האם לאנשים שהם סקפטים

[ניצת האור]

האם לאנשים שהם סקפטים

ברוחניות זה גם יכול לעבוד? זאת עבודה שצריכה להיעשות מתוך אמונה שזה יכול לקרות הלא כן? כל השינויים האלה צריכים להיעשות על ידי לימוד האם אפשר לעשות זאת כעבודה בבית???? אני קראתי למשל את הספרים שלה והשאלות הן לכאורה פשוטות אבל כדי להגיד אם זאת האמת? ובאמת אמת??? צריך בעצם להיות באוירה של פייסנות אתם לא חושבים כך?

 

[טל נסיה כהן]

כשהמיינד פתוח הלב נפתח../images/Emo140.gif

הי יקירה בחוויה שלי העבודה אכן מאתגרת אותנו להפתח לדרך חשיבה שונה וכשהמיינד פתוח לשינוי החיים מתגלים בחוויה מדהימה ושונה והלב נפתח העבודה ניתנת לגמרי לעשייה בעובדה עצמית על הנייר עם השאלות וההיפוכים מסכימה איתך שלעיתים זה מאגר את המיינד להשתחרר מהמוכר ו"הבטוח" ולכן אני מוצאת שלימוד ותרגול 'העבודה' בקבוצה מסודרת או אם מאפשר שמתורגל בעבודה מאוד מעצים אותי כי נפתחים בעבורי בכל פעם עוד ועוד כיוני ראייה ומחשבה אני השתתפתי בבית הספר של ביירון קייטי 3 פעמים (הן כתלמידה והן כחברת צוות) ואני מרגישה שבכל פעם העמקתי ומעמיקה את ההבנה יותר ובמקביל כל אפשור וחקירת מחשבה שעשיתי ועושהכל יום בין אם זה על הנייר ובין אם זה עם מאפשר/ת וכל קורס שאני מעבירה אני מרגישה שאני מעמיקה את ההבנות והמיינד נפתח יותר ויותר לחווית החיים הזו של חופש אמיתי להיות התרגול כבר יוצר את הפתיחות מה שיפה בתרגול העבודה בחוויה שלי שמגיע רגע ש'העבודה' פשוט נעשית דרכי כי המיינד כבר מתורגל אחרת ולענין הפייסנות- אין תשובה "נכונה" או "לא נכונה" יש מה שעולה מתוכך משפט של קייטי שמאוד מלווה אותי Don't take yourself beyond your natural evolution "אל תנסו לקחת עצמכם מעבר להתפתחות הטבעית שלכם בתוך הרגע" למה? - כי זה כואב וזה אחד הדברים שתרגול העבודה מלמד לקבל עצמנו בדיוק כמו שאנחנו בתוך הרגע הקיים וזה בהחלט לאהוב את מה שיש אז אם התשובה ל- האם זו אמת? היא "כן" אז זו התשובה ותוך כדי התרגול המיינד "מפשיר" ונפתח לאפשרויות חדשות ואם הוא לא- אז כנראה שזה עדיין לא הזמן בעבורו וזה בסדר את גם מוזמנת להצטרף למפגשי המתנה בכ"פס ובהוד השרון שיתקיימו השבוע ולראות איך זה מרגיש לך שונה אשלח לך את הפרטים במסר חיבוק ולילה מואר נ.ב

למה התכוונת כשרשמת "ברוחניות זה גם יכול לעבוד" ?

 

[izackv]

לא חושב שהשאלות קשורות לסקפטיות/אמונה

ברוחניות. אנחנו משקרים לעצמנו כל הזמן (או בצורה מנומסת "מספרים לעצמנו סיפור") כשאני אומר ש"אני לא עומד על שלי" זה "סיפור" שאני מספר לעצמי. השאלות של העבודה מזמינות אותנו לבחון את אותם "סיפורים" ו"אמונות" שנראים לנו כל כך נכונים וכל כך ברורים. בצורה מחשבתית ברורה ומובנית, אנחנו רושמים משפט ואז בוחנים אותו. קשה לקבל את הרעיון שאולי המשפט הזה לא ממש נכון או לא ממש מדויק. אבל בדרך כלל הוא לא! הרישום של המשפטים הוא קל יחסית. הבחינה של מידת נכונותם היא מעשה מורכב מאוד שמחייב חקירה פנימית ולרוב מחייב השקעת זמן. עזבי רוחניות/פייסנות. פשוט חקירה לצורך הגעה לאמת קצת יותר עמוקה. האם אני באמת לא עומד על שלי? האם תמיד אני לא עומד על שלי? אחרי חקירה מספיק הוגנת וארוכה (יש דברים שצריכים זמן) וקשה, נוכל לראות שהמשפט הזה הוא בסך הכל "סיפור" שאני מספר לעצמי. למה? מה יוצא לי מזה? עם מה זה עוזר לי להתמודד? מה זה עוזר לי להדחיק? המשפטים ההפוכים עוזרים לנו לחשוף את המציאות מסביב לסיפור הזה (אחרי שהראנו לעצמנו שהסיפור הוא אכן רק סיפור) אחרי שדברים יוצפו וסיפורים יובנו, החלק "הרוחני" כבר יעבוד בעצמו. שהרי גם מי שסקפטי לחלוטין בנושאי רוחניות יש לו נפש

היא לא תלויה במידת אמונתנו. --- לדעתי