הזויי!!!
רגע לפני שגם אני מצטרף לכוחותינו שבעזה,ושמח שאני עדיין כשיר לתרום אכתוב כאן עוד סיפור על דייט שהיה לי לפני כמה חודשים. הכרתי אותה באחד מאתרי האנטרנט,נאה מאוד בת 37 ואם ל2 בנות... דייט של קפה בצהריים(אחלה רעיון דייט בצהריים תנסו),היה אחלה דייט,המראה הכימיה,חוש ההומור זרם כמו מרלו וקברנה יחד. היא ספרה על עצמה,אני הקשבתי מסוקרן,היא סופרת ילדים אמרה,שספריה נמכרים טוב בחנויות הספרים. היה נראה לי טיפה מוזר שלא שמעתי עליהה מעולם, כי לביתי קניתי המון ספרים(עד היום זו אחת ההנאות הגדולות שלנו). בכל אופן...נפגשנו שוב למחרת,הפעם יצאנו לבר,היה אחלה שוב...אלכוהול,מתח מיני חזק...ואני בעננים. לא היה כלום בניינו באותו לילה,משכנו... כיומיים אחרי הדייט המוצלח השני,כשהשיחות בניינו עמוקות ומהנות...היא מזמינה אותי אלייה הביתה. תגיע ישר מהעבודה לא מאוחר...אני כבר מתגעגעת והבנות שלי אצל האבא שלהן... אני כמובן עושה מה שאומרים לי כמו ילד טוב...הגעתי עם יין טוב. היא גרה באחת השכונות היות יוקרתיות בת"א,עם רכב ספורטיבי מדהים,בניין מפואר. עלית במעלית,דפקתי בדלת...והינה היא פותחת לי את הדלת...אך במבט מוזר,משהו בעיננים שלה היה שונה... אפילו הקול שלה היה אחר. אני נכנס,אומר שלום תוך כדי נשיקה...והכל מרגיש מוזר... ישבנו,אני פותח את היין,מוזג לנו ומנסה להבין מה קורה פה...היא בקושי מדברת רק בוהה בי במבט מוזר. היא מתקרת אליי,נצמדת אליי תוך כדי נשיקה פראית(אוהב להיות אגרסיבי) ופתאום אני מרגיש ההיא נועצת את הצפורניים הארוכות שלה באזור הלבל שלי...נעיצה לא נעימה,כואבת,אני הודף אותה ממני ולנגד עינני אני רואה בחורה אחוזת טרוף מריירת עם מבט של טרוף בעיניים! אני שואל אותה מדוע היא עושה את זה?היא לא מגיבה...רק ממלמלת כל מני מילים לא מובנות. כשאני עושה "הערכת נזק" אני מגלה שאני מדמם... העמדתי פני עייף ואמרתי לה שאני שפוך,חייב לישון... היא קמה,חוסמת לי את הדלת ואומרת לי "אתה לא הולך לשום מקום"...אני מחייך אלייה ושואל מדוע? היא אומרת "אתבה תספר לכולם שאני לא נורמאלית ואתה תפגע לי בשמי הספרותי... לא ידעתי אם לצחוק או להתעצבן,אם הסיטואציה הזו הייתה לפני כ15 שנה האנסטינקט הראשוני שלי היה להרים אותה,להושיב אותה בסלון,ולצאת... הבנתי מייד שאם אגע בה...המצב אתה רק יחמיר. "יש לי רעיון" אמרתי,בואי נשתה קפה...נדבר עד אור הבוקר...ואלך מפה לעבודה... למזלי,הבחורה קנתה את זה...והתחילה ללכת לכוון המטבח...באותה השניה פתחתי את הדלת ונסתי על נפשי. אני רחוק מלהיות פסיכולוג,אך נראה לי שהבחורה סובלת מפיצול אישיות חמור... לאחר מס דקות,אני מקבל SMS בו היא כותב שהיא מתנצלת והיא לא יודעת מה נכנס בה... מה נכנס בה??? הבחורה צריכה דחוף אשפוז כפויי!!! כעסתי על עצמי,איך לא ראיתי שהיא כזו...לפני כן. הזויי!
