האם הייתם

[גליאל]

בחיים לא../images/Emo5.gif

הבכור שלי בן 7.5 כיתה ב', גם עם אחיו בן 4 אני לא משאירה אותו. בטח שלא עם הקטן בן שנה ושלושה חודשים. אפילו את הזבל אני שולחת אותו לזרוק העיקר שלא יישאר עם הקטנים. איזה יום תפס אותי מרץ לנקות את הבית. אז סגרתי אותם בחדר משחקים כדי שישחקו ולא יפריעו לי. הם כמעט הרגו אחד את השני. יותר אני לא עושה דברים כאלו.

 

[mykal]

הייתי

משאירה ילד בגיל כזה,במיוחד שמדובר בזמן מועט. ולא רק מציעה, אני עשיתי השארתי ילד הרבה יותר צעיר עם אח ואחות צעירים ממנו, והתמודדו יפה מאוד. בדרך כלל דברים כאלה הם אילוץ, הילדים שלי צפופים בגיל, ולא היתה לי עזרה בשום תחום, מלבד בעלי ואני ולכן הילדים נאלצו לחכות לבד או לי או לו, אפשר ללמד אחריות, משהו שבזמננו אלה לא מקנים להם, וגם הקטנים למדו להיות אחראיים ולשמוע בקול אחיהם. דרך אגב, זה נפלא גם לעתיד. הם נהנים מזה כשהם נשואים. והקטנים יותר שעדין לא נשואים-- מתיעצים איתם ונעזרים בהם, והגדולים דואגים ועוזרים וגם מרויחים עזרה. תשאירי אותו, תני לו הוראות מפורטות, החמיאי לו כשעומד במטלה, כולכם תצאו נשכרים. בהצלחה.

 

[gudat]

לא, בקושי משאירה לבד

ורק לאחרונה (בן שש וחצי, לעשרים דקות בערך). עם אח או אחות לא הייתי משאירה.

 

[לימ של עמית ועומר]

לא!!!

 

[iris mom of two]

אל תשפוט אדם...

התגובה הראשונית שלי היתה לא, מה פתאום? אבל אז נזכרתי במקרים שזה ממש יכול להיות כל כך הרבה יותר מהיר ונוח, והפעם הראשונה שהשארתי את הבן שהיה אז בן חמש לעשר דקות לבד בבית, כי רצתי לאסוף את הגדולה. תלוי בילדים, תלוי במרחק מהבית, והאם זה באמת רק 10 דקות והאם יש מבוגר שיודע שהם לבד ויכול להיות מקרה חרום. אני חושבת שהייתי עושה זאת רק בלית ברירה אחרת. את שלי השארתי בבית ביחד רק כשקטן היה כבר בן 7. כי לא סמכתי עליהם ביחד.