הדת בראי הפסיכולוגיה-מאמר ראשון.

הדת בראי הפסיכולוגיה-מאמר ראשון.../images/Emo41.gif

חוקר הדתות פרופסור מקס מילר מאוניבסיטת אוקספורד אומר על השוואת מבנה נפש האדם להזדקקותו לדת כך: "קיים "גרעין חי" של "דת" כמעט בכל הדתות, בניגוד לכל התיאולוגיות המורכבות,הדת למעשה היא משהו פשוט...מאחורי כל הדתות קיימת "דת" ניצחית (באומרו על הצרכים הנפשיים),כללית,אוניברסאלית אליה משתייכים או יכולים להשתייך כולם". יש חוקרים הסבורים שההתפתחות הביולוגית של האדם היחיד היא חזרה מתומצתת על התפתחות המין האנושי,משלביו הראשונים ועד להיותו האדם המוכר לנו היום, תיאוריה זו מועתקת גם לתחום ההתפתחות הפסיכולוגית, כלומר,ההתפחות הפסיכולוגית של הילד היא חזרה מתומצתת על ההתפתחות הנפשית של המין האנושי, לרבות התפתחות התפיסה הדתית. אם ברצוננו להתחקות אחר מוצא הדת,עלינו לנסות להבין פסיכולוגית את האדם הקדמון. בכדי להבין את אותו יצור אנושי שחי בתקופות האבן נעשה שימוש בפסיכולוגיה של הילד. על פי רוב התיאוריות הפסיכולוגיות, ילד בגיל 3 עד 7 מושפע מדמיונותיו אך לומד לאט להכיר את המציאות. בילד מקננות תחושות של התפעלות, תמיהה ומסתורין. אחרי גיל 7 אופקיו מתרחבים, והוא פתוח יותר לקליטת העולם שמחוצה לו, גישתו החקרנית מעלה את מודעותו לסביבה, אך יחד עם זאת מעוררת בו פחדים מסוג חדש. בתקופת הילדות החלומות הם אינטנסיביים יותר, הדמיון פורה יותר, ובחלומות מופיעות מכשפות ומפלצות. כך מביעים הילדים את רגשותיהם, וצורות ביטוי אלה דומות לאמונה בכישופים, במסתורין, ובמיתוסים של בני האדם הקדמוניים. דמיונו של הילד יוצר דמויות ומייחס לעצמו כוחות שגורמים להתרחשויות שהוא בודק, וגם כאן יש דמיון לאמונות פרמיטיביות. פרוייד מרחיק לכת בנקודה זו, לדעתו התנהגות האדם מופעלת על ידי דחפים סמויים, אבל לעיתים היא פועלת במצב נתון בהשפעת התנהגות שנלמדה במצבים קודמים. התגובות הקודמות הן ארכאיות או ילדותיות, וכשהוא בוגר האדם מפעיל אותם בדרך מסוות. כל אימת שהוא נתקל בנסיבות שאין לו שליטה עליהן, הוא חוזר למצב של ילד (שאין לו שליטה על רוב הדברים סביבו), ובהתאם-לדגובות ילדותיות. הדת היא אחד המצבים שבהם שב האדם למציאות ארכאית-ילדותית זו, ולתגובות הנלוות לה.
 

עגנון

New member
שאלה

זה שייך לביקורת העליונה או התחתונה? זה מתורת התעודות? כמדומני מה שנכתב למעלה אין לו ולו דבר עם ביקורת המקרא (משום מה, ואני כבר מתחיל לבסס את התזה, נדמה שמנהלי הפורום הם לא באמת מתעסקים בביקורת המקרא, אלא יותר בביקורת הדת) דבר זה שייך לתחום פסיכולוגי-אנתרופולוגי, ולא לנושא הנידון. נראה בעליל שה"ידען" משפיע מהודו ומזיוו על פורום זה. סתם תזכורת למי שחשב שהוא מגיע לפורום שעוסקים בו באמת במקרא. ועל מה שנכתב לעיל אפשר להתווכח (אני לא חושב שכל פרופסור מאוקספורד שאמר משהו דבריו הם תורה מסיני, ביחוד לאור העובדה שפסיכולוגיה איננה מדע טהור).
 

גל נעים

New member
מה עניין שחיטה להר גריזים?...

