סביר
לדרק המק'דרימי! היה את מבט הפאפי המקדרימי כשהוא הכריח את מרדית' (תמותי) לספר לו מה קורה, וכל התגלגלות העניינים שם הזכירה לי את הפוסט-איט שהם חתמו עליו, וזה היה חמוד והזכיר לי דברים כיפים מהתקופה שהסדרה היתה ממש ממש טובה.
הפלאשבקים לפרקים הקודמים של הסדרה היו אחלה, ממש אהבתי את העונה ההיא של הסדרה, ומרדית' לא היתה זקנה נרגנת שם והיה עומק אמיתי לסדרה ולא השקר המונפץ של עכשיו. ואהבתי איך זה התכתב עם המצב של מרדית היום (למרות שעל מי היא עובדת? היא רחוקה שנות אור מלהיות אליס גריי בקטע המקצועי והרפואי, חוץ מלהיות כלבה לכל מי שנמצא סביבה). הפלאשבקים לעבר של ריצ'רד ואליס היו קצת פחות, כן היה מעניין לראות כל מיני דברים שלא ידענו מתחילת הסדרה, כמו מה בעצם קרה אז עם אליס וריצ'רד בקרוסלה, אבל בכלליות זה היה בסדר-ish כזה. ולמה לא לקחו את אותם שחקנים ששיחקו אותם בפרק פלאשבקים שהיה פעם?
ריצ'רד (המבוגר) היה בלתי נסבל כל הפרק (אגב, ממש תהיתי למה הוא לא היה מועמד לדירקטוריון... הוא הצ'יף האגדי ונמצא בבית חולים מיליון שנה, וזה די טבעי שמכולם דווקא לו יציעו את התפקיד), הריב בין אמיליה לדרק קצת מיצה את עצמו, וביילי עליזה ונמרצת... זה אף פעם לא טוב. מגי... מקווה שהיא היתה קוריוז לפתיחת העונה ובאמת תעזוב, אין לי כוח לשידור חוזר של יחסי אהבה-שנאה של מרדית' עם אחות שהיא לא ידעה עליה.
אלכס כמו תמיד היה נקודת אור, אני הרבה יותר אוהבת אותו כשכלום לא הולך לו
. אהבתי את זה שהוא לא מקבל את זה שלא בחרו בו והוא באמת מאמין שהוא טוב במה שהוא עושה.
פינת הדברים הקטנוניים שמעצבנים אותי
:
כשאליס חתכה ורידים ומרדית' בת ה-5 התקשרה למוקד חירום, זה היה כל כך מאולץ ולא אמין כי
1. איזו ילדה בת 5 יודעת לדבר ככה ("my mother tried to kill herself")?
2. איזו ילדה בת 5 יודעת שחיתוך ורידים זה נסיון התאבדות?
בקיצור, זה ממש הציק לי ועיצבן אותי.
פינת הדברים שאני מתביישת להודות בהם
:
מתגעגעת לקו עלילה של אייברי וקפנר
הם הפכו להיות הזוג האהוב עליי בעונה שעברה, ואייברי בכלל מתחיל ממש להתחבב עליי, והם מאוד חסרים לי על המסך, ובטח ובטח שאני מעדיפה אותם על פני מצעד הדמויות הזעופות (ריצ'רד, מרדית', דרק, אואן, קאלי, אריזונה. וואו, זה כמעט כולם)