הידעת?💡

יעלקר

Well-known member
מנהל
היום לפני 130 (26.10.1890):
הלך לעולמו הסופר קרלו קולודי מחבר "פינוקיו".
שמו האמיתי של הסופר הוא קרלו לורנציני, שנולד בפירנצה שבאיטליה בשנת 1826. כשהחל לחבר את "פינוקיו" כסיפור בהמשכים בחר בשם ספרותי, כיוון שרצה להבחין בין כתיבה לילדים לבין הכתיבה הרצינית בעיניו, שהקדיש למבוגרים. השם שבחר - קולודי - היה שם הכפר בו נולדה אמו וכהשראה לסיפור הרפתקאותיה של בובת העץ שימשו המריונטות של תיאטרון הקומדיה דל-ארטה שהיה פופולארי באיטליה. ברבות השנים הפך הכפר הקטן קולודי למקום עלייה לרגל של תיירים מכל העולם.
קרלו לורנציני נולד כבן למשפחה ענייה, לאביו הטבח ואמו המשרתת, שעבדו אצל מרקיז עשיר. זה הכיר בכישרונו ושלח אותו ללימודי כמורה. הוא סיים בהצטיינות לימודי פילוסופיה, דת ורטוריקה, אך גם נודע כמהמר, קלפן ובזבזן. כשהתבגר ברור היה לו כי לא נועד לכמורה, והוא פנה לקריירה ספרותית ועיתונאית וכן השתתף במלחמות ארצו בשנים 1848 ו-1859. לורנציני עבד במשרות ציבוריות שונות והמשיך לכתוב. הוא לא הצליח במיוחד בכתיבתו הספרותית למבוגרים, אך היה ידוע כעיתונאי פוליטי ושנון. כמו כן תרגם את שירי "אמא אווזה" לאיטלקית והשתתף בחיבור אנציקלופדיה לילדים. בהיותו בן 55 הסכים לכתוב את פרקי "פינוקיו: הרפתקאותיה של בובת-עץ" הראשונים כטובה למוציא לאור שהחליט להקים עיתון לילדים בשם "ג'ורנאלה פר אי באמביני", ויש האומרים שעשה זאת רק משום שנקלע לחוב כספי גדול שנבע מהימוריו. כך או כך, הפך העיתון להצלחה בזכות פינוקיו. כאשר איים קולודי על בעל העיתון לסיים את הסיפור בתליית פינוקיו על העץ סירבו הקוראים לקבל זאת והאיש נאלץ להכפיל את שכרו של קולודי ובלבד שימשיך לכתוב. במשך שנתיים וחצי המשיכו פרקי פינוקיו להופיע בעיתון ואחר כך יצאו לאור כספר שהתקבל בהתלהבות חסרת תקדים.
"פינוקיו" באיטלקית פירושו – עין האורן, על שם ה"עיניים" שמקלקלות מעט את המרקם האחיד של העץ, ששימש לצרכי הנגרות הכי בסיסיים – ונחשב לנחות מאוד בעיני בורגנים מהוגנים של פעם. אם קוראים את הספר בהבנה מאוחרת של מבוגרים, רואים מייד שגם ג'פטו התייחס אל היצור שיצא תחת המקצוע שלו כאל תקלה. לאט ובייסורים הוא לומד לאהוב אותו, אבל תמיד נותר כסמכות הפדגוגית העליונה, כקובע הבלעדי מה טוב ומה רע – וכמי שרוצה להפוך את פינוקיו לדמות כנועה וצייתנית הסרה למרותם של כל המבוגרים הטובים, אשר יודעים מה טוב לילדים. עולמו של פינוקיו מחולק ל"טובים" ו"רעים" מוחלטים לגמרי. באיטלקית, החלוקה הזאת מומחשת גם בשימוש בלשון – הרעים מרבים לדבר בעגה הפלורנטינית, המספר יודע-הכל ודמות המופת האמיתית ביצירה מדבר רק איטלקית תקנית
קולודי נפטר בשנת 1890, כשהוא בן 64. הוא לא נשא אישה ולא הביא ילדים לעולם, אך "פינוקיו" נשאר גם היום אחד הספרים האהובים ביותר על ילדים בכל רחבי העולם. הוא תורגם למאות שפות, וזכה לעיבודים אינספור לבמה, לטלוויזיה ולקולנוע, כולל הסרט הידוע של וולט דיסני וסרטו של רוברטו בניני. בשנת 1981 חגגה פירנצה 100 שנה להולדת פינוקיו. העיר הוצפה בבובות עץ קטנות וגדולות בדמותו של פינוקיו, ונערכה תערוכה גדולה של 100 שנות מאיירים שעיטרו את הספר בשלל סגנונות אומנותיים.