רגע לפני שגם אני מצטרף לכוחותינו שבעזה,ושמח שאני עדיין כשיר לתרום אכתוב כאן עוד סיפור על דייט שהיה לי לפני כמה חודשים. הכרתי אותה באחד מאתרי האנטרנט,נאה מאוד בת 37 ואם ל2 בנות... דייט של קפה בצהריים(אחלה רעיון דייט בצהריים תנסו),היה אחלה דייט,המראה הכימיה,חוש ההומור זרם כמו מרלו וקברנה יחד. היא ספרה על עצמה,אני הקשבתי מסוקרן,היא סופרת ילדים אמרה,שספריה נמכרים טוב בחנויות הספרים. היה נראה לי טיפה מוזר שלא שמעתי עליהה מעולם, כי לביתי קניתי המון ספרים(עד היום זו אחת ההנאות הגדולות שלנו). בכל אופן...נפגשנו שוב למחרת,הפעם יצאנו לבר,היה אחלה שוב...אלכוהול,מתח מיני חזק...ואני בעננים. לא היה כלום בניינו באותו לילה,משכנו... כיומיים אחרי הדייט המוצלח השני,כשהשיחות בניינו עמוקות ומהנות...היא מזמינה אותי אלייה הביתה. תגיע ישר מהעבודה לא מאוחר...אני כבר מתגעגעת והבנות שלי אצל האבא שלהן... אני כמובן עושה מה שאומרים לי כמו ילד טוב...הגעתי עם יין טוב. היא גרה באחת השכונות היות יוקרתיות בת"א,עם רכב ספורטיבי מדהים,בניין מפואר. עלית במעלית,דפקתי בדלת...והינה היא פותחת לי את הדלת...אך במבט מוזר,משהו בעיננים שלה היה שונה... אפילו הקול שלה היה אחר. אני נכנס,אומר שלום תוך כדי נשיקה...והכל מרגיש מוזר... ישבנו,אני פותח את היין,מוזג לנו ומנסה להבין מה קורה פה...היא בקושי מדברת רק בוהה בי במבט מוזר. היא מתקרת אליי,נצמדת אליי תוך כדי נשיקה פראית(אוהב להיות אגרסיבי) ופתאום אני מרגיש ההיא נועצת את הצפורניים הארוכות שלה באזור הלבל שלי...נעיצה לא נעימה,כואבת,אני הודף אותה ממני ולנגד עינני אני רואה בחורה אחוזת טרוף מריירת עם מבט של טרוף בעיניים! אני שואל אותה מדוע היא עושה את זה?היא לא מגיבה...רק ממלמלת כל מני מילים לא מובנות. כשאני עושה "הערכת נזק" אני מגלה שאני מדמם... העמדתי פני עייף ואמרתי לה שאני שפוך,חייב לישון... היא קמה,חוסמת לי את הדלת ואומרת לי "אתה לא הולך לשום מקום"...אני מחייך אלייה ושואל מדוע? היא אומרת "אתבה תספר לכולם שאני לא נורמאלית ואתה תפגע לי בשמי הספרותי... לא ידעתי אם לצחוק או להתעצבן,אם הסיטואציה הזו הייתה לפני כ15 שנה האנסטינקט הראשוני שלי היה להרים אותה,להושיב אותה בסלון,ולצאת... הבנתי מייד שאם אגע בה...המצב אתה רק יחמיר. "יש לי רעיון" אמרתי,בואי נשתה קפה...נדבר עד אור הבוקר...ואלך מפה לעבודה... למזלי,הבחורה קנתה את זה...והתחילה ללכת לכוון המטבח...באותה השניה פתחתי את הדלת ונסתי על נפשי. אני רחוק מלהיות פסיכולוג,אך נראה לי שהבחורה סובלת מפיצול אישיות חמור... לאחר מס דקות,אני מקבל SMS בו היא כותב שהיא מתנצלת והיא לא יודעת מה נכנס בה... מה נכנס בה??? הבחורה צריכה דחוף אשפוז כפויי!!! כעסתי על עצמי,איך לא ראיתי שהיא כזו...לפני כן. הזויי!
