האם יש לכן זמן פנוי ביום רגיל

בקי2

New member
האם יש לכן זמן פנוי ביום רגיל../images/Emo35.gif

חנה , שאלה לי אלייך?ו מי שומר על הילדים כאשר את בחו"ל ? ושאלה כללית : איך אתן מסתדרות עם מטלות היום יום והאם יש לכן זמן פנוי רק לעצמכן במהלך היום (לא כולל סופי שבוע) אצלי עם הגדולה אין בעיה , אך הקטנה (בת שנתיים) צריכה השגחה כל הזמן (יש לה קוצים והיא לא יכולה לשבת במקום אחד או להתעסק עם דבר אחד יותר משתי שניות ברציפות) למשל לאפות עוגה שלוקחת שעה-שעתיים להכין יש לע בעיה . משום שצריך גם להשגיח עליה במקביל. דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי. כן , בן הזוג עוזר אך הוא מגיעה בשעות מאוחרות הביתה. וכן הוא עוזר בסופי שבוע לכן שאלתי על סופי שבוע אשמח לשמוע עצות
 

tookmy

New member
לא ציינת בת כמה הגדולה

אבל מניסיוני עם ילדים (של אחרים!) 2 ילדים זה הרבה יותר קל מאחד וארבעה זה קלי קלות. אגב, בגיל 21 הייתי אופר בבית עם 5 ילדים כשכל מטלות הבית עליי, כולל גיהוץ, בישול, הלבשה, מיקלחת, ניקיון וכו´. רק הסעות לחוגים וקניות לא היו מטלותיי, כך שמאז כל מה שעשיתי (כולל קייטנות של 30 ילדים) היה רק קל יותר. ובקשר לקטנה- הפיתרון האישי שמצאתי כשהייתי למשל, צריכה לנקות וגם להשגיח על שובב בן שנה וחצי היה: לתת לו לעזור לי! גם בגן-קייטנה לימדתי את הילדים לשטוף כלים, מה שלפעמים הצריך השגחה עליהם יותר מאשר לשטוף בעצמי או לתת לעוזרת לשטוף. בקיצור, מה שאני אומרת הוא שתעסיקי אותה במה שאת עושה, ובכל שלב תשתפי ותסבירי לה. בהצלחה.
 

tookmy

New member
כמובן ששכחתי לומר

בקשר לגדולה שהיא יכולה לעזור להעסיק את הקטנה, אפשר לנסות ללמד אותן לשחק יחד, מה שלא תמיד הולך בניסיון ראשון ומצריך סבלנות.
 
