שני 'קולות'...
אורי החמודה שלום,
הרבה פעמים יש בתוכינו שני 'קולות' - שני צדדים או היבטים (כול אחת קוראת לזה אחרת) אבל כול אחד מהם מושך לכיוון מנוגד. האחד הוא ה'קול' החולה שמושך לעשות דברים לא טובים ונותן להפרעה להתפרע, וה'קול' הבריא שמבקש החלמה וטיפול, ורוצה חיים מאושרים ושלווים.
כאשר עוברים תהליך טיפולי לאט לאט ה'קול' הבריא מתחזק ואילו החולה נחלש, עד שלבסוף הוא נעלם לחלוטין...זה תהליך שיכול להיות מתסכל ומתיש מאוד, אבל ככול שתרצי להחלים, וככול שתעשי מאמץ להגיע לקראת זה, כך גם ה'קול' הבריא יתחזק.
אני יכולה להגיד לך, מהניסיון שלי (ושל אחרים) שהמחשבה שלנו 'מרעישה' כול הזמן...אפילו אם נדמה לנו שיש שקט מסביב, מבפנים יש פעילות, יש חשיבה. אנחנו לא חיים בתוך חלל ריק. לדעתי נדירים האנשים שמסוגלים להיות ברמת ריכוז כזאת, בזמן תפילה או מדיטציה, שלא תיכנס להם באמצע איזו מחשבה מרגיזה. כשאני קוראת ספר, אני לא אהיה מודעת לאיזה סרט בעלי מסתכל בטלוויזיה...למה? כי החשיבה שלי מרוכזת על התוכן של הספר. יכול לקרות שהמחשבות שלי 'ינדדו' לרגע אל מקום אחר, אבל הסיכוי קטן יותר מאשר אם לדוגמה הייתי שומעת מוזיקה. את מבינה למה אני מתכוונת?
לכן נראה לי שכרגע המשימה הראשונה היא לחפש לך משהו שיגרום לך לקצת יותר שקט נפשי.
לי לדוגמה עושה שקט נפשי להיות בטבע, או לפגוש חברות או לשמוע מוזיקה או לנגן או לצייר...(ויש עוד כמובן) אבל לכול אחת מאיתנו יש את הדברים שלה...
לבשה.
