ברוכה השבה!
כמוני כמוך, מרותקת לבית לאחר האשפוז. איך שיר קיבלה אותך? בטח מאוד שמחה. לפחות מדליקים נרות ביחד וכו'. אני ממש מתנחלת באחת הקומות (יש לנו מדרגות בדופלקס, מתכון בטוח לזירוז צירים). ואני טוענת שבכל קומה יש בעיה של INPUT או OUTPUT. כלומר - אוכל במטבח למטה, או שירותים שאין בקומה התחתונה.... אבל מסתדרת. אצלי בעלי ממש עושה הכל - כזה חמוד! ואפילו ענבר עוזרת. כזו קטנה וכבר תומכת. די, די... אתמול חטפתי עוד התקף צירים בשעות אחה"צ המוקדמות. הייתי לבד איתה (דוד עדיין בעבודה ואחותי רק הביאה אותה מהגן...) אז נשכבתי במיטה וביקשתי ממנה כל מיני דברים והיא פשוט עשתה. הצוציקית הזו בת השנתיים וחצי מילאה לי מים בבקבוק באמבטיה (עמדה על השרפרף ומילאה מהברז), הביאה לי את הטלפון, הביאה לי את ה-PALM ("המחשב הקטן של אמא"...) כמו כן, חייבת לספר על ההברקה האחרונה שלה (אולי היא התגייסה לאקדמיה ללשון העברית) - שיחקנו קצת עם המדחום אז היא שאלה "אמא, את רוצה שאדחום לך?".... טוב, נסחפתי לספר על עצמי ושכחתי שאנחנו בשרשור קבלת הפנים לך - אז שיהיה בהצלחה ותשתדלי לנוח כמה שיותר...