האם בקרוב יחוקק חוק נגד טיפול בנטייה מינית?

sense9

Member
מנהל
והאם מדובר בכפייה להטב"ית?

מחר תעלה להצבעה הצעת חוק של חבר הכנסת ניצן הורביץ. הצעת החוק מבקשת לאסור טיפול פסיכולוגי לבעל נטייה מינית שמבקש להיוועץ בפסיכולוג עקב נטייתו ורצונו לשנותה. בעוד בסיעות החרדיות מתנגדים, ח"כים מימינה מסרבים להצהיר על עמדתם.
הכפייה הלהט"בית ממשיכה. מחר תעלה הצעת החוק של חבר הכנסת ניצן הורביץ, יו"ר סיעת מרץ האוסרת על "טיפולי המרה". הצעת החוק מתחבאת מאחורי המושג 'טיפולי המרה', כאשר החוק המוגש להצבעה מחר, אוסר על טיפולים פסיכולוגיים סטנדרטיים ומקצועיים שמטרתם לעזור לאנשים שמעוניינים בכך.

בהצעת החוק נכתב כי "טיפולי המרה – טיפולים פסיכולוגיים שונים שנעשים במטרה ובמאמץ מכוון לשנות נטייה מינית ובכלל זה הפיכת בעלי זהות או נטייה מינית הומוסקסואלית לבעלי זהות או נטייה מינית הטרוסקסואלית".

עוד נכתב כי "מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לא יבצע טיפולי המרה או יציע לבני אדם טיפול מסוג טיפולי המרה".

כשכותב החוק מתייחס לזכות הבחירה של האדם נכתב כי "מהות הטיפול הפסיכולוגי הוא בסיוע למטופל לחפש את זהותו, לעשות את בחירותיו תוך מודעות עצמית לצרכיו, משאלותיו וחרדותיו במקום מכיל ומקבל.

טיפול המרה יוצר 'סדר יום' טיפולי מוכתב מראש, לכן עלול לחטוא למהות הטיפול הפסיכולוגי, כמקובל בכללי האתיקה המקצועית. חובתו של הפסיכולוג המטפל להכיר ולהיות מודע לעמדותיו, ערכיו ונטיותיו באופן כללי ובמיוחד בתחום עדין זה של האוריינטציה המינית.

לא נכון מקצועית, שעמדותיו, ערכיו ונטיותיו של המטפל ישפיעו על התייחסותו למטופל ובוודאי שלא על הכיוון הטיפולי. אם הוא איננו יכול לקבל את המטופל על בסיס עמדה לא שיפוטית, מקבלת ואמפטית, עליו לפסול את עצמו מלטפל באותו מטופל"

ההגדרה בוויקיפדיה למושג "טיפולי המרה" שנעשה בו שימוש בחוק של הורביץ, מתייחס לטיפולים המתעללים בנפשו של האדם. לדוגמא: ד"ר ויליאם המונד הציע הקזת דם אחת בכל עשרה ימים, ונישואין בכפייה. היו שיטות אכזריות נוספות בהן סירוס, התנזרות, היפנוזה, טיפול בקרני רנטגן, טיפול בנזעי חשמל כתגובה אוורסיבית לגירוי מיני ממקור הומוסקסואלי, טיפול הורמונלי ולובוטומיה (ניתוח מוח)

החוק של הורביץ, אינו אוסר על פעולות אלו, שאסורות הן בוודאי בתקופתנו, אלא על בחירתו של מתבגר ללכת לטיפול פסיכולוגי כדי להבריא את נפשו ואת נטייתו. החוק של הורביץ מונע מהאדם את בחירתו החופשית. בנוסף, פסיכולוג שיבצע טיפול כזה, ייחשב כעבריין, ועל פי הצעת החוק "המבצע טיפולים כאלו יעבור עבירת משמעת לפי סעיף 33 לחוק, יופעל עליו אמצעי משמעת מיוחד של התליית רישומו מפנקס הפסיכולוגים לתקופה של חמש שנים לפחות לפי סעיף 43 לחוק, וכן תופעל עליו סנקציה פלילית של מאסר שנה או קנס לפי סעיף 53 לחוק".

