האם אני מואר ?

GM1988

Well-known member
יש עוד עשרות כמוה שמדברים על זה

השאלה למי זה עוזר בכלל.
&nbsp
כל השאלות החקירתיות האלה של מי אני מה, ומי המואר וכו- למי זה עוזר?
 

lightflake

New member
למי זה עוזר ?

גם שאלה טובה
למי ?
&nbsp
זה מכוון להטיל אור על החשכה (עוורון/בורות/אשליה)
&nbsp
אז אמנם אין אף אחד
רוב בני האדם חיים כאילו הם באמת מישהו
וזה יוצר חיים מוגבלים וחרדתיים
כיוון שזו הנחה בסיסית כל כך חזקה, שנלמדת מהסביבה מגיל אפס וכל החברה האנושית בנויה על חיזוקה, רק להגיד אין אף אחד לרוב לא מספיק, הדרך הזו אומרת הפוך, בוא תוכיח בעצמך את קיומך, תתפוס אותו בתודעתך בצורה מלאה, עד שתווכח בעצמך שזה בלתי אפשרי כי אין משהו כזה לאחוז בו. האם זו דרך טובה ? לא יודע, אני חושב שזה עדיף מכלום, כלומר, באופן רגיל אני מתוך ההנחה הטמועה שאני מישהו רואה את העולם ומכוון את תשומת הלב כלפי חוץ, מה אני רוצה, מה טוב לי, מה עליי להשיג, מה עשו לי, מה רע לי... וכו', הדרך הזו אומרת עצור והפנה את תשומת לבך בדיוק בכיוון ההפוך, תרגול מודעות שחוזר על עצמו בצורות שונות במקורות רבים כבר במשך אלפי שנים, בהחלט לא המצאה של ליסה !
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

GM1988

Well-known member
כן אבל מה זה עוזר לך למשל

אתה הרי לא חדש בתחום הזה ובטוח כבר יכול לדקלם בעצמך את כל הדברים האלה, אבל החיפוש עדיין ממשיך כי לא הגעת למה שאתה רוצה.
השאלה מה עוד מאותו הדבר נותן לך? ומה היוטיוברית הזו יודעת שאתה לא.

כשג'ף פוסטר למשל מספר על התקופה שהיה מחפש רוחני וקורא ספרים ובדיכאון- הוא גם מציין רגע אחד ספציפי שזה השתנה.
זה בכלל לא מה שקרה לאף אחד פה, לכן אנחנו עדיין מדברים ודשים על הנושא.
השאלה אבל מה עוד ספר/סדנה/סרטון ביוטיוב ומנטרות חוזרות של מי אני ומי אני לא יכולות לקדם מישהו- שלא לדבר על זה שלא בטוח גם שרוב מי שמדבר על זה באמת יודעים על מה הם מדברים וחיים את זה מחוץ לאינטרנט.

קיצר לא יודע..
 

lightflake

New member
לאו דוקא שם פה מה שעוזר לי אלא מה שנראה לי נכון

לשים פה, כלומר אולי יכול לעזור לאחרים שקוראים פה
&nbsp
במה עוזרת החזרה האינסופית הזו על אותם דברים ?
&nbsp
שוב, אנחנו חיים מתוך הרגל מסויים, המוח חוזר בלי סוף על ה''אמיתות'' השקריות על מנת לשמר את האשליה
כמה פעמים ההורים שלך חזרו כשהיית ילד על זה שאתה מישהו, ילד, ילד טוב, הבן שלהם, האח של אחותך... וכו'... כמה פעמים החברה מזכירה לך מי אתה ומה מחויבותך ככזה ? כמה פעמים המוח שלך חוזר על השקרים האלו נונסטופ? אני אני אני לי לי לי שלי שלי שלי
&nbsp
אז החזרה החיצונית הזו לא נראית לי תמוהה כל כך עבור מי שמעוניין לבטל את ההיפנוזה הזו
&nbsp
אצלי כל פעם מחדש שאני נזכר לעצור ולהתבונן אני אסיר תודה על כך , אצלך אני לא יודע איך זה ויתכן שזה לא מתאים לך או בכלל לא מעניין אותך
&nbsp
לא יודע
מאמין שזה כן עושה טוב פוטנציאלית לכל אדם
פשוט רוב האנשים כל כך מלאים בארס האגו שהוראה כזו מבריחה אותם ממנה בכל טיעון אפשרי... מנגנוני הגנה לשימור האשליה, אל תמעיט בערכם. חוסר סבלנות, שכחה עצבנות וכעס, עייפות והרדמות, טיעוני נגד שכליים... אלו רק חלק מהביטויים האפשריים של המנגנונים הללו... נתקלתי בכולם , הכל כדי רק לא להשאר לרגע בשקט ולהתבונן פנימה, בריקות האינסופית שכל כך מפחיד אותנו לקלוט שאנחנו.
&nbsp
סופ''ש נעים
 

זה פשוט

New member


עכשיו תשב בשקט
 

סינבד

New member
וואו

להתבונן פנימה, בריקות האינסופית שאנחנו...

