הגרעין האיראני
ראשית, היכרות קצרה: שמי אורי, אני תומך של חד"ש - אמנם לא מרקסיסט מושבע, אבל אני שואף להגעה של ישראל למודל יותר סוציאל-דמוקרטי בעתיד וקצרה היריעה מלפרט, אני אציין גם כי אני אקטיביסט ואני מתגאה בשלל פעולות אנרכיסטיות שלקחתי בהן חלק אשר נשאו פרי לאחר המאבק. כעת, ובתקופה האחרונה, נושא הגרעין האיראני עולה לכתרות ורציתי לשאול מהי האג'נדה המוצהרת של חד"ש או של שאר אנשי השמאל האמיתי שמבלים בפורום. אני קצת בדילמה בנושא: אמנם אני חושב שבוש הינו ליצן טיפש ומזיק, ממש כך, ומתנגד נחרצות לראיית עולמו בנושא המזרח התיכון, אך האם ישנה אופציה אחרת מלבד תקיפה (כמפלט אחרון) של מתקני הגרעין האיראני? גם בשיטה זו יש כמובן חסרונות בולטים למדי: התגובה האיראנית כלפי חוץ שתהיה כואבת מאד לישראל, ארה"ב ומי יודע איזה עוד מדינות. השמדה טוטאלית של הידע בנושא ייצור פצצות האטום שהאיראנים צברו איננה ריאלית ותקיפה של מתקנים מסויימים יכולה רק להגביר את המוטיבציה של משטר האייטוללות לשים את ידיהם על פצצת יום הדין בדרכים שונות כגון מדענים גולים פקיסטנים, צפון קוריאה והעשרה סודית בשטחי איראן. ההשפעה של תקיפה מסיבית על איראן גם תערער עוד יותר את יחסי הכוחות השבריריים במזרח התיכון עד כדי מלחמת כל בכל שישראל כמובן תהיה אחת מהמפסידות הגדולות שלה בעתיד. אני מתעב את המשטר הקיצוני הפונדמנטליסטי האלים של האייטוללות יותר מאשר את ממשל בוש אך תקיפה כפי שציינתי תישא בתוכה תוצאות הרות אסון לכל האזור. ההידברות והסנקציות בהם תמכתי מלכתחילה, מראות את חוסר האפקטיביות שלהן בעצם החתירה המתמשכת המתגברת של איראן לפצצה. אומות העולם לא הצליחו ליצור קואליציה רחבה להתקפה דיפלומטית על אירן בגלל בנות בריתה בנושא זה : סין ורוסיה, ועוד מדינות רבות להן יש אינטרסים כלכליים משמעותיים עם איראן. החלפת השלטון האיראני ע"י התערבות מבחוץ, גם איננה מוסרית בעיניי, וגם ידוע שמשמרות המהפכה מדכאים כל ניצני התנגדות למשטר האייטוללות מה גם שהנסיון מלמד מפרוייקט AJAX בו העלו האמריקנים בשנות ה-50 את השאה לשלטון , שקשה מאד לשלוט לאורך זמן באופייה הפוליטי של מדינה אחרת בלי שלהתערבות זו תהיינה תוצאות הפוכות - מה גם שכפי שציינתי, אני עקרונית מתנגד לפעולה שכזו : אני מאמין שהעם האיראני צריך, אם חפץ בכך, לחתור להפלת משטר האייטוללות בעצמו. אולי נוכל (מדינת ישראל) לחיות עם גרעין איראני? קשה לי להאמין. איראן, בהנחיית האייטוללות הארורים, תדע מהר מאד כיצד להשפיע עלינו ועל כל המדינות הערביות לרקוד לחלילה התוקפני במזרח התיכון הכולל את ייצוא המהפכה, טוטליטריזם משיחי, וטרור צמא דם. נשק שכזה, בידיים כל כך לא אחראיות, יביא לקיצה של מדינת ישראל ומהר מאד למלחמת גוג ומגוג, אולי אפילו מלח"ע 3, במזרח התיכון. הידע אותה איראן תוכל לייצא לידיים הכי קיצוניות, הלוורג' שפצצה אטומית תקנה לאיראן, ועצם העובדה שעצם קיומה של מדינת ישראל ובטחון אזרחיה יהיה נתון לחסדיהם של משוגעים פנאטיים מהזן המסוכן ביותר - ללא שום יכולת הרתעה נגדית whatsoever מדיר שינה מעיניי. נראה שכאן, פתגמו של ג'ון גלבראת' מתאים יותר מכל: "Politics is the art of choosing between the disastrous and the unpalatable." מהי דעתכם בעניין? האם ישנה דרך המלך בכל הנושא הסבוך? אשמח לשמוע... תודה אורי