לחץ כבד מופעל על חברי הכנסת על ידי ארגוני להט"ב במטרה שיצביעו בעד החוק. הסיעות הדתיות, ש"ס ויהדות התורה, יצביעו נגד. בניגוד אליהם, שלושה חברי כנסת מסיעת ימינה, נפתלי בנט, איילת שקד ומתן כהנא, מסרבים להגיד שיצביעו שיתנגדו. עמדת כחול לבן אינה ברורה בשלב זה.

חברת הכנסת איילת שקד ככל הנראה תיעדר מההצבעה. למרות פנייתנו טרם הובהר אם היא מקוזזת עם ח"כ אחר. חברי הכנסת מתן כהנא ונפתלי בנט צפויים להיעדר גם הם. נכון לשעה זו סרבו השניים להגיב לפנייתנו.

לעומת זאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ וחבר הכנסת סופר התחייבו כי יצביעו נגד.

מנגד, 'הפורום לאקטיביזם יהודי' מארגן עצומה חברתית בניסיון לגרום ללחץ נגדי כנגד גל הלה"טבי. בהודעת הפורום נאמר כי "כנסת ישראל הולכת להצביע מחר על איסור טיפולי המרה. נשמע טוב, לא?

אבל מה שלא אומרים לנו שהחוק אוסר כל טיפול שהוא, גם טיפול פסיכולוגי רגיל, שעוסק בשינוי המשיכה המינית".
עוד הוסיף הפורום כי "כיום מדינת ישראל מאפשרת (אפילו לילד בן 9) ולפעמים גם מממנת ניתוח לשינוי מין.
האם זה נשמע לכם הגיוני לאפשר ניתוח לשינוי מין ולעומת זאת לאסור טיפול שעוזר לאדם לבחור את משיכתו המינית?
כיצד ניתן לאסור על אדם ללכת לטיפול? באיזה רשות אנו מונעים ממנו את הזכות לבחור את אורח חייו?
שלחו מייל לחברי הכנסת וקראו להם להצביע נגד החוק".
 

uzi2

Active member
1. הערות מקדימות.
* כמו תמיד אצלי, אני מתחיל את הדיון בשאלות הבסיסיות שקשורות, ורק לקראת סוף הדיון מציג את המסקנה שלי מהדיון. לא מאמין בדרך אחרת.
* כמו תמיד משתדל להמנע משימוש במילים טעונות רגשית.
* עוד מספר הערות: נקודת המוצא שלי אינה דתית, אלא התפישה של מה יביא יותר אושר לעולם ולאנשים (עם עקרון גם של שוויוניות באושר, כאשר לא תמיד ברור היכן יותר חשוב למקסם את השוויוניות באושר, והיכן את סך האושר). להזכירכם - אושר זה לא הנאה.
* עוד הערה, כתבתי כבר די באריכות על הנושא של המרה וטיפולי המרה בפורום הישן. לא מתכוון לחזור ממש על הדברים.
2. נתחיל מלהעלות את הסוגיות הרלוונטיות (לאו דווקא לפי הסדר, ולאו דווקא מעיד על דעותי, וגם לא תמיד חשוב לצורך השורה האחרונה, אבל כדאי להבין בסוגייה יותר). דווקא את השורה האחרונה פחות חשוב לי להביע על אף שהיא חשובה. חשוב לי יותר שאנשים ידונו בנושא דיון של ממש.

א.. מה המשמעות של "רוצה" בהקשר של החוק? ואולי צריך להשתמש במונח "בוחר".
ב.. מה הסטטוס המדעי בעניין?
ג. מתי יש עניין לחוקק חוק שמגביל בני אדם? כל חוק מגביל חירות. לכן צריך לבחון האם הגבלת החירות הזאת מוצדקת.
ד. מהן יכולות להיות הסיבות להתנגדות לטיפולי המרה?
ה. מה צפויות להיות ההשפעות של החוק, באם יעבור? (ואולי גם על משמעות הפלתו - באם יפול).


לאחר מכן, ובחשיבות פחותה, אביע את דעתי לגבי השורה האחרונה.

