היי בנות - זקוקה לעצתכן

[נייטי]

היי בנות - זקוקה לעצתכן

הסיפור הוא כזה: הפסקת ההריון שלי היתה לפני חמישה וחצי חודשים. מאז ניסינו 3 חודשים להכנס להריון ולא הצלחנו. אומנם עכשיו הריון זה ממש לא על הפרק ותם עידן הנסיונות לבנתיים (נסיעתו של בעלי לחו"ל), אבל אני מרגישה שמעבר לזה, משהו אצלי לא בסדר. והסיבות הן: 1. אינטואיציה שלי. מן תחושת בטן מוזרה שמשהו נדפק שם ולא תקין. אולי תגידו שזה לא סיבה, אבל אני נוטה להאמין בתחושות שלי וללכת איתן. 2. מחזורים מוזרים ביותר. בהתחלה של 25 יום ובשנים האחרונים איחורים מאוד לא הגיוניים שהגיעו עד ל-30 יום. לפני הפסקת ההריון היו לי מחזורים מתוקתקים של 28 יום בדיוק. 3. לדעתי, הריון כימי אחד לפני חודשים. 2 בדיקות חיוביות, איחור של יומים ואז מחזור שארך 10 ימים. 4. המחזור האחרון שהגיע אחרי 30 יום נמשך בדיוק 3 ימים. קצר מאוד ביחס לאחרים. לא היה הריון (גם דיי השתדלתי שלא יהיה). 5. אני הפכתי לבחורה מחוצ'קנת. אולי זה טיפשי, אבל אף פעם לא היו לי פצעים ועכשיו תמיד מסתובבים לי על הפרצוף איזה 3 חברים קבועים מעצבנים ודי מכוערים. 6. בפעמים בהן נכנסתי להריון זה היה די בקלות ועכשיו שלושה חודשים של נסיונות ללא תוצאה. זו מבחינתי פחות סיבה. אני יודעת שלא הכל בא מתי שרוצים, עיקר הדאגה שלי נובעת מחמש הסיבות הקודמות שציינתי. אומנם, הריון כרגע אינו על הפרק, אבל אני לא רוצה להגיע למצב שכאשר נרצה לחזור שוב לנסיונות (וזה להערכתי יקרה בעוד מספר חודשים), אגלה שאני צריכה להתחיל לעשות סידרה של בדיקות ורק אז להתחיל להתרוצץ כמו מטורפת על כל הלחץ הכרוך בכך. קבעתי תור לרופא, ואני רוצה ממנו את כל הבדיקות האפשריות. הבעיה היא שאני לא יודעת מה צריך לבקש. מה יכול להיות לא בסדר? אני יודעת שיכולות להיות הדבקויות או השתוללות הורמונלית. מה עוד יכול לקרות אחרי הפסקת הריון שיכול לגרום לבעיה? אני יודעת שניתן לעשות צילום רחם ופרופיל הורמונלי. איזה עוד דברים אפשר או נהוג לעשות? בבקשה, תגידו לי הכל, מהקיצוני ביותר ועד הפשוט ביותר ואיזה בדיקות צריך לעשות. לילה טוב וחלומות פז לכולכן, אוהבת, נייטי.

 

[נייטי]

אוי - זה יצא נורא ארוך. מצטערת ../images/Emo9.gif

בבקשה אל תתיאשו, אני ממש רוצה לשמוע את דעתכן. תודה ושוב סליחה.

 

[2קשת]

נייטי ../images/Emo24.gif

אני מתנצלת מראש שהרבה מידע מלומד אין לי - חוץ מהידבקויות והורמונים גם לי לא ידוע על נזק ספציפי אפשרי. אבל מה שאני כן יודעת שהרבה פעמים אחרי הריון הגוף משתנה לגמרי - ובכלל זה המחזורים וסדירותם. ומה שאני יודעת על עצמי שגם אצלי הגוף השתנה בין שני ההריונות - ודווקא לכיוון ההפוך - מהזמן שהפסקתי את הגלולות ועד קצת אחרי סוף ההריון הקודם היו לי המון פצעים, וקצת לפני תחילת ההריון הזה העור החלים פתאום כמעט בין לילה. אני חושבת שחמישה וחצי חודשים, בפרט אם אכן היה באמצע גם הריון כימי, הם זמן קצר מאוד שמאוד הגיוני שהגוף עדיין לא חזר בו למסלול, וחושבת שחשוב שתבררי עם עצמך מה מהחששות הוא ריאלי ומה נובע מפחדים ואמונות. בשני הסוגים אפשר לטפל... טוב שהחלטת לנצל את זמן ההיעדרות של בעלך לצורך כל הבירורים והבדיקות למיניהן, זה חשוב, אני מאמינה שהמידע שתאספי ירגיע אותך, וגם ייתן לך הרגשה שאת בדרך הנכונה למרות שהוא לא בארץ. מקווה שענן החששות יתפזר בקרוב קרוב ועד אז שולחת לך חיבוק ענק.