אתה מנסה בכל כוחך הדיפלומטי לערער מאמר נפלא שכתוב ע"י אנשי אקדמיה ולו בגלל שסטה טיפה מנושאי "ביקורת המקרא" לפי שיטתך הנלוזה? הרי ביקורת המקרא-חלק נרחב מהמושג האקדמי זה טיפול בשאלות של הווצרות המקרא וחקר הדתות על מנת להגיע להבנה איך עם יוצר ספרות דתית. אני רואה שאתה מתעסק באמת בקטנות והולך ומאשים את מנהלי הפורום בהאשמות שוא במקום להתייחס לגוף המאמר שהם הביאו, זוהי דרכם של אנשי ההדיוטות התחתונות. במקום שתכתוב את השגותיך על המאמר כתבת שלא כל פרופסור מאוקספורד שכותב משהו זה תורה מסיני...צודק-"הוא לא תורה מסיני",אבל בכל מה שקשור לתחום מחקרו אני אעדיף את דעתו על דעתך הרדודה שסובלת מדיכוי עצמי עמוק, ושלא נפתח עכשיו דיון איך אתם הדתיים קופצים על כל פרופסור שזורק מילה על צדקת דרככם,איך אתם הופכים אותו ל-"אלוה" (ראה את פורום נטעים...219#) בקיצור-אל תהיה רדוד=אני בטוח שיש לך טיפ טיפה יותר רמה.
 
אני מסכים עם עגנון

לדעתי כדאי לשנות את שם הפורום ל"ביקורת המקרא והתפתחות הדת" או משהו אחר שירחיב את ההגדרה לביקורת גם כללית על הדת ולא משהו מצומצם רק על המקרא.
 

יואב10

New member
ואולי יום אחד תמצא התרופה?

"In Philadelphia, a researcher discovers areas of the brain that are activated during meditation. At two other universities in San Diego and North Carolina, doctors study how epilepsy and certain hallucinogenic drugs can produce religious epiphanies. And in Canada, a neuroscientist fits people with magnetized helmets that produce "spiritual" experiences for the secular" http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn?pagename=article&node=&contentId=A8545-2001Jun15&notFound=true
 

ידו בכל

New member
הערה, ועוד דברים בנושא המרתק הזה

הצורך הפסיכולוגי של אדם בדת הוא אכן שאלה לחקירה. גם שאלות אחרות עניינם לחקירה כמו הצורך הפסיכולוגי של אדם למרוד או הצורך הפסיכולוגי של אדם להישאר ולצעוד בתלם בו הוא חונך. בדיון על ביקורת המקרא אני אישית הייתי משאיר את השאלה הזו מחוץ לתחום ומתייחס לדברי אנשים לגופם של דברים, ולא הייתי עושה צייד מכשפות פסיכולוגי מדוע אדם אחד סבור א ולא ב. בקשר בין פסיכולוגיה לדת ישנו עולם שלם ומופלא ואחת ההשראות לפרויד היה התנ"ך שמלא בסיפורים בעלי תכנים אדיפליים חריפים (למשל, אבשלום שמרד בדוד אביו, ובעל את נשות אביו על הגג). הוא גם כתב ספר שלם (למרות שהוא עצמו העיד עליו כי הוא עומד על כרעי תרנגולת ) משה האיש ואמונת האיחוד בו הוא עושה פסיכואנליזה לדמות משה. היה זה הספר הכי פחות טוב שלו לדעת רבים כולל הוא עצמו אחד הספרים המאלפים בחקר הפסיכואנליזה של התרבות הנו ספרו של אוטו ראנק "המיתוס על לידת הגיבור". הוא מאיר את עינינו לדמיון עד כדי חזרה ממש מילה במילה לסיפורים שונים בתרבויות שונות הודות הולדתם של גיבורים שונים ואנשי שם כגון, סרגון, משה, אדיפוס, ישוע, כורש ואחרים. גם לורדן ראגלן בחיבור בלתי תלוי " הגיבור" מחקר במסורת, אגדה ודרמה "מצא מוטיבים חוזרים בכל אותם סיפורים, אגדות ומיתוסים למרות שהוא בדק מידגם גדול יותר של אגדות מזה של אוטו ראנק. שאנו נוטשים את הראיה המשיחית מסורתית ומסתכלים על היצירה הזו התנ"ך, אנו רואים שם את החיבור שלה למיתוסים ולאגדות שהיו רווחות באותן תקופות אצל כל העמים וגם לומדים משהו על חקר התרבות ועל הסיבות הפסיכולוגיות מדוע ספרים אלו זכו וחדרו לליבות האנשים ומהם אותם מוטיבים שחוזרים על עצמם. לסיכומה של הודעה זו אומר שהקשר בין הפסיכולוגיה לחקר התרבות והמקרא הוא נושא מרתק ומופלא מאין כמותו ובהחלט ראוי לדיון בפורום.
 