נתחיל:
א. סיבות מדוע אנשים ירצו להמיר את נטייתם המינית?
בנושא של הסיבות האפשריות לבחירה של אנשים לשנות את נטייתם המינית, דנתי בעבר באריכות.
1. אמונה אישית (יהיו סיבותיה אשר יהיו).
2. לחץ חברתי או משפחתי חזק לשנות את הנטייה. (האם להשתמש במונח לחצים תרבותיים?)
3. לחץ חברתי או משפחתי חזק לנסות טיפולי המרה.
4. רצון ליישר קו עם התרבות ההגמונית.

חייבת להיות סיבה לאדם לרצות לשנות את הרצייה שלו. אדם לא סתם ירצה לשנות את הטעם שלו באוכל מהעדפה של אגסים על תפוחים או להיפך (בכוונה לקחתי שני דברים די שקולים).

המנגנונים של המשיכה המינית (שגם היא סוג של רצייה) הם בחלקים היותר יצריים של המוח (ואין להסיק מכך חשיבות פחותה. המונח "אושר" אף הוא תלוי בחלקים אלו), והמנגנונים של ההחלטה לשנות זאת, הם בחלקים היותר מודעים של המוח. המתקדמים יותר מבחינה אבולוציונית. אלו שמנתחים מציאות. גם הם מושפעים מיצרים, אך באופן מורכב יותר.

הדתות הנפוצות עצמן אוסרות על משכב זכר - ובכפוף לכך, לפחות אצל גברים, המעשה נתפס כפסול. כהערה: ככלל, גם שפיכת זרע לריק בכל צורה שהיא אסורה.
הדבר משפיע בכל ארבעת הפרמטרים שהוזכרו לעיל, לא רק אצל דתיים אדוקים. גם אצל משפחות מסורתיות.
אדם שנמצא בסביבה תרבותית כזאת, יכול לבחור בין 3 אפשרויות:
1. להחליף סביבה תרבותית.
2. לקחת חלק בלהלחם למען שינוי הסביבה התרבותית. (ויש לא מעט מאבקי לגיטימציה, שהצליחו לשנות סביבה תרבותית).
3. לנסות ליישר קו עם הסביבה התרבותית. קשה להבדיל כאן בין סיבות תרבותיות לסיבות אמונתיות.
4. לחיות בשקר. לגרום לסביבה התרבותית לחשוב שהנטיות המיניות "תקינות תרבותית", על אף שהן לא. כלומר, בהקשר של הדיון: "להיות בארון". לחילופין, אולי, לגרום לסביבה שלך לחשוב שמנסים לשנות את הנטיות, בשעה שבפועל לא באמת מנסים.

חיים בשקר זה אחד הדברים היותר קשים מבחינת הפגיעה באושר האנושי.
גם קונפליקט עם התרבות ההגמונית עשוי להיות סיוט.

ב. הסטטוס של ההבנה המדעית.
הטיפול הפסיכולוגי באופן כללי, וגם באופן ספציפי כאן, הוא יותר אמנות ממדע. כלומר יש אמנם תובנות מדעיות, אך אין שיטה שיש ראיות מדעיות חזקות שהיא הצליחה. מבחינה תיאורטית, גם אי אפשר להוכיח שאין (או לא יכולה להיות) שיטה שמצליחה, כיוון שלא ניתן לחקור משהו שאינו תלוי שיטה ספציפית
(או ממוצעים). זה כמו שלא ניתן להוכיח שאין בעולם צמח מרפא למחלה מסוימת, פשוט כי לשם כך צריך לוודא שכללנו את כל הצמחים שבעולם. (או בהקשר הדיון: כל השיטות שבעולם, כולל שיטות נדירות, ואולי גם שיטות שטרם פותחו/נוסו).
עדיין ניתן להגיד שאחוזי ההצלחה בפועל, כנראה מאוד נמוכים. יתרה מכך, יש ראיות שמחזקות את האפשרות שטיפולי המרה שנעשות על ידי גורמים דתיים שמתמחים בכך (לא דווקא פסיכולוגיים קליניים) לא רק שנכשלים, אלא גורמים לנזקים של ממש. למשל אחוז התאבדויות גבוה משמעותית, בקרב אלו שעברו טיפולי המרה (חלקם ב-"הצלחה" לפחות כלפי חוץ). אל מול אלו שבחרו באפשרות אחרת. חשוב להבין כי באופן ישיר, המחקרים מראים קורלציות ולא כיוון סיבתיות, אולם זה תקף גם להבדלים בין אזורים שונים, עם מידות שונות של לחצים חברתיים.
גם יודעים על לא מעט אנשים שכלפי חוץ וגם על פי המטפלים "עברו טיפולי המרה "בהצלחה" - בעצם חזרו לארון.
מה עוד יודעים: יודעים שנטייה מינית ברורה מתבטאת גם בצורה ברורה במבנה שונה של המוח.

