החלטתי. מרצ!
בגלל שאצל מרצ הקול שלי הכי אפקטיבי כשאני מגיע לבחירות, ומחליט למי לתת את הקול שלי, אני בודק מה הקול שלי יעשה כשאתן אותו לכל אחת מהמפלגות שמתמודדת עליו. אני בודק שלושה פרמטרים: 1. למה הוא ישמש בעת הרכבת הממשלה? 2. למה הוא ישמש במהלך הקדנציה? 3 איזו הצהרה עקרונית הוא מבטא? בואו נראה מה הקול שלי יעשה במרצ: 1. רק קול למרצ הוא גם קול בטוח למען המועמד המוביל של מחנה המרכז-שמאל (שכפי שנראה זו תהיה ציפי לבני), וגם קול שבטוח לא ילך לממשלת ביבי, או לממשלה עם ליברמן. 2. הנבחרת של מרצ היא נבחרת טובה, רעננה ופעלתנית, שתשתמש בקול שלי בצורה הטובה ביותר האפשרית: גם למען קידום שיוויון כלכלי וחברתי (ג’ומס, אילן גילאון ומוסי רז), גם למען זכויות אדם ולהפרדת דת ומדינה (זהבה גלאון, ניצן הורוביץ והלוואי שגם צביה גרינפילד), גם למען שמירה על הסביבה ופיתוח מערכת תחבורה ציבורית (ניצן הורוביץ, מוסי רז ואילן גילאון), גם למאבק בהתנחלויות (טליה ששון, אבו וילן ומוסי רז), וכמובן למען מניעת התדרדרות נוספת ביחסינו עם הפלסטינאים ומדינות ערב, והמשך המאבק למען שלום (ואת זה כמובן כולם, בראשות ג’ומס יעשו). אם היא תשב בקואליציה של לבני, היא תשפיע על הממשלה בכיוונים האלה, וככל שיהיה לה יותר כוח, היא תשפיע יותר. ואם היא תשב באופוזיציה של ביבי, הנבחרת הזו תוכל לבנות את מרצ כאלטרנטיבה סוציאל-דמוקרטית מרכזית לקראת הבחירות הבאות, אל מול המדיניות הכלכלית-חברתית הימנית-קיצונית של ביבי (שהוא ייבא אלינו אחרי כישלונה המהדהד בארץ המקור), ואל מול רפיסות “קדימה” ו”העבודה” שאו שיישבו בגועליצית ביבי-ש”ס-ליברמן, או שיחכו להזדמנות הראשונה להיכנס אליה. את האפשרות להיות שותף , בעזרת הקול שלי, בבניית האלטרנטיבה הזו - אסור לפספס. 3. קול למרצ הוא הצהרה בעד אידאולוגיה של שלום ושוויון, אבל גם בעד ראיה מפוכחת של המציאות. כל מלחמה וכל פעולה צבאית היא רעה. אבל לפעמים הם הכרחיות. ואז יש לעשות אותן במתינות, במינימום ההכרחי, ובלי התלהמות וחדוות מלחמה. רק מרצ נקטה בעת המלחמה בעזה בעמדה האחראית שאומרת שהיה מקום לפעולה צבאית, אבל היא הייתה צריכה להיות פעולה מוגבלת שתביא לחידוש הרגיעה עם החמאס. מרצ התנגדה למלחמה הממושכת ונטולת המעצורים שברק לבני ואולמרט פתחו, ופחדו לעצור גם כשרצו. מרצ קראה להפסקת אש מהיום הראשון. לכן הצבעה למרצ היא הצהרה שכוח צבאי הוא לא פתרון, אבל שלפעמים הוא דרוש לשם השגת פתרון מדיני. וזו הגישה בה אני מאמין. ומה שלא פחות חשוב, הצבעה למרצ, דווקא לאור הרשימה הנוכחית, היא הצהרה שאסור לתת למצב בטחוני לדחוק לשוליים את הנושאים הכלכליים, החברתיים, והאזרחיים. לכן, בבחירות האלה, בפעם הראשונה אחרי זמן רב, אני מגיע אל הקלפי ללא שום התלבטות. הפעם כל הקריטריונים מראים שההצבעה הנכונה בשבילי בבחירות האלה היא מרצ! זו ההשקעה הנכונה של הקול שלי. זו ההצבעה שבמבט לאחור אני אוכל להיות גאה בה לאורך כל כהונת הכנסת הבאה. והנה עוד אנשים שהחליטו להצביע מרצ: http://blogs.newmeretz.org.il/biglal/
