תשובה
אהלן, אז ככה: לא סתם עתיד מנצוב מכונה גם פסוקית שם עצם - משמעות הדבר היא שניתן להחליף כל עתיד מנצוב בשם עצם - אבל שם העצם יהיה תמיד מצדר בשורש והבניין של הפועל בעתיד מנצוב . במקרה שלך, את أنْ تَحْتَرِمُوا وَالِدَيْكم! נחליף במצדר "אחתראמ" שיעמוד כנסמך אליו יצורך הסומך "ואלדיכמ". כלומר, המשפט יראה כך - يَجِبُ عَلَيْكُمْ אחתראמ ואלדיכמ - שמילולית יתורגם "כיבוד הוריכם מחויב עליכם" (אבל תרגום מהוקצע של המשפט יהיה בדיוק כמו התרגום של המשפט כשהוא עם עתיד מנצוב - חובה עליכם לכבד את הוריכם). שימי לב שבשני המקרים יופיע يَجِبُ - שהיא צורת נסתר - פעם הנסתר הוא המצדר ופעם הנסתר הוא פסוקית העתיד מנצוב, שככל פסוקית, מתייחסים אליה כאל נסתר.