מדברים כבר על מערכות AI (כנראה deep learning) שיזהו באחוזים מאוד גבוהים על פי מבנה פנים נטייה. כבר כיום יש מערכת שנוסתה ומזהה באחוזי הצלחה די מרשימים (אם כי לא במאה אחוזים, אך הרבה מעבר לניחוש אקראי, שקרובות לניחוש אקראי), מתמונות פספורט, של אנשים. המחקר בדק באתרי הכרויות, כאשר חלק מהתמונות וסוג הבקשה להכרויות שימש ללמידת מכונה, וחלק אחר לבדיקת מידת ההצלחה של למידת המכונה. חשוב לציין שמבנה פנים מבחינת למידת מכונה קשור לא רק לדברים אנטומיים, אלא גם לתכונות אופי, כמו תסרוקת. כהערה: המחקר גם בדק יכולת של בני אדם לזהות נטייה מינית לפי התמונות, ושם כמעט לא היתה הצלחה). מלמידת מכונה, מאוד קשה ללמוד מהם הפרמטרים (ככלל נסתרים) בתמונה שמאפשרים זיהוי. ייתכן שבעתיד תהיה יכולת לבדוק בצורה יותר כמותית מדויקת שינוי נטייה מינית או שינוי העדפה מינית.

ההשפעות של היכולת של בינה מלאכותית לזהות, לפי מאפיינים גלויים וגנטיקה, תכונות של בני אדם היא דיון חשוב ומרתק בפני עצמו, אך מקומו אולי בשרשור אחר.

יודעים גם שבמידה רבה, זה מולד. אמנם המוח שלנו גמיש, אולם גם יש גבול למידת הגמישות.

אנחנו יודעים שטעם מיני משתנה עם השנים, (בין עם מסיבות גנטיות מולדות, ובין עם כתוצאה מהחוויות). עד כמה השינוי יכול להיות גדול זו שאלה.
אנחנו גם יודעים שכמו בכל נושא פסיכולוגי (בין אם מוגדר כמחלה או לא) יש ספקטרום רציף של מצבי ביניים, גם אם למרבית האנשים יש העדפה ברורה.

ג. מתי מותר לחוקק חוק שיגביל את חירות האדם? (וכל חוק מגביל חירות).
כמובן שהתשובה כפופה לשאלות מוסריות שאין להן תשובה מדעית. האם מותר לשחוט תרנגולות? האם פתיחת חנות מתחרה באותו הרחוב מהווה פגיעה לא מוסרית וקשה בפרנסה של בעל החנות הראשונה, או מזכה את הלקוחות ביותר תחרות שתוזיל מחירים? הדיון שלי כאן, מן הסתם יהיה בשאלת האושר האישי, ובשאלת האם עדיף שיוויוניות על גבי מיקסום הסך.
אם מקבלים שהשאלה קשורה לאושר, חייבים לדון גם במשמעויות הצפויות של החוק מבחינת האושר, לפני שנוכל לענות על שאלה זו. המשמעות הצפויה של החוק באם יעבור, עשויה להיות.
שימו לב שיש כאן תפיסה מוסרית ששופטת מוסריות של החלטות שלא במנותק מההערכות של המשמעות החזויה שלהם.
במקרה הנדון - מדובר על אדם שמבחירה ("חופשית" או לא באמת חופשית) שלו רוצה לעבור טיפול.