1603704911515.png

באדיבות אתר ''יום בהיסטוריה''

המשך מעללי פינוקיו בתגובה הבאה
 

יעלקר

Well-known member
מנהל
לא רבים יודעים שפינוקיו אפילו עלה לארץ ישראל.....

*פינוקיו בארץ הקודש​

pinnocio in israel  1

הופיע בכתב העת "מאזניים " גליון 4 כרך ט"ז אוגוסט 2013 .גיליון המוקדש לספרות ילדים.
פינוקיו בישראל.
130 שנה מלאו לספר הילדים האיטלקי הקלאסי פינוקיו שהופיע לראשונה כספר ב-1883.זהו ספר הילדים האיטלקי הידוע והפופולארי ביותר. יש הטוענים גם שזהו גם ספר הילדים המתורגם ביותר בכל שפה. וספר הספרות היפה המתורגם ביותר לכל שפה.
פינוקיו היגיע כמובן במסעותיו לכל קצוות העולם גם לישראל . בעברית קיימות כשישים (!) גרסאות שונות של סיפור פינוקיו בדפוס. אמנם רובן המוחלט מקוצרות ומעובדות.לעיתים רק של כמה עשרות עמודים או אף עמודים בודדים בלבד לרוב המעבדים מפשטים את הסיפור המקורי המורכב ועוקרים ממנו את ליבו לחלוטין ועל ידי כך הורסים את קסמו. . חלקן עיבודים של עיבודים משפות אחרות, מהגירסה האמריקנית של וולט דיסני שתורגמה לעברית כמה וכמה פעמים וגם מגירסה אמריקנית אחרת של מעבדת בשם שירלי גולדן , או הרוסית של אלכסי טולסטוי או היפנית של יוצרי סדרת האנימציה ולא דווקא מהאיטלקית המקורית. בעברית קיימים רק שלושה תרגומים מהאיטלקית המקורית פחות מהתרגומים הקיימים לגרסת וולט דיסני .כקוריוז נציין שבני משפחה אחת משפחת המתרגמים אופק ,האב אוריאל ,אישתו בינה והבת עטרה כל אחד מהם תירגם ועיבד את פינוקיו בגירסה אחרת ויותר מפעם אחת אם כי אף לא אחד מהם עשה זאת מהאיטלקית המקורית.


