הבן לא מתעורר בבוקר לבי"ס - הצעות דחוף???

sigal366

New member
הבן לא מתעורר בבוקר לבי"ס - הצעות דחוף???

הבן שלי בגיל 12 (שנה אחרונה בבי"ס יסודי) יש בעיות להתעורר בבוקר ולקום לביה"ס. יש שעות שינה מסודרות בערב (10:00) גם כשניסינו להשכיב אותו מוקדם יותר בתקווה שהוא ישן טוב ויתעורר יותר טוב זה לא עזר. הבעיה חוזרת על עצמה ומחריפה. בדקתי איתו שאין משהו מיוחד בביה"ס וגם בשבתות וחופשות זה אותו סיפור. לא יודעת מה לעשות, התייאשתי מלנסות כאם להעיר אותו שוב ושוב ושוב בכל הדרכים האפשריות. לשים שעון מעורר הוא לא שומע אבל כל הרחוב כן. לפעמים הוא עונה איזה מילה אבל ממשיך לשכב במיטה ולישון. לא יודעת מה לעשות כיצד ניתן להתמודד עם זה. אנא בבקשה עזרה - הצעות - מה עושים?
 
סיגל קחי נשימה עמוקה!

בגיל הזה הם צריכים לישון המון! זה כמו בינקות שהם גדלים, כך גם בגיל ההתבגרות, השינויים שהגוף עובר מחליש אותם מאוד והם זקוקים לשעות שינה מרובות. לא רק זאת, גם השעות שלהם משתנות, שמת לב שהוא אולי עירני מאוד בסביבות 11 בלילה? כאילו היום רק מתחיל? משהו בשעון הביולוגי שלהם מתהפך והלילה הופך ליום. נראה לי שאת צריכה לשבת איתו ולמצוא דרך ו'טקס' כמו שהיינו עושים לפני ההשכבה בגיל 3... לקימה בבוקר, חלק מהטקס הוא גם בהעברת האחריות אליו. הרי אם הוא לא קם הוא אולי מפספס אוטובוס לבית ספר, אולי מאחר לכיתה.... צריך לשאת בתוצאות של האיחור ושל החוסר קימה. בהצלחה!!
 

sigal366

New member
תודה על התגובה

תודה על התגובה. הבעייה בלהעביר אליו את כל האחריות של לקום בבוקר היא שאם הוא לא קם, הוא מפספס בי"ס וזה מבחינתו סוג של צ'ופר. ... אם התוצאות של לא להתעורר הן כיף הכיצד ילמד וישנה דרכיו? ואם זה סוג של התפתחות ביולוגית בגלל הגיל, האם ניתן לדרוש ממנו להתעורר לבד ולהפיל עליו את כל האחריות לכך. קשה לו.
 
להפסיד בית ספר

יום אחד, יומיים, שבוע זה כייף אבל מה אח"כ? האם דיברתם איתו על הסיטואציה? אולי לו יש פיתרון יצירתי? אמא שלי נאבקה הרבה עם אח שלי שיקום בבוקר. כשהיא עשתה לו איבחון ל- ADD וגילו שיש לו, אז זה הסביר לה חלק ניכר מהקושי. באותו הרגע היא הרפתה מהמאבק ובאמת העבירה את האחריות לאח שלי (שהיה אז בן 16). ולגבי ה"קשה לו". ממה שאת מתארת, נראה כאילו את זו שקשה לה. את חווה את הקושי בקימה שלו. הוא פשוט לא קם... וכן, הוא צריך להיות אחראי לעצמו. את תעזרי לו במקום שהוא ייבקש, אבל האחריות היא שלו.
 
לקבל אחריות זה לא דבר קל

אנחנו המבוגרים כבר יודעים זאת, אבל הילדים צריכים ללמוד ולהתרגל. נכון, שגם ככה קשה לו לקום, טוב אבל עד שלא יהפכו את היום והלילה עבור המתבגרים גם בבית הספר - זו דרכו של עולם ואלא התנאים וכמו שאומרים איתם צריך לנצח! אז לאט לאט מוצאים דרכים להתמודד. אם הוא יפסיד בית ספר יום, שבוע, שבועיים בסופו של עניין זה יפסיק להיות כייף, מכיון שיקראו לכם לשיחה, הוא יתנתק מהחברים שלו, לא יהיה בענינים... וכו' כמובן אני מביאה את הדוגמה לקצה. אבל הרעיון ברור. זו מלאכה לא פשוטה ללמד את הילדים לקבל אחריות, אבל זה שווה כל דמעה בדרך כי לדעתי ככה אנחנו מחנכים בוגרים טובים יותר. בהצלחה!
 
למעלה