כאמור, בגלל התפיסה שלי שמידת ההצדקה תלויה בתוצאות החוק, המשך הדיון יהיה לאחר שנדון בתוצאות החזויות של החוק.

ד. הסיבות האפשריות להתנגדות לטיפולי המרה.

מלחמת תרבות בין תרבויות. כאשר יש שתי תרבויות סותרות, ויש אינטרציה בין האנשים מהתרבויות השונות, תהיה מלחמת תרבות ובכל אחת מנקודות הקונפליקט, אחת תכפה את עצמה על השנייה. לא מאמין שניתן להמנע מזה, ללא שינוי בחלק מהתרבויות.
נסיון לצמצם נזקים של טיפולי המרה שנכשלים (וזה להערכתי, בפועל, הרוב הגדול של הטיפולים).

ה. השפעות אפשריות של החוק.
1. ראשית יש השפעה על הממשלה: כיצד העברת החוק או פסילתו תשפיע מבחינת יציבות הממשלה (לדעתי לא יספיק לפירוק הממשלה, אך יהיה גורם שמצמצם יציבות). גם הפלה של החוק עשויה לצמצם יציבות אך לא תספיק להפלה.
2. החוק עלול להביא למעבר של טיפולי ההמרה מידיהם של פסיכולוגיים קליניים מנוסים, לידיהם של "מטפלים אלטרנטיביים" שלא עברו הכשרה מספיק רחבה.

הדבר מזכיר טיפולים אלטרנטיביים ברפואה. גם שם בתחומים מסוימים (שבהם אפקט הפלצבו אינו משמעותי), המחקרים מראים על חוסר הצלחה בפועל של סוגי טיפולים רבים, ועדיין יש מטפלים בשיטות אלו שאינם רופאים, ויש מטפלים בשיטות אלו, שהם רופאים אך שאמונתם האישית ביעילות השיטה גבוהה - על אף המחקרים שמראים אחרת. אנו נוטים להניח שאם זה מגיע מרופא, אז זה מדעי, אבל הרבה פעמים זה לא נכון.

3. החוק מעביר מסר תרבותי של "ניסיון המרה הוא דבר רע", לתרבויות היותר דתיות. כפי שציינתי, חלק גדול מאוד מהרצון להמרה נובע מאותו קונפליקט תרבותי. אם יותר אנשים יקבלו את ההומסקסואליות כדבר טבעי שאין מה להילחם נגדו, הקונפליקט התרבותי שגורם לאנשים לנסות טיפולי המרה יצומצם.

4. באם החוק יעבור, יהיו פחות כלים להמשיך לחקור, לפחות בארץ, את הנושא. כמובן שאנחנו לא מתבססים רק על מחקרים בארץ, אך יכולים להיות מאפיינים ספציפיים לישראל בהקשר הזה.

המטרה שלי כאן, היא להרחיב את הדיון. לגרום לחשוב גם אם לא מסכימים. לגרום לדיון על השורש, ולא להתמקד בשורה האחרונה (ואז אין באמת דיון).

השורה האחרונה מבחינתי (והדיון יותר חשוב מדעתי האישית לגבי השורה האחרונה):

הנטייה שלי היא להתנגד לחוק, על אף שאני מאמין שבפועל, טיפולי ההמרה גורמים יותר נזק מתועלת. לא כל בעייה צריך לנסות לפתור דרך חקיקה של חוק.

במכתב קודם שהיה בפורום הישן גם הצעתי עקרון (לא נבדק מדעית בהקשר הזה, אך מבוסס ידע מדעי ותופס לתחום נרחב של קונפליקטים רגשיים), שעל פיו, לדעתי, ניתן להשיג הישגים בהמרה, חלקיים אמנם, אך ללא חשש לגרימת נזק משמעותי. השיטה שהצעתי בעייתית דווקא מבחינת התרבות שאמורה לרצות יותר מומרים. היא בנויה על עקרון של הורדת קונפליקטים וחשיפה לחוויות שמשתנות באופן הדרגתי. היא לא מכריזה מלחמה על הנטייה המינית הנוכחית אך מנסה להרחיב בהדרגה את מאפייני המשיכה עד שתהיה אפשרות לאדם לבחור בין יישום בפועל של משיכה מינית אחת לשנייה. שיהיה ברור - אני לא עוסק בתחום. אבל מאמין שבכל הקונפליקטים הפסיכולוגיים, ניסיון להילחם באופן ישיר נגד, נידון לכשלון. זה תקף להרבה מאוד טיפולים בתחומים פסיכולוגיים שונים.
 
