוא אמר (מ"לב ט) "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד השם" נגינתי בלילה - רבנו אומר התבודדות היא בלילה שם אפשר להתבטל עד הסוף ולהרגיש אחד עם האחד. ואחפש רוחי - כנ"ל. בזה גם יובן הניגון שניגן הרבי מליובוויטש יש את הפסוק "צמאה לך נפשה כמה לך בשרי בארך ציה ועייך בלי מים כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך" (תהילים סג) והוא פעם אמר במקום "לראות עוזך וכבודך" "לראות נפשי וכבודי"! ואפשר לנסות להבין אותו כמו שפירשתי שהוא תיקן והדיבק את נפשו עד הסוף בקדוש ברוך הוא והירשה לעצמו לנגן את הפסוק ככה (אבל מי אני שינסה לפרש צדיק כמו הרבי
) ועוד רבנו נחמן מברסלב אומר בליקוטי מוהר"ן בתורה כד שהמחשבה יכולה לצייר לה אין סוף ולנסות להשיג אותו (משמע שאפשר לכוון לאין סוף), אבל מצד שני אי אפשר להשיג אין סוף, וע"י רדיפה אחרי אין סוף ואז עצירה ושוב ללכת באמונה פשוטה, ושוב רדיפה ושוב אמונה פשוטה וכו' ע"י זה כל אחד יכול להגיע להשגות עצומות של אור שמעבר לרוח נפש נשמה... ועוד רבנו אומר בליקוטי מוהר"ן בתנינא תורה נו כשיש לאדן לב אין שיך אצלו מקום כלל, כי אדרבא הוא מקומו של עולם וכו'. כי האלוקות הוא בלב כמו שכתוב "צור לבבי" (תהילים עג). ואצל השם יתברך נאמר (שמות לג) "הנה מקום איתי" שהוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו. נמצא מי שיש לו לב ישראלי, אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו, כי אין שייך אצלו מקום כלל, כי אדרבא, הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל. ועוד, קרוב השם לכל קוראיו... קוראיו בדיבור... משמע.. שתוכל לכוון רק אחרי שתקרא לו בדיבור ותתבונן ותעשה.. וכל פעם תבין שוב שאתה לא יכול לכוון והעיקר שתדע שאתה לא יודע ולא תדע.. ושהשם יתברך אוהב אותך אחיייייייי מועדים לשמחה
 
למעלה