היי לכולם

rsharon

New member
לגבי אוטוסיבן....

גם אני קראתי את הכתבה המדוברת ב-YNET ודי התלהמתי עד כדי פרסום תגובה. אבל אח"כ דיברתי עם כמה רופאים והם אמרו שזה די פופוליסטי, והמחקרים לא הוכיחו בכלל את היעילות שלה לעומת תרופות כמו פרסולאט. רק שהיא יקרה יותר...
 
טוב שחזרת הביתה ../images/Emo82.gif

אין כמו בבית. תנוחי, תתני הרבה הוראות (מאוד בריא) ותמשיכי להיות אינקובטור מצויין.
 

rsharon

New member
ברוכה השבה!

כמוני כמוך, מרותקת לבית לאחר האשפוז. איך שיר קיבלה אותך? בטח מאוד שמחה. לפחות מדליקים נרות ביחד וכו'. אני ממש מתנחלת באחת הקומות (יש לנו מדרגות בדופלקס, מתכון בטוח לזירוז צירים). ואני טוענת שבכל קומה יש בעיה של INPUT או OUTPUT. כלומר - אוכל במטבח למטה, או שירותים שאין בקומה התחתונה.... אבל מסתדרת. אצלי בעלי ממש עושה הכל - כזה חמוד! ואפילו ענבר עוזרת. כזו קטנה וכבר תומכת. די, די... אתמול חטפתי עוד התקף צירים בשעות אחה"צ המוקדמות. הייתי לבד איתה (דוד עדיין בעבודה ואחותי רק הביאה אותה מהגן...) אז נשכבתי במיטה וביקשתי ממנה כל מיני דברים והיא פשוט עשתה. הצוציקית הזו בת השנתיים וחצי מילאה לי מים בבקבוק באמבטיה (עמדה על השרפרף ומילאה מהברז), הביאה לי את הטלפון, הביאה לי את ה-PALM ("המחשב הקטן של אמא"...) כמו כן, חייבת לספר על ההברקה האחרונה שלה (אולי היא התגייסה לאקדמיה ללשון העברית) - שיחקנו קצת עם המדחום אז היא שאלה "אמא, את רוצה שאדחום לך?".... טוב, נסחפתי לספר על עצמי ושכחתי שאנחנו בשרשור קבלת הפנים לך - אז שיהיה בהצלחה ותשתדלי לנוח כמה שיותר...
 
שיר שמחה מאוד

היא לא ידעה שאני אמורה לחזור הביתה כי ההחלטה התקבלה אחרי שהיא כבר היתה בגן. אחרי הגן היה לה חוג וגם אז לא סיפרו לה. בסופו של דבר ליאור אמר לה שאני בבית והיא רצה בהתלהבות וחגגה כל הערב בחיבוקים ונשיקות. אהבתי את הסיפורים על ענבר. אין כמו העזרה של הקטנטנים האלה... לי יש עכשיו הכל בחדר השינה. שרותים צמודים, טלויזיה, לפטופ מחובר בכבל ארוך לחדר העבודה (בתקווה שלא יזדרזו לקחת אותו בחזרה מהעבודה) וארוחות מוגשות על מגש. אני מתחילה להרגיש כמו איזה שייך תורכי
.
 

ממה מיה

New member
ואצלי איתן מתעלם - כמה מעליב ../images/Emo4.gif

כשהייתי מאושפזת ניסיתי לדבר איתו בטלפון אבל הוא תמיד היה עסוק (חבר, סרט, לגו..) האמת אין לי מה להתלונן גם אני לא אוהבת לדבר בטלפון וזה כנראה בגנים. כשהגעתי הביתה חיבקתי אותו חזק והוא חיבק חזרה אבל לא היה שום הבדל מקבלת פנים כשהיתי אוספת אותו מהגן. ביום שבת בלילה כשקפצנו לבילנסון בגלל הצירים, שמנו אותו אצל השכנים (הבן שלהם חבר טוב של איתן) העברנו אותו כשהוא כבר ישן והייתי מאד לחוצה מה יקרה אם יתעורר באמצע הלילה וייבהל כשלא ימצא אותנו או בבקר יגלה שהוא בבית אחר... לא דובים ולא יער. בבקר הוא דפק בדלת אצלנו לקחת איזה צעצוע ומיהר לחזור לשכנים. הם סיפרו שהילדים התעוררו עם חיוך ומייד החלו לשחק זה עם זה. מממצד אחד מעליב, מצד שני מרגיע כי כשיגיע הרגע אני מאמינה שלא אצטרך לדאוג לאיתן
 

rsharon

New member
המלצה לקחת לכיוון החיובי...

בן כמה איתן? גם ענבר (בת שנתיים וחצי) לא תמיד רצתה לדבר איתי בטלפון ("אני עסוקה, אני מטפלת בתינוקות"...) ולא התרגשתי. היתה אפילו פעם שהתקשרתי לגן ועם כל ההמולה שמסביב זה לא היה זה. אבל, גם כשהיא היתה יותר קטנה וטסתי לחו"ל היא התנהגה ככה. לא ממש התרגשה. ולפי דעתי עדיף ככה.
 

mbar30

New member
כשילדתי את אלון אמיר היה עם אביו

ומאוד הציק לי שהוא לא רצה לחבק אותי ומלחץ לראות אותי אחרי הקיסרי הם נלחצים כשאמא פתאום שוברת את השגרה של להיות איתם רוב הזמן. הם חוששים קחי את זה חיובי - הוא פשוט לחוץ
 

ממה מיה

New member
הוא לא לחוץ - דווקא ההיפך...

הוא לא לחוץ, זה בכלל לא מזיז לו. האמת שהוא רגיל להיות יותר עם האבא מאשר איתי, כי בשנה האחרונה עבדתי עד לשעות מאוחרות ומי שהיה אוסף אותו מהגן היה אבא. והאמת הוא די מזכיר אותי, לא אוהב לדבר בטלפון, לא נקשר למקומות, שגרה, אנשים...
 
זה באמת לא נראה לי נורא

אם הוא רגיל לאבא שלו וטוב לו איתו זה נהדר. דבר אחד פחות להתמודד איתו בזמן הלידה. אצלינו שיר היא ילדה של אמא. מתה על אבא שלה, אבל צריכה את אמא תמיד בסביבה. ממש רואים שקשה לה בימים האלה וזה יהיה קשה יותר אחרי הלידה.
 

anguly

New member
כמה טוב שחזרת

גדולה עכשיו רק מנוחה מנוחה מנוחה לפחות עוד 4 שבועות אין כמו בבית!
 

dana cohen

New member
ברוכה השווה ../images/Emo140.gif

כעת נשאר רק לנוח לנוח לנוח להתעדכן בפורום ולעדכן לנוח לנוח עד שיגיע המועד...
 

קרן משם

New member
כייף שחזרת../images/Emo24.gif

שמחה לראות שחזרת הביתה אין כמו בבית! גם פה ללא ספק חסרת
מקווה איתכם לעוד כמה שבועות טובים ב
 
ברוכה החוזרת

חנה, יופי שחזרת ושהצירים פחתו, תהני מהשהייה בבית כל עוד אפשר. מחזיקה לך אצבעות ללידה לא לפני הזמן!!!
 
למעלה