 

[parpare bar]

נייטי מתוקה!

היי יקירה!! אני יכולה רק לספר על עצמי ולומר שאני חיכיתי חצי שנה בדיוק. למרות ההבטחות שאפשר ורצוי , המתנתי את פרק הזמן הזה. במהלכו ניתקלתי במיני 'שיגועים הורמונליים'. המחזור שלי שהוא כמו שעון השתבש לו באחת הפעמים (וזה לא קרה מעולם!!) מצבי רוח,כמה 'חברים' שהצטרפו אלי באו והלכו, מלא בדיקות ששלחתי את עצמי לעשות - שלא קשורות בהכרח לחשש שלך- קרישה, כרומוזומים לעובר, שוב ושוב בדיקות דם, ולאו דוקא מסיבות הגיוניות.כל זה לדעתי,פשוט היה ביטוי של הרגשות שלי. הרצון להיות הרה ותקינה, החששות וסוג של תגובה טראומטית לאובדן שאירע,המנגנון הנשי הזה שמתקתק לו ומבקש 'לבדוק' כל הזמן 'לשלול מראש' אפשרות של בעיה חוזרת או במילים אחרות: פשוט לנסות ולהחזיר שליטה לעצמינו. יצא לי גם ארוך. בסה"כ אני מנסה לומר שהכל בסדר, ויהיה בסדר. שתסמכי על האינסטינקטים שלך ותבדקי בעצת רופאך את מה שאת רוצה לבדוק, אבל אל תחליטי שמשהו לא בסדר. יהיה מעולה

+ חיבוק גדול

 

[קליניק35]

ערב טוב יקירה...עושה מיני קאמבק

בשבילך. קודם כל אתחיל ואומר שלדעתי הבלתי פורמלית לא כדאי, לפחות לא עכשיו לחשוב או לתכנן את הקיצוני ביותר. נתחיל מבדיקות רגילות ושגרתיות ומשם תמשיכי הלאה. צריך לזכור שהגוף עבר טלטלה לא פשוטה נפשית ופיזית. קודם כל יש מחזור, זה נפלא, הטענה שהאורך שלו משתנה מוכרת לי ולדעתי גם מאוד הגיוני שיהיה. לדעתי שילחי הודעה בפורום פריון האישה והגבר עם השאלה שלך והרופא שם יתן חווד משלו, יתן רעיון ואולי ירגיע ויגיד שאם זו היתה הפסקה יזומה, צריך בדיקות הורמונליות וזהו. רופא טוב יוכל לתת לך חווד לגבי הידבקויות, ואם אין הכרח חבל לעבור צילום רחם או היסטרו'. בד"כ סימן להידבקויות זה מחזור דליל יחסית וזה לא מה שאת מתארת. חשוב חשוב לשמור על האופטימיות המתוקה שמלווה אותך ולחשוב חיובי. אוהבת.

