הגיע זמני לפרוש כאחת מזקנות השבט

עלמתיה

New member
הגיע זמני לפרוש כאחת מזקנות השבט

עלמה ויהונתן המקסימים שלי כבר בני שנתיים ורבע. כשהייתי בהריון ידעתי שאני רוצה להניק. לשמחתי הייתי כבר עמוק בעולם הפורומים והכרתי היטב את סיפור ההנקה של נועה עוד מימי פורום פוריות הלא כל כך עליזים. מהסיפור שלה, שהפך בינתיים לסיפור הצלחה כפול עם הולדת שירה ורוני, שאבתי המון כוחות. בגלל זה פניתי אליה בזמן ההריון ושאלתי על יועצת הנקה. נועה החליטה, כהרגלה בקודש, לתפוס יוזמה והיא ודבורה הפיקו את סדנת ההכנה הראשונה. את סיפור ההנקה שלי כתבתי בכמה הזדמנויות. האמת שההנקה באה לי בקלות רבה. חצי שנה הנקתי מלא. אחר כך המשכתי להניק בשילוב עם מוצקים. בגיל שנה הפסקנו עם הנקות הלילה, ובשלב מסוים הגבלתי את ההנקה לשלוש פעמים ביום. בחודשים האחרונים השארתי רק את הנקת הבוקר המפנקת. לפני שבוע יהונתן ועלמה עברו למיטות של גדולים. החלטתי לשלב את המעבר ביחד עם גמילה והסברתי להם שעכשיו כשהם גדולים, הם גם יכולים להפרד מהציצי. גם זה עבר בקלות רבה. זהו. שלב ההנקה שלנו הסתיים. רגע לפני שנפרדתי מתואר "מניקת תאומים" עוד הספקתי לעשות דבר אחד קטן להגברת המודעות וכהצדעה לשתי הנשים המופלאות שפועלות במסירות כה רבה לנושא - נועה ודבורה. לכל המיניקות באשר הן, אני מאחלת המון הצלחה בהמשך. אני חושבת שההנקה הוסיפה רובד עמוק ומיוחד לקשר ביני לבין ילדיי ועל זה אני גאה במיוחד. גם לכן מגיעה להיות גאות על כך. מבטיחה להמשיך וללוות את הפורום...
 
כל הכבוד! מעודד לדעת שיש כאלה שהצליחו כל כך !

שנתיים ורבע!! זה נשמע לי נצח!! ב ה צ ל ח ה נעמה
 
../images/Emo47.gif מלכה|!

מגיע לך להתגאות בעצמך, את אמא נהדרת
אני מאוד מתגעגעת להנקה של עמי ותמי, הפינוקים וההתרפקויות מסרי נשיקות וחיבוקים לעלמה ויהונתן
 

עלמתיה

New member
יקירתי,

איזה כייף לשמוע ממך. אין לך מה להתגעגע להנקה יותר מדי, בקרוב מאד את חוזרת לשם... באמת, באיזה שבוע את? תמסרי את אהבתנו לעמי ותמי שלך.
 

anat ve oren

New member
wow..

all these stories about breastfeeding for so long and twins are really amazing.. kol hakavod! may i ask, how many times a day did you breastfeed when your twins were 1 year old? thanks and good luck, anat
 

עלמתיה

New member
אני לא זוכרת בדיוק מתי התחלתי להגביל

כמו שכתבתי בסביבות גיל שנה נגמלנו מהלילה, וקצת אחר כך החלטתי להגביל במהלך היום. ההחלטה נבעה מכמה סיבות. קודם כל יהונתן לא עלה במשקל וחשבתי שאם יינק פחות, יהיה יותר רעב בארוחות ויאכל יותר טוב. חוץ מזה בערך בשלב הזה התחלתי להקפיד יותר על גבולות וזמנים. היה לי חשוב שהדברים יהיו מובנים כמו שעות שינה, שעות פעילות, זמני ארוחות וגם זמני יניקה. עד גיל שנה המזנון שלי היה פתוח כל הזמן. אחר כך, וגם היום, נעשה לי חשוב יותר להקנות הרגלי אכילה. הציצי כבר לא היה במקום מוצץ ולא בתפקיד המרדים העיקרי. הם ינקו בבוקר, כשרק התעוררו. אחר כך, אחרי ארוחת צהריים בתור קינוח. ובלילה לפני השינה. חשוב לי לציין שאני לא חושבת שיש חוקים בדברים האלה. בסופו של דבר, ילדים בני שנה כבר מבינים יותר והצורך שלהם בהנקה שונה משל תינוק בן כמה חודשים. ההחלטה איך להניק וכמה צריכה לנבוע משני דברים: הצרכים של האמא והצרכים של הילדים. את הנקת הצהריים למשל הפסקתי פשוט כי נמאס לי ממנה. זה תמיד היה תקוע לי בין דבר לדבר, ובשעה הזו הילדים היו מאד עירניים ותובעניים. פשוט אמרתי להם שדי, וזהו. אבל זה כבר היה אחרי גיל שנה וחצי.
 

טליה456

New member
פשש..

ממש מרגש ויפה, ומעורר התפעלות וחשק לשמוע את הסיפור שלך. בהצלחה בהמשך.
 
יש הרבה מה ללמוד ממך

אנא המשיכי לכבדנו בנוכחותך בפורום ולהעביר לנו מנסיונך הרב. יישר כח על ההצלחה והרבה פרגון על האושר וכייף.
 
איפה מתכנסות זקנות השבט הפורשות..?

להביא כיבוד איתי? גם אני פליטת הסדנה הראשונה של נועה ודבוראה וגם קטנטניי גמולים, מזה כמה שבועות, בגיל שנתיים ורבע המכובד. את סיפורי ההנקה שלי גוללתי מעל דפי הפורום אז לא אלאה אתכן בשיחזור.. ההתחלה היתה לא קלה אך ההמשך היה מופלא. נראה היה כאילו לעולם לא יגמלו, אבל זה קרה, טבעי ונעים לכולנו. לאט לאאאאט.. בהדרגה- גם לי, גם להם, גם לאבא (שהפך לתומך הנקה נהדר). "הינוקי" כבר מאחורינו ואני קצת מתגעגעת, אבל העתיד מסתמן כמרגש ומסעיר. באופן סימבולי אולי, הגוזלים נגמלו במקביל לפרץ שטף הדיבור והתקשורת ביננו הפכה להרבה יותר מילולית מפעם. אולי משום כך הינוקי נדחק הצידה עד שויתרו עליו לחלוטין. איך אמרו כוורת? נחמד, נחמד, היה ממש נחמד
בהצלחה לכולן. נועה.
 

nitsanal

New member
וואוווו מזל טוב לכל הנגמלים והנגמלות....

רק אל תשאירו אותנו לבד כאן...
 
למעלה