ראשית, היכרות קצרה: שמי אורי, אני תומך של חד"ש - אמנם לא מרקסיסט מושבע, אבל אני שואף להגעה של ישראל למודל יותר סוציאל-דמוקרטי בעתיד וקצרה היריעה מלפרט, אני אציין גם כי אני אקטיביסט ואני מתגאה בשלל פעולות אנרכיסטיות שלקחתי בהן חלק אשר נשאו פרי לאחר המאבק. כעת, ובתקופה האחרונה, נושא הגרעין האיראני עולה לכתרות ורציתי לשאול מהי האג'נדה המוצהרת של חד"ש או של שאר אנשי השמאל האמיתי שמבלים בפורום. אני קצת בדילמה בנושא: אמנם אני חושב שבוש הינו ליצן טיפש ומזיק, ממש כך, ומתנגד נחרצות לראיית עולמו בנושא המזרח התיכון, אך האם ישנה אופציה אחרת מלבד תקיפה (כמפלט אחרון) של מתקני הגרעין האיראני? גם בשיטה זו יש כמובן חסרונות בולטים למדי: התגובה האיראנית כלפי חוץ שתהיה כואבת מאד לישראל, ארה"ב ומי יודע איזה עוד מדינות. השמדה טוטאלית של הידע בנושא ייצור פצצות האטום שהאיראנים צברו איננה ריאלית ותקיפה של מתקנים מסויימים יכולה רק להגביר את המוטיבציה של משטר האייטוללות לשים את ידיהם על פצצת יום הדין בדרכים שונות כגון מדענים גולים פקיסטנים, צפון קוריאה והעשרה סודית בשטחי איראן. ההשפעה של תקיפה מסיבית על איראן גם תערער עוד יותר את יחסי הכוחות השבריריים במזרח התיכון עד כדי מלחמת כל בכל שישראל כמובן תהיה אחת מהמפסידות הגדולות שלה בעתיד. אני מתעב את המשטר הקיצוני הפונדמנטליסטי האלים של האייטוללות יותר מאשר את ממשל בוש אך תקיפה כפי שציינתי תישא בתוכה תוצאות הרות אסון לכל האזור. ההידברות והסנקציות בהם תמכתי מלכתחילה, מראות את חוסר האפקטיביות שלהן בעצם החתירה המתמשכת המתגברת של איראן לפצצה. אומות העולם לא הצליחו ליצור קואליציה רחבה להתקפה דיפלומטית על אירן בגלל בנות בריתה בנושא זה : סין ורוסיה, ועוד מדינות רבות להן יש אינטרסים כלכליים משמעותיים עם איראן. החלפת השלטון האיראני ע"י התערבות מבחוץ, גם איננה מוסרית בעיניי, וגם ידוע שמשמרות המהפכה מדכאים כל ניצני התנגדות למשטר האייטוללות מה גם שהנסיון מלמד מפרוייקט AJAX בו העלו האמריקנים בשנות ה-50 את השאה לשלטון , שקשה מאד לשלוט לאורך זמן באופייה הפוליטי של מדינה אחרת בלי שלהתערבות זו תהיינה תוצאות הפוכות - מה גם שכפי שציינתי, אני עקרונית מתנגד לפעולה שכזו : אני מאמין שהעם האיראני צריך, אם חפץ בכך, לחתור להפלת משטר האייטוללות בעצמו. אולי נוכל (מדינת ישראל) לחיות עם גרעין איראני? קשה לי להאמין. איראן, בהנחיית האייטוללות הארורים, תדע מהר מאד כיצד להשפיע עלינו ועל כל המדינות הערביות לרקוד לחלילה התוקפני במזרח התיכון הכולל את ייצוא המהפכה, טוטליטריזם משיחי, וטרור צמא דם. נשק שכזה, בידיים כל כך לא אחראיות, יביא לקיצה של מדינת ישראל ומהר מאד למלחמת גוג ומגוג, אולי אפילו מלח"ע 3, במזרח התיכון. הידע אותה איראן תוכל לייצא לידיים הכי קיצוניות, הלוורג' שפצצה אטומית תקנה לאיראן, ועצם העובדה שעצם קיומה של מדינת ישראל ובטחון אזרחיה יהיה נתון לחסדיהם של משוגעים פנאטיים מהזן המסוכן ביותר - ללא שום יכולת הרתעה נגדית whatsoever מדיר שינה מעיניי. נראה שכאן, פתגמו של ג'ון גלבראת' מתאים יותר מכל: "Politics is the art of choosing between the disastrous and the unpalatable." מהי דעתכם בעניין? האם ישנה דרך המלך בכל הנושא הסבוך? אשמח לשמוע... תודה אורי