 

[אמא של פילפילון]

הי נייטי ../images/Emo24.gif

א. זה לא כזה ארוך ב. גם אצלי התקצר המחזור, אני טוענת שזה בגלל שהגוף הופך יותר יעיל ורוצה להספיק יותר ביוצים. נחמד נצידו. ג. באמת שהרבה מערכות מתערערות ולוקח להן זמן לחזור לשיגרה. ד. תמיד טוב לברר, אם כי הייתי מסתפקת בדברים סטנדרטים ולא קופצת רחוק ללא סיבה. למשל, כן כדאי אולטרהסאונד אגן קטן (לשלילת הדבקויות ושאריות) אבל לא הייתי עושה צילום רחם. בקיצור, לכי לבר כדי לשקיט את עצמך, אבל גם נסי להחזיר לעצמך את האמונה שמדובר רק בטלטלה ובקרוב הכל ישוב על מרקומו בשלום

 

[נייטי]

אתן כאלה מקסימות ומתוקות../images/Emo24.gif

קראתי את מה שכתבתן ורציתי רק להגיד שאני באמת לא מודאגת. אני כבר כמה זמן, בטוחה שבסוף הכל יהיה בסדר. פשוט יודעת שקודם צריך יהיה לסדר משהו. גם אחרי ההפסקה היזומה שלי השתבשו דברים. בזמנו, כל-כך לא הייתי מודעת לחשיבות הדברים שאפילו לא טרחתי לברר מה לא מצא חן בעיני הרופא שלי ולמה הוא דחף לי סידרה של כדורים (שאין לי מושג מהם). אני ממש נבוכה לספר את זה, אבל כנראה הייתי עסוקה בלהדחיק את הנושא. הפעם אני פשוט מחפשת שליטה (בדיוק כמו שאמרה פרפר - תגידו מה זה המחלה הזו? יש לה תרופה? זה פשוט בלתי נסבל איזה פריק קונטרול אני!). אני רוצה לדעת בדיוק מה האפשרויות. ובכלל בעלי אומר שאני פשוט מחפשת תשומת לב בגלל שהוא נסע

. בכל מקרה תודה על התשובות. וכמה דברים עניניים: 1. פרפר, גם אני כבר נדקרתי בשביל קרישיות - אבל אני לא קרישה בכלל. 2. קליניק - אני מתבישת לשאול בפורום אחר. אבל אני אחשוב על זה. 3. אמא של פילפילון - מה זה אולטראסאונד אגן? מחבבת אתכן+ + + + + + + + + + יום נפלא, נייטי

 

[אמא של פילפילון]

../images/Emo8.gifזה השם היפה

לאולטרהסאונד ואגינאלי שעושים לנשים בלי סיבות שמחות (כלומר, לא בהריון. בהריון זה אולטרהסאונד מיילדותי). באולטרהסאוטנד אגן קטן מדגימים את אברי האגן הקטן (למרות שלנו, באגן הים התיכון, יש אגן גדול, אבל תודי שיש לבדיקה הזו שם מחמיא

): רחם ושחלות. מובן שמציינים עם יש זקיק (לראת ביוץ) או נוזל בודגלאס (נוזל המשתחרר לחלל הבטן אחרי ביוץ).

 

[parpare bar]

ברוכה הבאה למועדון 'הלא קרישות'

גם אני לא קרישה.. חיבוקימים

 

[happy]

נייטי יקרה (ארוך..)

