אני בעד להביא את הכפייה למינימום ההכרחי,
כאשר אותו מינימום הכרחי הוא למעשה תפקידה המוגדר של המדינה - שמירת בטחון האזרחים ורכושם זה מפני זה ומפני איומים מבחוץ.
מעבר לכך - אני לחלוטין נגד התערבות של המדינה בסוגיות נוספות - עם מי אני רוצה להתחתן, מה הדת שלי ואילו ימי חג/הבל אני מציין, עסקאות שאני מבצע, כמה אני מרוויח, על מה אני מפנטז, מה אני מעשן, אילו חומרים אני מחזיק, איפה אני גולש ועוד היד נטויה (יש מספיק פשעים ללא קורבן בספר החוקים הישראלי).