עורך דין זאב פישר
New member
הגיגים על מדיניות הטיפול בסמים בצבא
שלום לכולם, מועתק לכאן, להנאתכם, מאמר שהופיע במקור היום באתר שלי, המתאר את הגיגי על מדיניות הטיפול בסמים בצה"ל לאור פסיקה שניתנה לאחרונה במערכת האזרחית. ===================================================================== לאחרונה ביטל שופט בית משפט השלום בעכו כתב אישום כנגד צעיר אשר החזיק סם מסוכן מסוג קנאביס לצריכה עצמית, וקבע שמדובר ב"זוטי דברים". השופט קבע כי לא מדובר בעניין חשוב דיו על מנת להעסיק את בית המשפט. משפטית, אנו סבורים כי החלטתו של כב´ השופט היא שגויה, וכי לא מדובר בזוטי דברים. יחד עם זאת, פסק דין זה משקף את המדיניות המקלה של בתי המשפט האזרחיים כלפי צרכני קנאביס המשתמשים בסם או מחזיקים בו לצריכה עצמית. ראוי גם לציין, כי על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, מונחית הפרקליטות להימנע מהגשת כתבי אישום, ככלל, בגין עבירה של שימוש חד-פעמי בסם מסוג קנאביס בנסיבות אזרחיות. אילו היה אותו אזרח חייל, הוא היה צפוי להיות מועמד לדין בפני בית דין צבאי, להיענש בחומרה וככל הנראה, לשבת בכלא, ולבסוף - להיות מורשע כך שהרשעתו תירשם במרשם הפלילי, ולהיות מוכתם למשך כשנתיים בממוצע, במידה והיה יודע כי עליו להגיש בקשה למחיקת הרישום הפלילי (אם התמזל מזלו והוא קורא את פסיקת בית המשפט העליון), או ל-17 שנים, אם לא שמע על האופציה של מחיקת רישום פלילי. בית המשפט העליון אישר את מדיניות הענישה המחמירה בפסק דינו בעניין ברטלה נ´ הפצ"ר, בקובעו כי "סמים וצבא לא הולכים ביחד". יחד עם זאת, באותו פסק דין ובפסקי דין נוספים מתח בית המשפט העליון ביקורת על מדיניות הרישום הפלילי בנוגע לעבירות אלה. יחד עם זאת, בשלב זה, זהה מדיניות הפרקליט הצבאי הראשי למדיניותו בעשור האחרון. אנו סבורים כי ההקלה ההולכת וגוברת בפסיקת בית המשפט העליון עם המשתמשים בסמים חייבת להביא לשינוי ניכר גם במערכת הצבאית, במספר היבטים: 1. מדיניות הרישום הפלילי חייבת להשתנות. אמנם, אנו מסכימים כי יש הצדקה להחמיר בעונשו של חייל המשתמש בסמים מעבר לעונשו של אזרח המשתמש בסמים. יחד עם זאת, אין הצדקה להכתים חייל שכזה ברישום פלילי אשר יפגע בהמשך חייו האזרחיים. 2. חייבת להיות אבחנה דרסטית וחד משמעית בין שימוש בסם בתוככי יחידה צבאית לבין שימוש בסם בנסיבות אזרחיות. אמנם, בתי הדין הצבאיים מבחינים במידת הענישה ומטילים עונשים חמורים יותר כאשר מדובר בשימוש בסם ביחידה צבאית, אך לא באופן מספק. 3. חייבת להישמר האבחנה הברורה בין שימוש בסם על ידי מי שנמצא בכוננות והסם עשוי להשפיע על תפקודו ולסכן חיי אדם, כגון: לוחמים ונהגים, לבין חיילים שהשימוש בסם על ידיהם אינו מסכן חיי אדם. 4. מדיניות המערכת האזרחית הפכה את הסמים הקלים ל"כמעט חוקיים". לכן, הנימוק לפיו ישנה מדיניות שונה באופן ניכר לגבי אלכוהול משום שהוא חוקי אינו יכול להמשיך לעמוד. חייבת להיות החמרה בעונשם של חיילים המשתמשים באלכוהול בתוככי יחידה צבאית, והעונשים צריכים להיות דומים לעונשים המוטלים על חיילים המשתמשים בסמים. שינוי המדיניות המפורט יביא להגיון רב הרבה יותר במדיניות הטיפול בסמים בצבא. מצד אחד, חיילים ייענשו בחומרה רק כאשר הם מסכנים באמת את יחידתם (ולא משנה באיזו דרך). מצד שני, גם אם חייל עשה טעות, לא ייהרס כל עתידו האזרחי בשל הרישום הפלילי.
