דע את האטום.

Rockamora

New member
דע את האטום.

[משעמם לי אז החלטתי לכתוב מאמר בסיסי על האטום!] [אני מקווה שיועלה לעמוד המאמרים].
האטום
האטום הוא חלקיקו של יסוד כימי, החלקיק הקטן ביותר בו נשמרת תכונת היסוד. כאשר התגלה האטום, התקבלה הדעה לפיה האטום הוא חלקיק אלמנטרי (חלקיק שאינו ניתן לפירוק מפורט יותר) ומכאן שמו: א (=בלתי) טום(=פריק). מאוחר יותר התגלה שהאטום אכן בנוי מחלקיקים נוספים שלמעשה גם קטנים ממנו: נייוטרונים, פרוטונים ואלקטרונים.
הנייוטרון
הנייטרון או ניוטרון, הוא חלקיק אלמנטרי בעל מטען חשמלי אפסי הנמצא בגרעין האטום. מספר הניוטרונים הקיים בגרעין האטום הוא מספרו האטומי של היסוד (לדוגמה: לדרשתתום יש 110 נייטרונים והמספר האטומי שלו הוא ככמות האטומים- 110).
הפרוטון
הפרוטונים ביחד עם הנייטרונים מרכיבים את גרעין האטום. מספר הפרוטונים בגרעין קובע את תכונותיו הכימיות של האטום ואיזה יסוד כימי הוא מייצג. המטען החשמלי החיובי של הפרוטון שווה ערך למטען השלילי של האלקטרון, ולכן האטום הוא נייטרלי מבחינת המטען חשמלי.
האלקטרון
האלקטרון (סימונו המדעי -e) הוא חלקיק תת-אטומי בעל מטען חשמלי שלילי. בזרם חשמלי מוליך, האלקטרון האו זה ש"סוחב" את הזרם. מסתו זניחה ביחס למסת הפרוטון או הנייטרון. האלקטרון שייך לקבוצה של חלקיקים תת-אטומיים בשם לפטונים, שכפי הנראה הם חלקיקים אלמנטרים (כלומר, לא ניתן לחלק אותם לחלקיקים קטנים ורבים יותר). מטענם החשמלי של האלקטרונים הוא שלילי. באטום, האלקטרונים מקיפים את גרעין הפרוטונים והנייטרונים. [המידע נכתב בעזרת ספר הלימוד שבירשותי. ויקיפדיה. ואינציקלופדיה בריטניקה. התמונה נלקחה מויקיפדיה.]
 
יש לך טעויות...

קודם כל, לא מספר הנויטרונים הוא המספר האטומי של היסוד אלא מספר הפרוטונים. הרי ליסוד מסויים עשויים להיות אטומים עם מספר נויטרונים שונה (=איזוטופים). שנית, לא תמיד בזרם חשמלי האלקטרון הוא זה ש"סוחב את ההולכה". תלוי באיזה חומר מדובר. לדוגמא, בתמיסה אלקטרוליטית מדובר ביונים. במוליכים למחצה ההולכה מתבצעת גם ע"י אלקטרונים אך גם על ידי זרימה של "חורים", כביכול תנועה של מטען חיובי.
 

Rockamora

New member
אררר..

למה אני תמיד הופך ניוטרון לפרוטון?
ובקשר לאלקטרון.. אמרתי שזה מידע בסיסי ביותר
 

pelegs

New member
לא מדויק. למעשה - לא נכון בחלקו

אני מצטער, אבל לי, כ"פיזיקאי", התיאור הנ"ל צורם קצת ומטעה. האמת, גם בשביל כימאים המודל הזה לא עובד. האלקטרונים לא מקיפים את גרעין האטום, ובמיוחד לא בצורה שרואים בתמונה המצורפת. האלקטרונים נמצאים ברמות אנרגיה שונות, ומצבים אחרים (מה שנקרא "המספרים הקוונטיים") שקובעים מה ההסתברות למצוא אותם במרחק נתון מהגרעין. קשה מאד, ע"פ המודלים המודרנים, לראות באלקטרון כ"מקיף" את הגרעין
 

yonien

New member
הדיוק תלוי ברמת התיאור

אולי כדאי לסמן בפורום את ההודעה, לפי הרמה שהיא מתאימה לה. אבל "pelegs", תלמידי כימיה בתיכון לומדים את זה בדיוק ככה, ולהם אין מושג מה זה מספרים קוונטיים או רדיוס בוהר ובטוח לא פונקציית גל. כך שלרמת תיכון, (עד שישנו את תוכנית הלימודים), זו הגדרה טובה. אם כי מתאימה לסוף המאה ה 19. מצד שני, אתה מוזמן בברכה לכתוב הגדרה מדוייקת יותר.
 

pelegs

New member
נכון, בל גם שכתבתי זה ברמת תיכון

בכל זאת, לא כתבתי משוואות או משהו
(אני שונא להתנשא ככה, כי אני מכיר המון תלמידי תיכון שלומדים מתמטיקה ברמה גבוהה, ואני באופן כללי לא מאמין בהצמדת ידע לגיל... אבל לצורך העניין זה קירוב טוב מספיק) ... תלמידי תיכון אמנם לא צריכים לדעת לפתור משוואות דיפרנציאליות מסוג משוואת שרדינגר, אמנם, אבל הם כן צריכים לדעת שהמודל הזה לא מדויק והכניסו בו מספר שיפורים משמעותיים מאז. חבל שסתם בשביל לעשות את החומר קל יותר (ובצדק), יגידו דברים שהם לא נכונים מבחינתנו יותר ממאה השנים.
 

pelegs

New member
כל-כך הרבה שגיאות הקלדה ../images/Emo4.gif

הכותרת היתה צריכה להיות - "נכון, אבל גם מה שכתבתי זה ברמת תיכון" (יש עוד, אבל הן מינוריות)
 
זה לא נכון...

גם ברמת תיכון לומדים שיש רמות אנרגיה שונות... לגבי המספרים הקוונטים וכו', לא צריך... אבל כל תלמיד תיכון אמור לדעת שיש רמות אנרגיה ולדעת איך הן מתחלקות עבור כל אטום... ובהזדמנות זו, אני אשאל: בכל רמה יש מס' אלקטרונים מקסימלי (כך לפחות למדנו): רמה ראשונה- 2 רמה שניה- 8 רמה שלישית- 8 רמה רביעי- ? וכו'... מישהו יכול להגיד לי מה קורה ברמות הבאות? יכול להיות 16? אמרו לנו ואני לא זוכרת (לפני שנה..)
 

pelegs

New member
זה 2,8,18,32,32,18,8

ואם זה מעניין אתכם מעבר ל"למדנו בתיכון" (מה שאני מאמין ומקווה שכן
), אז הנה הסבר יפה (ולא קשים מתמטית!) על למה זה ככה, מנקודת ראותה של הפיזיקה הקוונטית.
 
למעלה