לא קראתי את כל התגובות הקודמות (מחוסר זמן) אבל אני יכולה לומר לך שאצלנו היה סיפור מאוד דומה אני עברתי הפסקת הריון בשבוע 22 ביצענו גרדא מאוחרת ולא לידה מוקדמת. כמובן שלפני ביצוע הגרדא חתמתי על טופס שאני יודעת שיש סיכונים וקיים סיכון של קושי להכנס אח"כ להריון. חיכינו מחזור אחד ואח"כ ישר חזרנו לעבודה. כל חודש זיהיתי את הביוצים (אני פוליציסטית אז המחזורים שלי הם בין 28-31 יום אך יש ביוץ כל חודש). ואז אחרי בערך 4 חודשים אני החלטתי שנדפק אצלי משהו במערכת. היתי אצל הרופאה שלי שניפנפה אותי ואמרה לי שהכל שטויות והכל אצלי בראש. עדין היתה לי תחושה שמשהו לא בסדר. הרי אני מבייצת כל חודש אנחנו עושים מה שצריך לפני תוך כדי ואחרי.. אז איך יכול להיות שאין הריון????? קבעתי תור לפרופ שיף שנחשב מומחה בתחום הפוריות וההריון. הלכתי אליו עם בעלי. הוא בדק אותי ידנית. ואז הוא אמר שהממוצע להכנס להריון הוא 4 חודשים לבחורה בלי שחלות פולי' ואני שיש לי שחלות פולי' הממוצע הוא גבוה יותר (לפחות 6 חודשים) הוא אמר לנו להוריד לחץ להפסיק לחשוב על זה ואמר שלא נראה לו שהבעיה פיזית אלא נפשית. הוא שאל אותי אם אני רוצה שהוא ימליץ לי על פסיכולוג. בנוסף הוא שלח אותי לבדיקות דם (בדיקות הורמונליות שעושים ביום השלישי של המחזור), את בעלי לבדיקות זרע (שבעלי מעולם לא הסכים לעשות) והוא אמר שאם תוך 4 חודשים אין הריון חדש אז לעשות צילום רחם (לשימחתי לא היתי צריכה לעשות את זה). אני שיצאתי ממנו החלטתי שאני עושה סוויץ. מורידה לחץ בכוח!! נרשמתי ליוגה, הורדתי קפה, התחלתי דיאטה ונכנסתי לפרויקטים מרתקים בעבודה. למרות שליוגה לא ממש התחברתי אבל רוגע ושיחרור זה נתן לי ב 100%. ממליצה בחום לנסות. בקיצור, אני חושבת שאם תלכי לרופא מומחה או רופא שאת סומכת עליו ב 100% שיבדוק אותך פיזית + בדיקות דם נדרשות (בדיקות הורמונליות) + בדיקות אחרות (צילום רחם, בדיקת זרע לבעלך) אם צריך ויאשר שהכל הכל תקין אני בטוחה שהדברים יראו אחרת מקווה שעזרתי בהצלחה

 

[רונה 4]

נייטי יקרה!

אני לא כל-כך מבינה בזה (גם לא בבדיקות יותר מידי), אבל מאוד מאמינה בתחושות בטן, ואם את מרגישה שמשהו לא תקין, אז לו רק בשביל השקט הנפשי שלך טוב שאת מתכננת ללכת ולהיבדק. אצלי בכל הריון לקח זמן שונה להיכנס אליו ודווקא כשאיבדתי אמונה שזה יקרה כבר, זה הצליח. כך שכנראה באמת רגיעה עובדת כמו ש-happy אמרה, לפחות אצלי. ואולי באמת תשובות תקינות ירגיעו אותך ויועילו להמשך. לגבי צילום רחם, זה אכן הצליח לגלות הידבקויות אצל חברה שלי לאחר שלוש הפלות, והיא עברה תיקונוןצ'יק והיום היא בשבוע 27 להריונה. אני בכל זאת לא הייתי עוברת את זה ללא סיבה מחשידה. אבל אם יש סיבה אז גם זו אופציה. אגב חברה אחרת שלי שלא הצליחה להיכנס להריון אחרי שנה, עברה את צילום הרחם ומיד אחירו נכנסה בלי שום טיפולים להריון, ועד היום היא טוענת שהבדיקה עצמה אולי גרמה לרחם להיפתח ולהיקלט טוב יותר

. מה שלא תחליטי לעשות שיהיה לך בהצלחה, והכל באמת יהיה יסתדר בסוף, כמו שאומרת גם תחושת הבטן שלך.

 

[טאניוש]

תחושת הבטן שלי-הכל בסדר

לגבי הבדיקות האפשריות כבר ענו לך. רק אוסיף שאצלי רירית הרחם חזרה לעצמה רק אחרי 4 חודשים. הבדיקות שעברתי: הסטרוסקופיות (בעיניי לא ביג דיל) שבהן ראו שיש קצת הדבקויות ורירית לא החלימה עד הסוף אך לא היה משהו שדרש התערבות רפואית, ואכן אחרי 4 חודשים לא ראו דבר כבר. בדיקות דם (פרופיל הורמונלי), אבל אני חזרתי לטיפולים כך שאחרי ההורמונים שלי עוקבים שנים על שנים, לא קשור בהפלה כנראה. לפי הורמונים+אלטרא סאונד ניתן לוודא שיש ביוץ. צילום רחם גם לדעתי הלא מוסמכת אין טעם לעשות,אם לא היו סיבוכים/זיהומים/דלקות וכו' אין שום סיבה לחצוצרות להסתם. באמת נראה לי שאין סיבה לדאוג, זה שהיה הריון כימי מעודד גם כן. יהיה בסדר, את תראי.