שלום לכולם, מועתק לכאן, להנאתכם, מאמר שהופיע במקור היום באתר שלי, המתאר את הגיגי על מדיניות הטיפול בסמים בצה"ל לאור פסיקה שניתנה לאחרונה במערכת האזרחית. ===================================================================== לאחרונה ביטל שופט בית משפט השלום בעכו כתב אישום כנגד צעיר אשר החזיק סם מסוכן מסוג קנאביס לצריכה עצמית, וקבע שמדובר ב"זוטי דברים". השופט קבע כי לא מדובר בעניין חשוב דיו על מנת להעסיק את בית המשפט. משפטית, אנו סבורים כי החלטתו של כב´ השופט היא שגויה, וכי לא מדובר בזוטי דברים. יחד עם זאת, פסק דין זה משקף את המדיניות המקלה של בתי המשפט האזרחיים כלפי צרכני קנאביס המשתמשים בסם או מחזיקים בו לצריכה עצמית. ראוי גם לציין, כי על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, מונחית הפרקליטות להימנע מהגשת כתבי אישום, ככלל, בגין עבירה של שימוש חד-פעמי בסם מסוג קנאביס בנסיבות אזרחיות. אילו היה אותו אזרח חייל, הוא היה צפוי להיות מועמד לדין בפני בית דין צבאי, להיענש בחומרה וככל הנראה, לשבת בכלא, ולבסוף - להיות מורשע כך שהרשעתו תירשם במרשם הפלילי, ולהיות מוכתם למשך כשנתיים בממוצע, במידה והיה יודע כי עליו להגיש בקשה למחיקת הרישום הפלילי (אם התמזל מזלו והוא קורא את פסיקת בית המשפט העליון), או ל-17 שנים, אם לא שמע על האופציה של מחיקת רישום פלילי. בית המשפט העליון אישר את מדיניות הענישה המחמירה בפסק דינו בעניין ברטלה נ´ הפצ"ר, בקובעו כי "סמים וצבא לא הולכים ביחד". יחד עם זאת, באותו פסק דין ובפסקי דין נוספים מתח בית המשפט העליון ביקורת על מדיניות הרישום הפלילי בנוגע לעבירות אלה. יחד עם זאת, בשלב זה, זהה מדיניות הפרקליט הצבאי הראשי למדיניותו בעשור האחרון. אנו סבורים כי ההקלה ההולכת וגוברת בפסיקת בית המשפט העליון עם המשתמשים בסמים חייבת להביא לשינוי ניכר גם במערכת הצבאית, במספר היבטים: 1. מדיניות הרישום הפלילי חייבת להשתנות. אמנם, אנו מסכימים כי יש הצדקה להחמיר בעונשו של חייל המשתמש בסמים מעבר לעונשו של אזרח המשתמש בסמים. יחד עם זאת, אין הצדקה להכתים חייל שכזה ברישום פלילי אשר יפגע בהמשך חייו האזרחיים. 2. חייבת להיות אבחנה דרסטית וחד משמעית בין שימוש בסם בתוככי יחידה צבאית לבין שימוש בסם בנסיבות אזרחיות. אמנם, בתי הדין הצבאיים מבחינים במידת הענישה ומטילים עונשים חמורים יותר כאשר מדובר בשימוש בסם ביחידה צבאית, אך לא באופן מספק. 3. חייבת להישמר האבחנה הברורה בין שימוש בסם על ידי מי שנמצא בכוננות והסם עשוי להשפיע על תפקודו ולסכן חיי אדם, כגון: לוחמים ונהגים, לבין חיילים שהשימוש בסם על ידיהם אינו מסכן חיי אדם. 4. מדיניות המערכת האזרחית הפכה את הסמים הקלים ל"כמעט חוקיים". לכן, הנימוק לפיו ישנה מדיניות שונה באופן ניכר לגבי אלכוהול משום שהוא חוקי אינו יכול להמשיך לעמוד. חייבת להיות החמרה בעונשם של חיילים המשתמשים באלכוהול בתוככי יחידה צבאית, והעונשים צריכים להיות דומים לעונשים המוטלים על חיילים המשתמשים בסמים. שינוי המדיניות המפורט יביא להגיון רב הרבה יותר במדיניות הטיפול בסמים בצבא. מצד אחד, חיילים ייענשו בחומרה רק כאשר הם מסכנים באמת את יחידתם (ולא משנה באיזו דרך). מצד שני, גם אם חייל עשה טעות, לא ייהרס כל עתידו האזרחי בשל הרישום הפלילי.