נערך לאחרונה ב:

sense9

Member
מנהל
תודה על התגובה המפורטת.
לעניין הצעתך, זה לא בעצם מה שעושים בטיפולי המרה? מנסים להרחיב את טווח המשיכה המינית של האדם באמצעים 'כשרים'.
ומאוד מסכימה בנקודה שהעלית לגבי צמצום הכלים המחקריים.
(חייבת לציין שהממשק החדש של הפורום הרבה פחות נוח לי, צריכה להתרגל :) )
 

uzi2

Active member
אין תפישה אחת לגבי טיפולי המרה. את העקרון של ההרחבה, או עקרונות דומים, בוודאי שלא המצאתי. גם במסגרת "הרחבה" אפשר לנסות אינספור דרכים, ומה שהצעתי היתה אחת מאוד מסוימת (שמתאימה רק לגברים), ויתרונה בכך שאם עושים אותה נכון, בפני עצמה, היא אינה מוסיפה שום לחצים נפשיים, אינני טוען שהיא עובדת, ובוודאי שאם תעבוד אז לא על כולם, אבל לפחות למעט הכיס, היא לא תזיק. למעשה, ניתן ליישם אותה גם ללא מטפל שמלווה, ואז הלחצים הנפשיים עוד יותר יורדים. יש טענה שלמרות שלא אמורים להפעיל לחץ על המטופלים, נוצרים אצלם לחצים עצומים. צריך לזכור שהבקשות מגיעות בד"כ מגורמים שבהם הסביבה לא מקבלת את התופעה יפה, ולפיכך תחושת הכשלון של המטופל מוגברת כאשר הטיפול לא מצליח.
דרך אחרת לפתור את בעיית הלחצים החברתיים, היא לעשות שינוי בתודעה החברתית, ועושה רושם ששינוי כזה מתרחש בעשורים האחרונים, כאשר בכל חברה הוא מתרחש בקצב אחר ובחלקן בקצב איטי אבל בכיוון של יותר פתיחות. זה בהחלט יכול לפתור את הבעייה עבור אלו שרוצים שינוי אוריינטציה מינית.

כאמור, אין דרך להוכיח שטיפולים לשינוי אוריינטציה מינית לא יכולים לעבוד, אבל בינתיים למעט סיפורים אנקדוטליים, וסיפורי הצלחה שמטפלים מפיצים על עצמם בחברות מסויימות, אין ממש ראיות לשיטה שבפועל עובדת באחוזים משמעותיים. צריך להדגיש כי כאשר מדובר בשיטות ארוכות טווח עוד יותר קשה לבדוק, כיוון שאצל אנשים לפעמים האוריינטציה המינית משתנה עם השנים בכיוונים לא צפויים גם ללא טיפול. לאנשים לפעמים פתאום נמאס מדברים מסויימים ומתחילים יותר להתעניין בדברים אחרים. לא ברור מה גורם לזה, ובהרבה מקרים אין סיבות גלויות (למעט הטריגר, שאינני בטוח שהוא הסיבה העיקרית), כך שייתכן שזה קשור לגנטיקה.

במחשבה שנייה. אני לא אוהב את השם "טיפולי המרה". כיוון שהם בד"כ מקושרים יותר לטיפולים היותר בעייתיים.

גם אני בינתיים רואה רק חסרונות לממשק החדש, אבל אני מניח שהם ישפרו.
 

sense9

Member
מנהל
אכן יש לטיפולי המרה קונוטציה שלילית. מעניין אם שם אחר ('מסביר' יותר) לטיפולים הללו יכול להוות צעד ראשון בתפישות לגבי אופי ומהות הטיפולים.
 
למעלה