בקי, בואי נגדיר זמן פנוי

"זמן פנוי" דומה בעיני למשל להגדרות הבגידה שדיברנו עליהן כאן לא מזמן - משהו שהוא מושג שאף אחד ואחת מאיתנו לא טרחה מעולם להגדיר. מיתוס שאנחנו מנסות לחיות. המצב הטוב ביותר נראה לי כזה של העדר מוחלט של "זמן פנוי"...ולמה ? כי כל מה שאני עושה, כולל לשכב על הספה ולבהות בתקרה (לא קורה הרבה) או לצפות בסרטי זבל בטלויזיה, נראה לי כעשייה לשמה ולא כפנאי. אם אני מפנה זמן, הרי שאני מפנה אותו למען עשייה שחשובה לי יותר באותו רגע. אחלוק איתך, לשאלתך, כמה דברים קטנים... ראשית כשאני בחו"ל, יש סביבי אבא (של הילד/ים) שהדרישה הבסיסית והבלתי מתפשרת שלי היא של חלוקה חצי חצי בטיפול בילדים מכל הבט ובכל מובן - כך שכבר חצי פתור. יש מעון, גן, מועדונית, יש בייביסיטר קבועה עם אוטו שקשורה קשר אמיץ לילדים והם אליה, שיכולה לאסוף ולהוביל ולפזר ולהאכיל וכל מה שצריך. יש סייעת אהובה מאוד על עומר שאל ביתה הוא יכול ללכת אחרי הגן כשצריך (לא צריכה להיות בחו"ל בשביל זה - מספיק ששבה מאוחר מהעבודה), יש סבא נייד ונפלא אחד וסבתא ניידת ונפלאה אחת (מצדדים שונים) ויש הרבה הרבה יחסי גומלין עם הורים בגן. "סידור עבודה" למשך שהותי בחו"ל נקבע בקפידה - כולל המרווחים (ה"שפיל") של כל מי שבסידור העבודה הזה, בעניין של חברים של הילדים וארועים בלתי צפויים. הטלפון שלי פתוח למענה 24 שעות ביממה. אני מתקשרת לומר בוקר טוב, אחה"צ טובים ולילה טוב ומעודכנת ודואגת מרחוק לסידורים, אם צריך. מגיל שנה בערך אני משאירה מכת או הפתעה לכל יום ומעבירה אימיילים. נשמע מסובך ? זה לא...
לגבי השאר - אני לא מרימה גרגר בבית (כאמירה, כמובן). את הכלים רוחץ המדיח (יש איסור אבסולוטי לרחיצה ידנית - דאגתי למשטח מטבח מעץ שלא ניתן לייבש עליו כלים, למשל), הרצפה - העוזרת, כביסה - כוללת ייבוש (לא תליתי שנים) ואת הגיהוץ עושה גם העוזרת (לפני כן הייתי מוציאה לגיהוץ במכבסה, עם שליחים). קניות באינטרנט או בטלפון ממכולת וירקן שכונתיים. לא אופים עוגות בבית שלי (חבל"ז - יש נפלאות בקונדטוריות של מאפים ביתיים) ואם בן הזוג שלי משמיע את המילה "עוזר" - הוא (וזה ברור לו מאוד) ימצא את עצמו בחדר המדרגות כי לעזור אפשר רק במה שחורג מהחצי שלו במטלות גידול הילדים. אני מבשלת נפלא ולפעמים אוהבת לבשל - שלא לדבר על כך שמאוד אוהבת לארח חברות וחברים. הילדים עוזרים. רעות על הכסא שלה - רק עם חיתול ועל המגש אוכל ופרטים מהבישול - כולל כאלה שמלכלכים. הכיור באמבטיה פוגש אותה 3-4 פעמים ביום (רק פעם בשבוע יש לי זמן לקלח אותה באמבט ארוך עם צעצועים - רחצה ממוצעת אצלינו לוקחת 30 שניות בערך). היא תמיד לידי - בזחילה, על הכסא וכו´. או - לחלופין - עם ים של משחקים במיטה שלה בחדר המשותף של הילדים, כשעומר מארח לה לחברה בעודו עסוק בענייניו שלו. רעש, בלגן, כתם או כל דבר אחר שגורם בייחוד לנשים לקפוץ מהמקום ולהתחיל לעמול, לא עוברים אצלי בכלל את מסננת האכפתיות. יש זמן לכל מלאכה וצריך להיות משהו דרסטי (נשפכה ארוחה שלמה על הרצפה, למשל, או נשפך קטשופ, או נפלו כל הספרים של עומר מהמדף) כדי שאני אטפל בעניין במקום משהו שחשוב לי לעסוק בו באותו רגע. כל אחד ואחת מבני הבית אחראים לפינה שלהם - מהיות שעומר נולד סידרתי לו אולי פעמיים את החדר. לפני בוא העוזרת הוא צריך לארגן את הצעצועים. את יודעת כמה זמן חברות שלי מוציאות בריצה מטורפת לסידור מתמיד של הבלגנים של הילדים ? ואם יש בלגן...אז יש בלגן. זה עניין של STATE OF MIND, בעצם. ברגע שתחליטי שכל מה שאת עושה הוא חשוב, תוכלי לדרג את כל הדברים לפי סדר עדיפויות ואז לא תהייה לך בעייה לוותר על פעולות גוזלות זמן שנראות לך חשובות היום ואולי תאבדנה ממעמדן המוביל...פתאום יווצר זמן כי יהיה סידור זמן ויהי טיפול מדוקדק במערכת המטלות ובמי שמבצע אותן. אם בן הזוג שחוזר מאוחר ידע למשל שהכלים נערמים עד התקרה כי זה תורו ואת לא נוגעת ולא אכפת לך (זה החלק החשוב - אם יהיה לך אכפת, לא עשינו כלום) - יתפנה לך זמן כלים לראות למשל סדרה שאת אוהבת, ללכת למספרה (בעייה כאובה אצלי - הנה, את זה תכננתי רע כי מתקשה להפרד מהספר התל אביבי שלי) או לקרוא ספר. וואו - הגזמתי, איזה הודעה ארוכה.....
 
