הגיע הזמן להפוך את זה לרשמי.

MelodicTruth

New member
הגיע הזמן להפוך את זה לרשמי.

מחקר: תלמידים מצליחים לא בהכרח חכמים יותר מה מבדיל בין תלמידים מצטיינים לבין עמיתיהם לספסל הלימודים? האם תלמידים טובים יותר הם בהכרח חכמים יותר? אם כן, מדוע ילדים בעלי ציוני IQ זהים מצליחים בלימודים באותה המידה? מרים דישון-ברקוביץ, גליליאו יכולות אינטלקטואליות (למשל, יכולת חשיבה מופשטת) מהוות, כמובן, נדבך מרכזי בהצלחה בלימודים. ואולם, מה חלקן של יכולות לא-אינטלקטואליות, כגון משמעת עצמית? לשאלה זו נדרשו אנג'לה דאקוורס (Duckworth) ומרטין סליגמן (Seligman)במאמר שהתפרסם בכתב-העת Psychological Science. במחקר הראשון נטלו חלק 140 תלמידי כיתות ח'. לבחינת רמת המשמעת העצמית שלהם, השיבו התלמידים על סדרת שאלות הבוחנות את המידה שבה הם נוהגים לומר או לעשות דברים באופן אימפולסיבי. בד בבד, הוריו ומוריו של כל תלמיד השיבו על שאלון שבו התבקשו לדרג את המידה שבה התלמיד מסוגל לשלוט בהתנהגותו, לדחות סיפוקים ולציית להוראות. למדידת הצלחה בלימודים נאספו נתונים על ציוני התעודה של כל תלמיד, ציונים במבחן הישגים ארצי, נוכחות בבית-הספר ונתוני קבלה לבית-ספר תיכון תחרותי. במחקר השני השתתפו 164 תלמידי כיתות ח'. התלמידים והוריהם השיבו על שאלונים זהים לאלה שבמחקר הראשון. נוסף על כך נבחנה היכולת של כל תלמיד לדחות סיפוקים בפועל: כל תלמיד קיבל מעטפה ובה שטר של דולר אחד, והתבקש לבחור אם הוא מעוניין לקבל את הדולר האחד כעת או שני דולרים בעוד שבוע. כמו כן, נבחן כל תלמיד במבחן IQ. לבסוף, השיבו התלמידים על סדרת שאלות הבוחנת את הרגלי הלמידה שלהם (למשל, השעה שבה הם מתחילים להכין שיעורי בית). מניתוח תוצאות שני המחקרים עולה כי הישגיהם בלימודים של תלמידים בעלי משמעת עצמית גבוהה עלו על אלה של עמיתיהם בעלי המשמעת העצמית הנמוכה יותר: ציוני התעודה וציוני מבחן ההישגים שלהם היו גבוהים יותר, הם נעדרו פחות מבית-הספר, התחילו בהכנת שיעורי הבית מוקדם יותר ורבים מהם התקבלו לתיכון היוקרתי. מעניין במיוחד לציין כי משמעת עצמית ניבאה הצלחה בלימודים טוב יותר מציון ה-IQ של התלמיד. עוד התברר כי משמעת עצמית ניבאה מי מהתלמידים ישפר את ציוניו במהלך השנה, אך לא היה אפשר להעריך נתון זה לפי הציון במבחן ה-IQ. (19.03.06, 14:00) מקור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3229527,00.html
 

E s t e b a n

New member
המחקר המלא, והערות

אני לא נוהג להתייחס למה שנכתב ב-YNET כרציני, אז הנה המחקר המלא כאן. מבחינת התוצאות, אין כאן חידוש רב. ידוע שבגילאים האלה דחיית סיפוקים היא מנבא מצויין של הצלחה בכלל (לא רק בלימודים) וכן הלאה. אגב, כדאי לשים לב שהמסקנה של YNET/גלילאו אכן שגויה. השגיאה צועקת כבר מן השורה הראשונה שלהם ומראה על חוסר הבנה בסיסי של המחקר, אבל לא נורא, לא ציפיתי. בהתייחס למחקר עצמו, מהבחינה הסטטיסטית יש כמה בעיות רציניות במחקר שלא באו לידי ביטוי, ואני מתפלא שלא נתפסו ע"י אלה שעשו לו את ה-peer review. דבר ראשון, לא נבדקו כלל התנאים הדרושים לתקפותה של רגרסיה לינארית. למשל, לא נאמר דבר על ההומוסכדסטיות או ההטרוסכדסטיות של המדגם. הדבר הברור ביותר שגם נראה בגרף שלהם הוא האי-לינאריות של השפעת ה-IQ על הציון במדגם הזה, מה שאומר ששימוש ברגרסיה לינארית כך פשוט אינו נכון. ע"פ הגרף בלבד נראה שהקשר הוא מעריכי או קורבי-לינארי, לכן היה מקום לעשות את ההתאמות המתאימות (למשל להשתמש בסטטיסטי שהוא לוג ציון ה-IQ ולא הציון עצמו). חוץ מזה, אם כבר מבצעים רגרסיה לינארית כדי לומר משהו על היחס בין -שני מנבאים- (ולא בין מנבא למנובא), אז צריך לעשות רגרסיה בשלבים ולראות עד כמה -הוספת- המנבא היא משמעותית... כך גם אפשר לגלות השפעות של מולטיקוליניאריות (שניסו להתייחס אליה, אבל לא ברור בכמה הצלחה). אלו היו כמה שניות על בעיות נפוצות ברגרסיה לינארית מרובת משתנים.
 

MelodicTruth

New member
המחקר לא חידש לי דבר וחצי דבר.

למרות זאת, ראיתי חשיבות בכך שאנשים אחרים בפורום יקראו עליו, ויפסיקו עם השאלות בסגנון "קיבלתי X במתמטיקה ב-Y יחידות, וחבר שלי שהוא פחות חכם קיבל X+Z ב-Y+1 יחידות, זה אומר שהפסקתי להיות מחונן?". Esteban, (בהנחה שהבנתי פחות או יותר את ההודעה) תודה רבה על ההערות המחכימות.
 
למעלה