אביגדור המאירי ,מחבר גירסה ישראלית מקורית של פינוקיו.
כמדומה שהגירסה המוזרה ביותר הקיימת בעברית של סיפור פינוקיו היא גירסה מקורית לגמרי של הסופר הידוע למבוגרים אביגדור המאירי בשם "פינוקיו בארץ ישראל " .ספר זה יצא בסביבות 1952 ( הוא אינו מתוארך ) כשעל כריכתו מופיע השם "פינוקיו בישראל " " אך על העמודים הפנימיים מופיע הכותר "פינוקיו בארץ ישראל ". וזה כמו גם שפתו התנ"כית המליצית שהייתה ארכאית עוד בשנות החמישים מראה ככל הנראה שהספר נכתב עוד בשנות ה-40 , שנים לפני הקמת המדינה והדפסתו משום מה התעכבה בכמה שנים טובות.למעשה זהו מעין המשך של גירסת וולט דיסני של פינוקיו שהתפרסמה באותה ההוצאה בשנת 1942 בעיבודו של פסח גינזבורג..
בסיפור פינוקיו לומד מאביו "יפת " הלא הוא ג'פטו את כתבי הקודש מתלהב מסיפורי גיבורי התנ"ך ובראשם שמשון , ודברי הנביאים ומחליט לבקר בארץ הקודש. אמנם מסיבה לא ברורה לקורא יש לו עדיין אוזני חמור וזנב. אך הוא מועבר לארץ ישראל במעשה קסם על ידי "האראלה יפה-פיה " הפיה בחברת ידידו "צפנת בן צרצור" הצרצר . אך צרה גם בארץ ישראל הוא פוגש את יריבו הוותיק "געל בן בליעל " השועל וזה מציק לו בצורות שונות. פינוקיו שאינו נרתע מסייר ברחבי הארץ, להפתעתו ולהפתעת הקורא הוא פוגש ילדים שונים שכולם מזהים אותו כבובת העץ המפורסמת פינוקיו שעליה ועל הרפתקאותיהם הם שמעו .( כנראה אם כי המאירי אינו מבהיר זאת במפורש מאחר שכולם ראו את הסרט של וולט דיסני ). הוא מבקר בירושלים שם ליד הכותל הערבי הוא פוגש נביא זקן שאומר לפינוקיו שהוא מחכה לגיבור האלמוני ,ילד שיקריב את חייו למען ילדים אחרים למען הגבורה עצמה ולא לשם פירסום ובכך "יקום דור גיבורי אמת אשר יביאו את המשיח להיות להם לראש ומצביא להביא גאול ה לעולם".
פינוקיו מחליט להיות הגיבור האלמוני הזה ,אך בעת ביקור בתל אביב הוא מסתבך עם געל בן בליעל המרושע שמארגן לו ללא ידיעתו תחרות איגרוף שבה מפסיד פינוקיו המופתע לקריאות הבוז של הקהל. אך הפיה הטובה מעבירה את פינוקיו לנהר הירדן ששם הוא מציל חבורת ילדים בסירה שטובעים בנהר על ידי כך שהוא הופך לבול עץ השומר על הסירה מטביעה.. בסיום פינוקיו שוב נהפך לנער חי בידי הפיה הטובה שמחזירה אותו לאביו יפת כשהוא ידוע שבארץ ישראל יקומו עוד גיבורים רבים שיביאו את המשיח. פינוקיו הוא אכן "גיבור אלמוני " כפי שחזה הזקן ליד הכותל המערבי.
ספק רב עם לורנציני היה מזהה את פינוקיו שלו בספר זה. אך יש בו עניין מסויים בדרך שבה משלב המאירי את פינוקיו עם הפצת אידיאלים שונים של הציונות שהיום ייתכן שהיו מרתיעים אותנו בשילוב המוזר הזה שבין בובת העץ הזרה ורעיון המשיחיות.

pinnocio in israel 2
פינוקיו מתאגרף.ציור מ"פינוקיו בארץ ישראל". של אביגדור המאירי.


*ד''ר חנה לבנת: פינוקיו בארץ ישראל



*אִם כֵּן – גָמַר פִּינוֹקִיוֹ בְּלִבּוֹ – אֲנִי אֶהְיֶה הַגִּבּוֹר הָאַלְמוֹנִי! (מתוך הספר "פינוקיו בארץ ישראל", אביגדור המאירי) ...

1603706439813.png


וגם כאן:

*המתרגם לעברית שנתן חיים לפינוקיו בפעם הראשונה​

את התרגום לפינוקיו לא הספיק המחנך העברי ישראל-אליהו הנדלזלץ להשלים. קוראיו הצעירים זכו לקרוא בשנת 1920 רק את שני הפרקים הראשונים על בובת העץ המפורסמת בעולם. עד שנרצח בידי הגרמנים עשה המחנך והמתרגם את כל מה שיכול היה לעשות כדי לקרב את בני הנעורים אל אהבת העברית והספרות.


*א. הטיוטה של 'פינוקיו'

ההצגה האחרונה – 'פינוקיו' – הריהי שיא מסוים בדרך העלייה של התיאטרון לילדים ... אשרי עין הקטנים ראתה זאת. אין ספק, כי רישומים אלה יוחקו בלב הקטנים לימים רבים להיות להם זיכרון של הוד ויופי וטוב טעם.
כך סיכם הסופר יהודה בורלא את רשמיו אחרי שצפה בהצגה 'פינוקיו', שהועלתה לראשונה בשנת 1937 על בימת 'התיאטרון לילדים ונוער שליד מרכז הגננות' (צוטט בהד הגן, ז, תש"ב, חוברות ה-ו, עמ' 76).

 
למעלה