ככל שאני חושבת על זה יותר

כך יש לי תחושה שהשאלה היא בעיקר שאלה של מיקוד. נקודת המוצא היא, שיש מספיק כסף לעוזרת שתגהץ, נניח, ולא מספיק חשוב לעשות לילדים אמבטיה. או - שיש בן זוג שעושה חצי מהדברים, וזה משהו שתלוי רק בנו. אני משערת שכשמאד ממוקדים, באמת ברור שחייב להיות מספיק כסף, וזה מוביל את הבחירות. וברור שבן זוג - מראש - חייב להיות כזה וכזה, וככה הוא הופך גם לאקס בן זוג כזה בדיוק. ושיש דברים יותר חשובים מלעשות לילדים אמבטיה. ואני מוכרחה להודות - אצלי זה בכלל לא כל כך ברור. בכלל בכלל לא. יש הרבה דברים שבאים לפני המספיק כסף לעוזרת. אני לא מסוגלת למקד את הבחירה שלי באופן הזה, שקודם כל יהיה. ויש הרבה דברים שעשיתי קודם שעומדים לרועץ עכשיו, וצריך להסתדר איתם. והחשיבות של אמבטיה לילדים, או סתם זמן לשבת איתם נטו, או כל מיני עיסוקים שקשורים בהם, מה לעשות, מאד גדולה בשבילי. לא כי "ככה צריך", בטח לא כי "ככה כולם צריכים", אלא כי ה"להיות אמא" הוא בשבילי חשוב - להגדרה העצמית שלי, לאושר שלי, לשלווה שלי, לאיכות של החיים שלי. טוב לי עם הילדים. מאד מאד. אין לי שום חשק לוותר על הטוב הזה. וכשצריך לבחור - אני מוצאת את עצמי עומדת מול זה שחשוב לי מאד, וזה שחשוב לי מאד. הסדר בין הדברים לא כל כך ברור, לא מוחלט מראש. אני קצת מקנאה בך, שהדברים פשוטים אצלך ככה. וגם יודעת שהקנאה הזאת היא לא משהו שאני רוצה לעשות איתו משהו - אני אוהבת את זה שאני לא ככה. גם על זה אין לי חשק לוותר.
 
"ברור" זה אינדבידואלי

כל אחת וההעדפות שלה - וכן חשוב לטעמי לברר לעצמך בצורה יותר שיטתית את רשימת ההעדפות שלך ולהציב אותן בסדר עדיפויות כזה, שיסייע לך לראות בחלקים יותר גדולים של עשייתך "פנאי" ולא "חובה מתישה" (וכל מה שביחניהן - לקחתי להדגמה רק את קצוות הספקטרום). חשוב לי מאוד למשל אמבטיה עם צעצועים לרעות - לא חשוב לי שהיא תהיה כל יום. יותר חשוב לי מכך זה זמן אינטרנט ושרעות תהיה נקייה. 30 שניות בכיור + אמבטיה ארוכה בסו"ש מביאות אותי לזה עם מינימום תסכולים. יש לי ילדה נקייה, אני פנוייה לאינטרנט ויש לי את הכייף של אמבטיית סו"ש (בדרך כלל כל המשפחה ביחד
) שהיא זמן איכות נטו וכייף אדיר. שבילי זהב, רוני....
ולהכנס בחיים לכמה שפחות פינות (יש מספיק פינות שנכנסות בנו, ממילא
)
 

מירי,

New member
זמן פנוי למה?