 

[מל100]

לא יודעת איזה בדיקות להמליץ אבל...

אני יכולה להעיד על עצמי שאחרי ההפלה (שבוע 17) גם אצלי "נדפק" הסדר ההורמונלי: בהתחלה לא קיבלתי בכלל 8 שבועות , למרות שלפני כן היה לי מחזור סדיר, ואז נתנו לי כדורים כדי שאקבל. אח"כ המחזור הבא הגיע אחרי 24 יום שזה מאוד מהר אצלי (כי בדר"כ המחזורים של 35 יום). גם אני הייתי בטוחה שמשהו נהרס אצלי בגלל ההפלה, ובטח יהיה לי נורא קשה להיכנס להריון, חשבתי כבר על הידבקויות ועוד צרות למינהן- וזה ממש לא עוזר בתהליך. בסוף החלטתי (בגלל המחזור הלא יציב) ללכת לרופא שיעשה מעקב זקיקים כדי שאוכל לדעת מתי הביוץ, ובאתו חודש נקלטתי. אז רק כדי לעודד - למרות שההיתי בטוחה שמשהו לא יהיה בסדר, וכבר בכיתי המון, הוסבר לי שיתכנו שיבושים הורמונליים לאחר ההפלה, ואל תכניסי לך לראש סרטים שחורים. אם תהיה בעיה תתמודדי איתה, ואין שום סיבה שתהיה לך בעיה! הדבר היחיד שרק צריך לעשות זה ללכת לביקורת לאחר הגרידה לראות שהרחם נקי ושהוא התכווץ. לגבי כל היתר- רק לחשוב אופטימי ולקוות לטוב. קל להגיד וקשה לעשות אך אני מעידה על כך מנסיון. בהצלחה.

 

[תולו]

נייטי מותק

1. אני מאד מאמינה באינטואיציה, ואם את מרגישה שמשהו השתבש - לכי לבדוק. 2. המחזור משתבש אחרי הפלה, כך נאמר בכל הספרים והכתבות שמצאתי באינטרנט, גם אצלי הכל התחרפן ואפילו בייצתי פעמיים החודש, שזהו דבר מאד מאד נדיר. 3. אם היה הריון כימי - זה עדיין סימן שנקלטת וזה סימן טוב למרות הכל ואת זה כל רופא יגיד לך. 4. ראי 2 5. חצ'קונים מעידים על פעילות הורמונלית, אצלי כשזה הופיע במסגרת הנסיונות זה בא לידי ביטוי בציסטות, לא מחייב שזה המקרה אצלך אבל פשוט לכי תבדקי. 6. 3 חודשים זה כלום זמן !!!! תחשבי על חס וחלילה על מה קורה כשנשברת יד - היד מחלימה אחרי X זמן, אבל עדיין לוקח לה לחזור למצב תקין באופן מלא אחרי תקופה נוספת. נכון, יש כאלה שנקלטות מייד לאחר ההפלה, אני מנחשת שזה משהו שקשור לחלון הזדמנות קטן מאד שחלק מצליחות להיכנס בו. בדיקות: פרופיל הורמונלי ביום השלישי למחזור שכולל LH, FSH, פרוגסטרון, פרולקטין ואולי עוד כמה דברים, אבל אלה החשובים ביותר. מעקב זקיקים - US ביום השלישי (כן, עם כל הג'יפה) לראות שהכל תקין והרירית דקה כמו שהיא אמורה להיות בתחילת מחזור. בדיקת פרוגסטרון לאחר ביוץ לוודא שהיה ביוץ (נראה לי ביום ה- 21). ואינשללה בדיקת בטא ביום האיחור ,או שלא. לגבי הידבקויות - מה שמאפיין אותם הוא מחזור קצת ומועט מאד, ואז מבצעים היסטרוסקופיה אבחנתית, ואם ישנם ממצאים - השלב הבא הוא היסטרוסקופיה ניתוחית, אבל נראה לי שלא תגיעי עד שם. את תמיד יכולה לבקש לעשות צילום רחם, זה משהו מאד בסיסי, תהליך קצת לא נעים, אבל ישנה אגדה אורבנית שאומרת שאחרי הצילום נקלטים מאד מהר. וזהו, לעוד שאלות - אני פה ובטח עוד מעט תבוא ענתש, האלופה מכולן, עם עוד מידע.