הסינים אומרים: EMPTY, BUT NOT EMPTY. כי הרי בתוך הריקות הזו נמצא הכל אלא שהמילים שנולדות מהמחשבה פשוט לא יכולות לגעת בו.
.
.
.
.
מוטב שאשב ואשתוק
 
כן, "ריקות", "שקט", "אינסוף", "העצמי", "המרחב", "הכלום", ...

ואף אחת מהמלים האלה, איננה אלא הצבעה קלושה, אל...
והכל נוכח כאן, עשיר לאינסוף...
 

זה פשוט

New member
ברור שאפשר ברגע, השאלה אם זה נראה בכל רגע

עכשיו למשל יש צפייה והאזנה למחשבה
זהו
זה זה
האם ברגע הבא תהיה מודעות לכך שיש צפייה והאזנה למחשבות, כלומר הבנה שאני המודעות למחשבה ולא המחשבה עצמה?
או שתהיה היסחפות אחר המחשבות?
זה כל העניין...וזה בהחלט דורש תרגול
ככל ששמים יותר לב, כך נשארים יותר ברגע
אבל גם בלי תשומת הלב, אתה ברגע. זה השוס...
&nbsp
 

זה פשוט

New member
רוב המורים מציעים פשוט לשבת בשקט

הישיבה בשקט, בדממה, מכוונת את המודעות לתוך עצמה, מחברת לרגע, להוויה, למציאות
זה קל אבל זה מאוד קשה לרובנו, אפילו דקה...
בגלל הנטייה הפעלתנית של המוח לעשות, לחשוב לפתור, לכן זה דורש התמדה, נחישות, סבלנות, אימון
&nbsp
אספר משהו שקורה עכשיו אצלי כדוגמא טובה
אתה יודע שכמה שנים אני עמוק בעניין הזה והיו כל מיני הבנות והתעוררויות. אבל התקשיתי לשבת בשקט יותר משעתיים
בשבת האחרון, מטופלת בבית בדלקת הלבלב (עדיין), קרה שבעקבות תקרית מסויימת השתחררתי מרגשות חזקים וכואבים שנשאתי בתוכי שנים, לפעמים ללא מודע ולרוב בלי הבנה של המקור. ברגע שזה השתחרר, סו"פ, התפנתה אנרגיה לשבת בשקט. גם מזג האוויר הסגרירי תרם. הגוף יותר רגוע ושליו, המיינד גם, והישיבה בשקט קורית ללא מאמץ, ובחדווה. בשביל הדמות שהייתי רק שבוע קודם מדובר בסוג של מד"ב. כלומר ישיבה בשקט עם העצמי האמיתי, בהנאה מהרגע והמציאות, אפשרית (לרוב,לא תמיד) אחרי שנוקו משקעים רגשיים כבדים שמסיחים את הדעת מעצמי. זו לא חדש, אבל זה קרה לי, אז אני יודעת שזה נכון...
הישיבה בשקט ובדממה אינה היפנוטית או פאסיבית, היא מאוד עירנית ומודעת לכל, במיוחד לעצמי. אילו רגעים של אושר גדול

&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

זה פשוט

New member
ישיבה בשקט זה הדבר היחידי שאין לו טכניקה

זה פוינט גדול לדעתי,
התבהר לי ממש הרגע, ב"שידור חי"
אין טכניקה להסביר הוויה
יש הוויה
 

זה פשוט

New member
כשיש שקט אתה רואה שכל אלו הן רק מילים

זה די משעשע לדמות
כולל המחשבה הזו
יש יותר הבחנה בין עולם הדימיון לבין עולם המציאות, בין עבר להווה, בין הגדרה בין כיווץ להתרחבות, בין תנועה מוחית לבין דממה
&nbsp
&nbsp
 

זה פשוט

New member
שמת לב ל5 הדק הראשונות בקליפ?

פאפאגי שותק לגמרי, מכונס בתוך עצמו לפני עדת מעריצים
איך שהוא מתחיל לדבר, סגור!
 
למעלה