אלעד2

New member
הכפירה בראי הפסיכולוגיה

בקרוב אפרסם (אולי) מאמר מנומק תחת כותרת זו. כדי לחסוך את זמנכם היקר להלן עיקרי הדברים: המניע הפסיכולוגי של הכופר דומה שאינו מוטל בספק: הרצון להיות חופשי לעשות מבראש. מחקרים אף מראים כי חלק נכבד מפורקי העול, גם אם אינם מוכנים להודות בכך, עשו זאת מתוך שאיפה להשתחרר מכבלי עול המצוות. נמצא כי במקרים אחדים המתפקר מוכן אף להצהיר על כך בפה מלא. בקרב החוקרים יש הטוענים כי גם מאחורי האובססיה להאמין ולהנחיל את תיאורית האבולוציה כאמת מדעית מוכחת עומד הרצון לנטרל כל סמכות מצווה. (אף כי למעשה אין כל קשר של אמת בין הדברים).
 

ידו בכל

New member
טעות בידך

אי קיום מצוות התורה הוא הדבר נורמלי והשכיח. רוב מוחלט של בני האדם על כדור הארץ ככלל ושל היהודים בפרט אינם מקיימים את מצוות התורה. דווקא אלו המקיימים מצוות הם השונים. מיליארד סינים לא מכירים בכלל את המקרא ולא נראה שזה חסר להם במיוחד. הרצון להיות חופשי ולעשות מה בראש הוא דבר טיבעי לחלוטין. לכן מעניין לדעת מה עומד במבחינה פסיכולוגית מאחורי הרצון לסגפנות בקיום מצוות התורה ונגד הרצון להרגיש טוב כאן ועכשיו. הרבה פחות מעניין מה עומד מבחינה פסיכולוגית בקרב אלו שרוצים לעשות מה שבראש שלהם, זה דבר טיבעי לחלוטין. עוד טעות בידך, אין צורך בתורת האבולוציה כדי לא לקיים מצוות. רב אלו שלא מקיימים מצוות לא מעניין אותם בכלל אבולוציה או לא. הם פשוט לא מקבלים מצוות וזהו. בכל מקרה אני לא הייתי רוצה לדון במה המניע הפסיכולוגי כן לקיים מצוות או לא לקיים מצוות או מה המניע הפסיכולוגי לדעה זו או אחרת. אני מכבד את דעותיו ומעשיו של האחר ולא מחפש בהם מוטיבים פסיכולוגים, כל עוד אין מניעה להם במדינה דמוקרטית.
 
ואני מוסיף

בהחלט יתכן ששורש הכפירה זה כדי לעשות מה בראש, על המאמין להוכיח ש"אסור" לי, כל עוד אין לו הוכחה מספקת, אין שום סיבה שלא אעשה מה בראש. אני מניח שגם האיסלמים ושאר הדתות טוענים את הטיעון הזה, איך נשמע לכם המשפט הבא, "אתה פשוט אוהב אלכוהול ולכן אתה כופר בנביאינו הקדוש מוחמד" נחמד לא? אה כן, גם אני מתכוון לפרסם כאן מאמר בענין הזה (להביא את הפרפקטיבה מבחינה דתית).
 

ע מ י ש ב

New member
התיאוריה הזאת הופרכה מזמן

עיינו בספרו של ויקטור פראנקל "האל הלא מודע" בהוצאת דביר. פראנקל הוא מייסד האסכולה השלישית בפסיכיאטריה (אחרי פרויד ואדלר), אחד מן הפסיכיאטרים הגדולים במאה העשרים. בספרו (שכאן קצר המצע מלהביאה) הוא מוכיח מבדיקות קליניות מדעיות במשך עשרות שנים שהתיאוריה הנ"ל מופרכת מיסודה ומראה בצורה משכנעת ביותר (וחפה מכל קשר לדת. הוא לא היה דתי, והיה יהודי שהתחתן עם נוצריה) שהאמונה היא דווקא הביטוי העליון ביותר של האני, והיסוד לחיפוש המשמעות והמוסר של האדם. ואין לי אלא לחזור על דברי עגנון, שכל אדם ישר יודה שהם נכונים: הפורום הזה הוא עוד מוצר מבית ידען ושות´. עוד פרויקט המצדיק סחיטת תקציבים מהמממנים הידועים להחזרה בשאלה. לא פורום אקדמאי יש כאן, אלא אחיזת עיניים. וגם התשובה המיתממת למעלה לא תשנה זאת.
 
למעלה