 

[Tנקר בל]

נייטי המקסימה

אין לי הרבה מה להוסיף על כל הדברים החכמים שאמרו קודמותי, אבל פטור בלא כלום אי אפשר, נכון? התחושה הראשונית שהיתה לי כשקראתי את מה שכתבת הייתה הזכרון של עצמי אחרי הלידה מנסה למצוא כל המן מה לא בסדר, ובטוחה שדברים השתבשו. עשיתי בדיקות דם לאיתור מחלות שונות שהחלטתי שבגללן נגרם מות העוברית שלי, אולטרה סאונדים, כי הגעתי בהיסטריה בוכה אל הרופא שנראה לי שיש לי דימום מוגבר שכבר היה אמור להיפסק וכו' וכו' וכו'. כשלא הצלחתי להרות במשך שלושה חודשים בניגוד לעבר, שתמיד בנסיון ראשון הצלחתי, כבר הייתי בטוחה שמשהו מאוד לא טוב קרה לי, משהו השתבש, ואולי לא אצליח להרות יותר אף פעם... היום נראה לי שזה נבע אצלי, מכך שכשדבר אחד משתבש באופן כה קיצוני, כמו אובדן הריון, את מוכנה לאפשרות שגם דברים אחרים ישתבשו. אין כבר את ההגנה של הנאיביות האופטימית של "לי זה לא יקרה". זה במשולב עם הרצון להיות בשליטה, כי כאילו אם תהיי מודעת לדברים ותתכונני מראש, תוכלי להתמודד איתם יותר טוב, גרם לכך שאייחס לעצמי כל תחלואה ומום אפשריים

אני לא יודעת אם זה גם נכון לגבייך, אבל כן נראה לי שיש הרבה יותר עמידה על המשמר אחרי טרגדיה, ובענייננו - אחרי אובדן הריון. אני לא חושבת שאת צריכה להזניח את החששות שלך ולהתעלם מהם, אבל נראה לי שלצד פנייה לרופא שיתן לך את כל הבדיקות האפשריות שנראה לו שיש צורך לעשות, תאמרי לעצמך שקרוב לוודאי שהכל בסדר, וששום דבר לא השתבש. השינויים ההורמונליים, שגורמים לתופעות שהזכרת, הם נורמליים.

 

[נוריה]

נייטי, long time...

יקירתי! אני בעד להבריא קצת את הגוף. דווקא לא להעמיס עליו כימיקלים ועניינים מבחוץ. הגיוני מאד שאחרי לידה (שנעשתה כך או כך) הגוף יהיה מבולגן. יש נשים שבכלל לא מקבלות מחזור למשך כמה חודשים. גם אצלי, אחרי הלידות (כולן) לקח חודשים רבים עד שהעניינים נעשו סדירים לחלוטין. והחצ'קונים? אולי התזונה? אולי הלחץ (אל תכחישי!

)? אני בעד ללכת למשהו קצת אלטרנטיבי, לאו דווקא הומאופטי עם כדורים אבל לשיאצו או דיקור להרגעת הגוף, לאיזון, אולי רייקי? יש מטפלים ממדיסין עם התמחות בענייני גיניקולוגיה. אפשר ללכת למישהו שלהם (יש לי שם נהדר בשבילך, אני שולחת במסר) שיאזנו אותך קצת מבחינה גופנית כי לי יש תחושה, מהתאור שלך, שיש בלגן גדול. ובצדק יש בלגן, זה נורמלי, אבל גם נורמלי מצידך לרצות לסדר אותו (ואולי זו הסערה הגדולה שמנבאת את מה שיבוא אח"כ

? ). נשיקות הדס

 

[נייטי]

בוקר טוב לכולכן

תודה רבה, רבה על כל התגובות, קראתי, הפנמתי ואפילו צרפתי ל- favorites קישור לשירשור הזה, כדי לקרוא לפני ההליכה לרופא וכדי להזכיר לעצמי את מה שכתבתן. גמר חתימה טובה לכולכן, רק תהיו לי בריאות, אתן והעוברים הקטנים והמתוקים שלכן. נשיקות ענקיות ושוב תודה, נייטי.