א אני יושבת מול הטלויזיה זה זמן פנוי? אם אנחנו יושבים לשחק שש בש זה זמן פנוי? אם אני קוראת ספר זה זמן פנוי? ומה אם אני מקריאה סיפור לאחד הילדים? או סתם מתקרבלת אם האחר במיטה? או בכלל יורדת איתם למגרש המשחקים? לגבי כל הרעיונות שלך חנה - המון המון המון כסף! למשל קניות בנט? לקחתי חשבון שלי ומילאתי עגלה בנט 30% יותר! עוזרת פעם בשבוע? יום עבודה שלה = יום עבודה שלי... (בערך....) וכו....
 
מירי, המכולת שעושה משלוחים

לא לוקחת 30% יותר. לאחר שניסיתי כל קומבינציה אפשרית, אני מודיעה לך חד וחלק שמי שחוסכת כסף בדברים הללו משלמת אותו במקום אחר. ובסה"כ העבודה בבית שווה גם היא כסף. זה מילא. מה שחשוב לי לגבי הגולשות כאן יותר מאשר הכסף - זה שהעבודה הזו שווה בריאות. יום עבודה של עוזרת = יום עבודה שלך ? זה הופך את זה לשווה, לדעתי. את משקיעה פחות בריאות בעבודתך מאשר ההשקעה (או הבזבוז) של בריאותך בעבודת הבית. שוב - זו שאלה של state of mind. אף אחת פה לא נולדה לעסוק בעבודות שרותים לבני משפחה שהם capable לעשות אותן בעצמן (בן הזוג - ראש וראשון להם). אני לא עשירה - ובכל זאת, כל דבר שציינתי כאן הוא באפשרויותי כי אני רוצה שיהיה. הייתי אומרת יותר מזה - פחות מותרות לילדים, פחות בגדים - יותר סיוע בעבודות שרותים. הזמן ה"פנוי" שלך נועד עבורך נטו, לא עבור הקניות והספונג´ה.....
 

מירי,

New member
קניות וספונג´ה?

ואפשר להוסיף בישולים... מבחינתי זה זמן מבוזבז! אבל איך מחליטים מהו זמן פנוי? נכון לעתה עבורי זמן פנוי הוא זמן שלא בעבודה , להיות עם הילדים הוא זמן פנוי , לקרוא ספר הוא זמן פנוי לראות סרט מול הטלויזיה הוא זמן פנוי... וכזה יש לי לא מעט! לעומת זה בתקופה בה העבודה וההתקדמות שלי בה הייתה יותר חשובה אז הדברים ניראו אחרת. אנחנו שני מבוגרים בבית וחלוקת נטל המשימות בית מתחלק בנינו , ולכן לי אישית היום למרות שהעבודה היא בסדר עדיפות אחר , עדיין עדיף להשקיע בעבודה , אבל לא להשקיע בעוזרת... ואם הבחירה היתה בין להוריד שעה כל יום (5 ש"ש) לטובת הבית בן הזוג והילדים לבין לעבוד את אותה שעה לטובת תשלום לעוזרת, עדיין הייתי בוחרת את ה"טובת" הראשנה , מכיוון שלא כל "נטל" הבית עלי אלא מתחלק בין שני אנשים הרי שהיא הייתה מורידה מעט מכל אחד, ואת היומיום עדיין צריך לעשות כך שזה לא ממש מורגש... לעומת זה כזמן יחד זה כן היה מורגש...
 

dani09

New member
זמן פנוי-מייצרים!

וזאת עפ"י סדר העדיפויות. כן, גם לי יש ילדה בת שנתיים,גם אני עובדת עד שעות מאוחרות ולעיתים לא בארץ. אין לי עוזרת, אך אני נעזרת בכל מי שרק ניתן. את ה"זמן הפנוי" מייצרים עפ"י סדר העדיפויות שלנו. אם את מעוניינת לבצע איזו שהיא מטלה שהינה בסדר העדיפות הגבוה אצלך כרגע, תדחי את השאר עד שתסיימי. זה מה שאני עושה...
 
למעלה