האדם בחיר הנבראים? איפה בדיוק אני רואה את זה?
אני חי בעולם מוגבל.
לא סליחה, אני בעצם חי בעולם אדיר עם ים של גלים, כוחות וחוויות אינוסופיות.
אבל? אני בעצמי מוגבל!
עקב כך, אני תופס ספקטרום צר מאוד מתוך חוויה חושית אדירה.
אני מסתכל כלפי חוץ. לא יאומן, אפילו בעלי החיים, נגיד הציפורים מאושרים ממני.ואיני מבין איך בעל חי כל כך קטן ולא משמעותי, חי בשמחה בחופש וטוב פי כמה ממני!!!
אלוהים, מה קורה כאן?
איך יכול להיות שבחיר הנבראים, היצור המשמעותי ביותר שנברא, כל כך בודד וחי בתוך עצמו,בסבל, שואל שאלות קיומיות ולא מצליח למלא את החיסרון האדיר שבתוכו.
אז יודע האדם שהגיע הזמן לפתוח את כתבי הקבלה ולמצוא בהם את אותם המילויים שאפילו לא ידע שדווקא אליהם השתוקק כל חייו.
ועל זה כותב בעל הסולם בכתבי הדור האחרון: "פתחו הספרים הללו ותמצאו כל סדרים הטובים שיתגלו באחרית הימים, ומתוכם תקבלו הלקח הטוב איך לסדר הדברים גם היום כדרכיכם בעיניני העוה"ז, שאפשר ללמוד את הסטוריה העוברת וממנה אנו מתקנים את הסטוריה הבאה".
ועל כך כתוב בספר הזוהר: "
צ) בזמן שהקב"ה יקים ישראל ויוציאם מן הגלות, אז יפתח להם פתח אור דק וקטן מאד. ואחר כך יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לארבע רוחות העולם. שלא תתגלה ישועתם בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך ואור עד נכון היום.
צא) וכל מה שעושה הקב"ה לישראל ולצדיקים שבהם, שמושיעם לאט לאט ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחשך. ותמיד בחשך היה משכנו. שבעת שרוצים להאיר לו, צריכים לפתוח לו תחילה אור קטן, כפתחו של מחט. ואחר כך מעט גדול ממנו. וכן בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי.
ולמרות חוסר ההסכמה הפנימי והדחייה הטבעית שקיימת בך. כן אתה! שקורא עכשיו את אותם הדברים, אני מאחל שיהיה לך האומץ להחליט (למרות ההתנגדויות הפנימיות שבך) להתקרב לחכמה זו ולזכות לאותה השלמות עליה מדבר בעל הסולם.
בהצלחה אחי.
אני חי בעולם מוגבל.
לא סליחה, אני בעצם חי בעולם אדיר עם ים של גלים, כוחות וחוויות אינוסופיות.
אבל? אני בעצמי מוגבל!
עקב כך, אני תופס ספקטרום צר מאוד מתוך חוויה חושית אדירה.
אני מסתכל כלפי חוץ. לא יאומן, אפילו בעלי החיים, נגיד הציפורים מאושרים ממני.ואיני מבין איך בעל חי כל כך קטן ולא משמעותי, חי בשמחה בחופש וטוב פי כמה ממני!!!
אלוהים, מה קורה כאן?
איך יכול להיות שבחיר הנבראים, היצור המשמעותי ביותר שנברא, כל כך בודד וחי בתוך עצמו,בסבל, שואל שאלות קיומיות ולא מצליח למלא את החיסרון האדיר שבתוכו.
אז יודע האדם שהגיע הזמן לפתוח את כתבי הקבלה ולמצוא בהם את אותם המילויים שאפילו לא ידע שדווקא אליהם השתוקק כל חייו.
ועל זה כותב בעל הסולם בכתבי הדור האחרון: "פתחו הספרים הללו ותמצאו כל סדרים הטובים שיתגלו באחרית הימים, ומתוכם תקבלו הלקח הטוב איך לסדר הדברים גם היום כדרכיכם בעיניני העוה"ז, שאפשר ללמוד את הסטוריה העוברת וממנה אנו מתקנים את הסטוריה הבאה".
ועל כך כתוב בספר הזוהר: "
צ) בזמן שהקב"ה יקים ישראל ויוציאם מן הגלות, אז יפתח להם פתח אור דק וקטן מאד. ואחר כך יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לארבע רוחות העולם. שלא תתגלה ישועתם בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך ואור עד נכון היום.
צא) וכל מה שעושה הקב"ה לישראל ולצדיקים שבהם, שמושיעם לאט לאט ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחשך. ותמיד בחשך היה משכנו. שבעת שרוצים להאיר לו, צריכים לפתוח לו תחילה אור קטן, כפתחו של מחט. ואחר כך מעט גדול ממנו. וכן בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי.
ולמרות חוסר ההסכמה הפנימי והדחייה הטבעית שקיימת בך. כן אתה! שקורא עכשיו את אותם הדברים, אני מאחל שיהיה לך האומץ להחליט (למרות ההתנגדויות הפנימיות שבך) להתקרב לחכמה זו ולזכות לאותה השלמות עליה מדבר בעל הסולם.
בהצלחה אחי.