היי בנות בוקר טוב

oshrit87

New member
היי בנות בוקר טוב

זה הולך להיות ארוך אני מקווה שיהיה לכן כוח לקרוא ולעזור לי .

כפי שאתן יודעות אמא נפטרה לפני שנה אני רוצה לספר לכן את סיפור חיי בקצרה ואולי תנסו להבין אותי גדלתי עם אמא מדהימה מלאך אין אמא שהיא לא טובה אבל אמא שלי היית מיוחד כל חייה סבלה אם זה מבעל שהתעלל בה נפשית ואם היה יכל היה מתעלל פיזית אבל אנחנו היינו שם בשבילה עם מחלה ודיכאון כרוני שרק גמר אותה ביחד עם המחלה והקללות וההקנטות של אבי רק היו גורם רציני להדרדרות שלה במחלה , מגיל 12 אבי היה קורא לי שמנה מסריחה בגיל 16 היה קורא לי זונה כי אז הכרתי את החבר הראשון שלי ובגיל 17 זה הלך והדרדר היה מלכלך עליי ברחוב ומספר לחברות שלי ש"הייתי שוכבת עם ערבים " מנסה למרר אותי כמה שאפשר את אימא במשך 34 שנה הצליח למרר אבל אני הייתי "החזקה" חיצונית .
כשאמא היית חלשה והיית רוצה להכין אוכל בחודשיים האחרונים הדבר שלעולם לא אשכח שהוא היה קורא לה עיוורת ההתעללות הנפשית היית עד גבול שאין כח להמשיך הלאה לכן היא אף פעם לא דאגה לעצמה היא היית מעשנת ללא הפסקה התמכרה לניקוטין שאכל לה את הריאות אכלה דברים לא בריאים לא שמרה על עצמה לא בישבילנו 5 ילדייה ולא בישביל עצמה היא החליטה שהיא מעדיפה למות.
בשנה האחרונה לחייה היא סבלה המון והשנאה שלי לאבי הפכה נוראית אני שונאת אותו עד עימקיי נשמתי הוא גרם לאמא שלי סבל רב !!! כשהיא נפטרה חייתי בבית חודש ורק רבתי איתו וגם האשמתי אותו במוות של אמא שלי לא יכלתי לראות אותו גם היום אחרי שנה שאני חייה באילת מאז שנסעתי הוא לא מתקשר לא שואל לא אכפת לו ממני אפילו פעם אחת אחריי שנסעתי לא הרים טלפון לשאול לשלומי לא אכפת לי ממש הלב שלי ממזמן נטש את השם אבא לפעמים הייתי חולמת שיהיה לי אבא נורמאלי לפחות שימלא לי את החסר של אמא ....
אתמול קיבלתי שיחת טלפון מאחי שרוצה שאפגש איתו ושאתפרק ושאומר את כל אשר על ליבי ואם צריך הוא יבקש סליחה .... במשך 28 שנה לא זכיתי לחיבוק או לאהבה של אבא הוא היה אבא רשע במשך 28 שנה איחל שלעולם לא אתחתן ולעולם לא אלד ילדים לא דאג לי מעולם אני לא יודעת אם אני מסוגלת לסלוח
הצילו
 

אשבל1

New member
אני חושבת שמגיע לך כל הכבוד שלא נשארת לספוג התעללות רגשית

ואני מאוד מצטערת לשמוע שזה מה שנאלצה אמך לסבול במהלך השנים, וגם את כנערה וילדה, זה לא מגיע לאף אחת לא מבן הזוג ובטח לא מאב.

התעללות רגשית או נפשית בדרך של ביזוי והשפלה, זלזול והפחדה הם דברים שצריך להתרחק מהם או לבקש עזרה לצאת מהמקום הזה ואני מבינה שאת כבר לא שם, וזה טוב, אני מקווה שבן הזוג הנוכחי שלך הוא אדם תומך , מעריך ומכבד ולזה תזכי בזוגיות שלך.

לגבי אביך, רק את יכולה להחליט אם את רוצה לנהל איתו שיחה כזאת שלא ברור לאן תתפתח, ולכן נראה לי חשוב שיהיה איתך מישהו שאת סומכת עליו ויוכל לתמוך בך, את מרגישה שהיית רוצה פיוס? או שהפחד ממנו עדיין מנהל אותך?
 

oshrit87

New member
היי אשבל

קודם כל תודה על התשובה אמרת משפט שפשוט אף פעם לא אמרתי אותו בקול רם
האם הפחד ממנו מנהל אותי ???
אחים שלי חושבים שהגיע הזמן לפיוס הם לא לקחו את זה כמוני
הם גם לא עברו את מה שאני עברתי עם אמא שלי באותו תקופה כולם היו נשואים ואני נשארתי איתה לבד ....
עברתי פסיכולוגים היו לי התפרצויות זעם היה לי מאוד קשה ...
אני לא יודעת אם אני ממש רוצה הכאב שבלב מנהל אותי יותר הכאב מלאבד את אמא לטובת אבא שלא רואה אותי ממטר
 

mykal

New member


עצוב וכואב היה לי לקרא את דבריך.
אינני יודעת אם דברי יגיעו בזמן.
אני חושבת שבמקומך הייתי עושה שני דברים לפני המפגש עם אביך.
האחד--מטפלת בעצמך, נראית הכי טוב שבעולם. והולכת ליעוץ עם איש מקצוע שינחה אותך.
השני--נפגשת עם אחיך (זה שדואג לפיוס) ושואלת אותו--מה הוא חושב על ההתנהגת של אבא,
ומה אבא באמת רוצה? שוב להשפיל? לקלל? --אז זה מיותר. התרחקת, לא מתאים יותר.
לשנות--שיתחיל מרחוק--שיתקשר, ישאל יתענין יברך יתנצל---אז תפגשו.
סתם שיחה בעיני אין בה כלום.
בכל מקרה מאחלת לך חג שמח, ושיהיה מוצלח---אשמח לשמוע מה באמת קרה.
בכל מקרה שיהיה בהצלחה--והלואי ויחול שינוי לטובה.
 
למעלה