האפוס של תרבות המערב - דוד ושלמה
פרופ' פינקלשטין, על ממלכת דוד ושלמה: ארכיאולוגיה, הסטוריה יחסי ציבור ויצירת זכרון הסטורי. הממלכה הזאת הוזכרה פעמים רבות כ"האפוס הותיק ביותר של תרבות המערב", ופרופ' פינקלשטין בוחן את שאלת המציאות האמיתית שמאחורי האפוס הזה. יגאל ידין טען פעם לאמיתות הסיפור הזה עקב גילויים בחפירות גזר, מגידו וחצור. שלוש הערים הללו מוזכרות בספר מלכים א' כערים שהוקמו על ידי שלמה, כאשר ידין מצא שבשלושתן יש שערים מאותו סוג בדיוק, מה שמוכיח מבחינתו כי הו נבנו על יד אותו ארכיטקט. עם השנים מתברר ששערים מאותו סוג בדיוק נמצאו בערים אחרות באזורנו, כולל ערים הנמצאות מחוץ לגבולות הממלכה כפי שהיא מתוארת בתנך, וכן מתקופות שונות, מה שמשמיט את הבסיס המחקרי היחידי לאותה ממלכה. מעבר לכך לא נמצא דבר. המרצה מציע תיאוריה העולה בקנה אחד עם הידוע לנו על אותה תקופה, והוא שמאותה תקופה יש עדויות על פריחה במלכות הצפון - ישראל, אך דלות ממצאים באזור הדרומי יותר - יהודה, והדבר משתנה החל מהתקופה המשוערת של חורבן ממלכת ישראל. הוא מעריך שלא היתה מעולם ממלכה מאוחדת, היו ערי מדינה דוגמת הערים הכנעניות, כפי שהדבר משתקף בספר שופטים, עם עליית ממלכת אשור מתגבשות מדינות קטנות לכלל מדינות מרכזיות בכל המזרח הקדום וכך גם באזורנו ונוצרת ממלכה משגשגת שמרכזה בשומרון וממלכה קטנה ועניה מדרום לה המהווה לה מדינת חסות לעתים קרובות. כאשר במהלך תקופה זו הוא מעריך שאמנם התקיימו בממלכה הדרומית הזאת מלכים בשם שאול, דוד ושלמה. מאוחר יותר נחרבת המלכה הצפונית ובתוך הואקום המדיני מתפתחת ממלכת יהודה בלי מפריע ומרחיבה את גבולותיה. מגיע היום, על פי גישה זו, שעולה בה מלך בעל תודעה ליחסי ציבור פנימיים בשם יאשיהו, ידוע לנו מתוך הכתוב שהוא "גילה" חומש נוסף של התורה שלא היה ידוע, אך פרופ' פיקלשטין גם מעריך על בסיס תוכני שיאשיהו הוא אשר מקים או לפחות מעודד את כתיבת תולדות עבר, כאשר בתולדות אלה נוצר יש מאין זכרון של ממלכה מאוחדת שתהווה בסיס לאידיאולוגיה של עם אחד, אל אחד, מדינה אחת לצרכים שלטוניים. הנושא כמובן רחב מכדי להציג את כולו בהודעה קצרה, אבל, אם הגישה הזאת נכונה, מעניין לראות איך אפוס תרבותי כה מרכזי יכול להיווצר על ידי יזמה שלטונית מוכתבת מלמעלה.
פרופ' פינקלשטין, על ממלכת דוד ושלמה: ארכיאולוגיה, הסטוריה יחסי ציבור ויצירת זכרון הסטורי. הממלכה הזאת הוזכרה פעמים רבות כ"האפוס הותיק ביותר של תרבות המערב", ופרופ' פינקלשטין בוחן את שאלת המציאות האמיתית שמאחורי האפוס הזה. יגאל ידין טען פעם לאמיתות הסיפור הזה עקב גילויים בחפירות גזר, מגידו וחצור. שלוש הערים הללו מוזכרות בספר מלכים א' כערים שהוקמו על ידי שלמה, כאשר ידין מצא שבשלושתן יש שערים מאותו סוג בדיוק, מה שמוכיח מבחינתו כי הו נבנו על יד אותו ארכיטקט. עם השנים מתברר ששערים מאותו סוג בדיוק נמצאו בערים אחרות באזורנו, כולל ערים הנמצאות מחוץ לגבולות הממלכה כפי שהיא מתוארת בתנך, וכן מתקופות שונות, מה שמשמיט את הבסיס המחקרי היחידי לאותה ממלכה. מעבר לכך לא נמצא דבר. המרצה מציע תיאוריה העולה בקנה אחד עם הידוע לנו על אותה תקופה, והוא שמאותה תקופה יש עדויות על פריחה במלכות הצפון - ישראל, אך דלות ממצאים באזור הדרומי יותר - יהודה, והדבר משתנה החל מהתקופה המשוערת של חורבן ממלכת ישראל. הוא מעריך שלא היתה מעולם ממלכה מאוחדת, היו ערי מדינה דוגמת הערים הכנעניות, כפי שהדבר משתקף בספר שופטים, עם עליית ממלכת אשור מתגבשות מדינות קטנות לכלל מדינות מרכזיות בכל המזרח הקדום וכך גם באזורנו ונוצרת ממלכה משגשגת שמרכזה בשומרון וממלכה קטנה ועניה מדרום לה המהווה לה מדינת חסות לעתים קרובות. כאשר במהלך תקופה זו הוא מעריך שאמנם התקיימו בממלכה הדרומית הזאת מלכים בשם שאול, דוד ושלמה. מאוחר יותר נחרבת המלכה הצפונית ובתוך הואקום המדיני מתפתחת ממלכת יהודה בלי מפריע ומרחיבה את גבולותיה. מגיע היום, על פי גישה זו, שעולה בה מלך בעל תודעה ליחסי ציבור פנימיים בשם יאשיהו, ידוע לנו מתוך הכתוב שהוא "גילה" חומש נוסף של התורה שלא היה ידוע, אך פרופ' פיקלשטין גם מעריך על בסיס תוכני שיאשיהו הוא אשר מקים או לפחות מעודד את כתיבת תולדות עבר, כאשר בתולדות אלה נוצר יש מאין זכרון של ממלכה מאוחדת שתהווה בסיס לאידיאולוגיה של עם אחד, אל אחד, מדינה אחת לצרכים שלטוניים. הנושא כמובן רחב מכדי להציג את כולו בהודעה קצרה, אבל, אם הגישה הזאת נכונה, מעניין לראות איך אפוס תרבותי כה מרכזי יכול להיווצר על ידי יזמה שלטונית מוכתבת מלמעלה.