בגלל שאצל מרצ הקול שלי הכי אפקטיבי כשאני מגיע לבחירות, ומחליט למי לתת את הקול שלי, אני בודק מה הקול שלי יעשה כשאתן אותו לכל אחת מהמפלגות שמתמודדת עליו. אני בודק שלושה פרמטרים: 1. למה הוא ישמש בעת הרכבת הממשלה? 2. למה הוא ישמש במהלך הקדנציה? 3 איזו הצהרה עקרונית הוא מבטא? בואו נראה מה הקול שלי יעשה במרצ: 1. רק קול למרצ הוא גם קול בטוח למען המועמד המוביל של מחנה המרכז-שמאל (שכפי שנראה זו תהיה ציפי לבני), וגם קול שבטוח לא ילך לממשלת ביבי, או לממשלה עם ליברמן. 2. הנבחרת של מרצ היא נבחרת טובה, רעננה ופעלתנית, שתשתמש בקול שלי בצורה הטובה ביותר האפשרית: גם למען קידום שיוויון כלכלי וחברתי (ג’ומס, אילן גילאון ומוסי רז), גם למען זכויות אדם ולהפרדת דת ומדינה (זהבה גלאון, ניצן הורוביץ והלוואי שגם צביה גרינפילד), גם למען שמירה על הסביבה ופיתוח מערכת תחבורה ציבורית (ניצן הורוביץ, מוסי רז ואילן גילאון), גם למאבק בהתנחלויות (טליה ששון, אבו וילן ומוסי רז), וכמובן למען מניעת התדרדרות נוספת ביחסינו עם הפלסטינאים ומדינות ערב, והמשך המאבק למען שלום (ואת זה כמובן כולם, בראשות ג’ומס יעשו). אם היא תשב בקואליציה של לבני, היא תשפיע על הממשלה בכיוונים האלה, וככל שיהיה לה יותר כוח, היא תשפיע יותר. ואם היא תשב באופוזיציה של ביבי, הנבחרת הזו תוכל לבנות את מרצ כאלטרנטיבה סוציאל-דמוקרטית מרכזית לקראת הבחירות הבאות, אל מול המדיניות הכלכלית-חברתית הימנית-קיצונית של ביבי (שהוא ייבא אלינו אחרי כישלונה המהדהד בארץ המקור), ואל מול רפיסות “קדימה” ו”העבודה” שאו שיישבו בגועליצית ביבי-ש”ס-ליברמן, או שיחכו להזדמנות הראשונה להיכנס אליה. את האפשרות להיות שותף , בעזרת הקול שלי, בבניית האלטרנטיבה הזו - אסור לפספס. 3. קול למרצ הוא הצהרה בעד אידאולוגיה של שלום ושוויון, אבל גם בעד ראיה מפוכחת של המציאות. כל מלחמה וכל פעולה צבאית היא רעה. אבל לפעמים הם הכרחיות. ואז יש לעשות אותן במתינות, במינימום ההכרחי, ובלי התלהמות וחדוות מלחמה. רק מרצ נקטה בעת המלחמה בעזה בעמדה האחראית שאומרת שהיה מקום לפעולה צבאית, אבל היא הייתה צריכה להיות פעולה מוגבלת שתביא לחידוש הרגיעה עם החמאס. מרצ התנגדה למלחמה הממושכת ונטולת המעצורים שברק לבני ואולמרט פתחו, ופחדו לעצור גם כשרצו. מרצ קראה להפסקת אש מהיום הראשון. לכן הצבעה למרצ היא הצהרה שכוח צבאי הוא לא פתרון, אבל שלפעמים הוא דרוש לשם השגת פתרון מדיני. וזו הגישה בה אני מאמין. ומה שלא פחות חשוב, הצבעה למרצ, דווקא לאור הרשימה הנוכחית, היא הצהרה שאסור לתת למצב בטחוני לדחוק לשוליים את הנושאים הכלכליים, החברתיים, והאזרחיים. לכן, בבחירות האלה, בפעם הראשונה אחרי זמן רב, אני מגיע אל הקלפי ללא שום התלבטות. הפעם כל הקריטריונים מראים שההצבעה הנכונה בשבילי בבחירות האלה היא מרצ! זו ההשקעה הנכונה של הקול שלי. זו ההצבעה שבמבט לאחור אני אוכל להיות גאה בה לאורך כל כהונת הכנסת הבאה. והנה עוד אנשים שהחליטו להצביע מרצ: http://blogs.newmeretz.org.il/biglal/
צריך עדיין לבטל תכפייה הדתית