היי , מה שלומכם\ן ? יש לי במה לשתף אבל זה מאוד ט' ומאוד חשוב
היום ומחר .
היום זה היום .
ומחר לפי התאריך זה יום השנה ל"זה" . עדיין קשה לי להגיד את המילה . את ההגדרה למה שקרה . אבל למרות זאת אני לפעמים אומרת אותה , לפעמים אומרת אותה מיוזמתי ולא כי שואלים אותי .
אז גם כאן אעשה זאת ונראה לי שבפעם הראשונה - שנה לאונס שעברתי .
זה טלטל והשפיע אבל היו ויש דברים שיותר , יותר קשים .
לפי ההגדרה החוקית זו הפעם הראשונה שאני עברתי אונס .
ומזל לפי ההגדרה החוקית שזה לא קרה עוד קודם - כל המצבים שהייתי בהם והמקומות ושאני מהרהרת במיקרים ממבט של אדם בוגר - מבוגר ורחוק מהחוויות עצמן והטלטלה שהייתה בזמן ואחרי . וגם בגלל שכן אני יודעת שאני לוקחת על עצמי סיכון כשאני משוטטת לי לבד בלילה או אפילו בחיק הטבע במהלך היום לכל מיני דברים מסוכנים . בעיני ומניסיוני מהחוויות האישיות שלי מי שרוצה לפגוע יפגע בכל מקום ובכל דרך כי הוא מחפש לפגוע אז הוא ימצא כבר את האיך . אני לא מחפשת להיפגע , אני מחפשת להיטיב עם עצמי . זו בעיה שלי ושל כולם שיש אנשים שלא יודעים לשמור על הידיים שלהם או איברים אחרים שלהם לעצמם בגלל הפגיעות , אבל זו הבעיה שלהם שעליה אין לי שליטה ולא אחריות ולא אשמה - אני לא אשמה !
אם כל הדברים שעברתי אני לא אמנע מדברים שעושים לי טוב או מיטיבים איתי בגלל שאני עלולה להיפגע בדרך אחרת . הרבה אנשים לא מבינים את זה והרבה אנשים לא מקבלים גם כשמבינים את הכוונה שלי ... ודווקא א-נשים שנפגעו קשה בכל מיני דרכים - הם אלה שמבינים אותי הכי הרבה ומסכימים איתי .
אז כמו שאמרתי זו הפעם הראשונה שנאנסתי לפי ההגדרה החוקית .
אבל בעיני ההזמנה לחדר ( הוזמתי לחדר בלי לדעת למה אני נקראת לשם ) של הגרוש שלי לראות אותו ואת אחותי הקטנה מקיימים יחסים היא אונס מזעזע לא פחות ואפילו יותר ואני כל כך מצטערת לגלות שאין לי מה לעשות מבחינה חוקית ... שזה לא נחשב להטרדה\תקיפה מינית .
ולא פחות אונס וכפייה בעיני הם מעשיה של אימי עם האלימות על כל סוגיה , פרט למינית , על הבנות שלה מגיל קטן .
ושאני לא אדבר על מיקרי האונס והכפייה , המיניים המוגדרים לפי החוק בתור הטרדה מינית ותקיפה מינית ואלה שלא אבל גם הם נעשים באונס , כפייה ושליטה . בדיוק מה שעושה תוקף מטריד מינית , אם כל האלפי הבדלות שיש שאני מודעת להם , יש פה הרבה מן הדומה למשל כששמים מישהוא בחדר בידוד או קושרים למיטה . ואני עברתי דברים של הטרדות ותקיפות מיניות גם בבתי חולים , גם אם זה לא היה והגיע למצב של אונס ממטופלים אחרים .
והייתה מישהיא שהתנכלה לי ורצתה "לעזור" לי להתאבד והביאה לי שרשרת ברזל שאין לי מושג איך היא הצליחה להכניס דבר כזה למחלקה סגורה פסיכיאטרית .
ומנגד שחיפשתי לברוח מהמעשים וסיכנתי את עצמי ביודעין בשביל להיפגע ולמות - הכרתי אנשים מדהימים .
כמה נכון המשפט הזה ואני זוכרת אותו בערך - שאתה מחפש אדם קרוב אתה מקבל חבר אמת או שיעור לחיים .
לסיכום - אונס וכפייה הם לא רק במעשי התקיפה עצמם ובתכלס הם באים בכל מיני דרכים וזה לא חייב לכלול מגע כדי שיתבצע מעשה אונס או מעשה כפייה .
לא חייבת להיות חדירה של איברים או חפצים לגוף .
יותר קשה היא החדירה לנפש ולנשמה ( וברור שמעשי הטרדה ותקיפה מינית חודרים גם לשם ) - את הנזקים שם לא רואים .
רק נזקים גופניים במידה שיש אי אפשר לפספס במידה והם
חיצוניים .
ואני פצועה עדיין עד מאוד ומלאה צלקות פיזיות והרבה יותר צלקות נפשיות ופצעים בלב ובנשמה ... אבל אני לא מפחדת מעוד פצעים וצלקות . אני לא רוצה עוד כמובן ואני לא רוצה להזיק לעצמי ולהינזק בשום דרך אבל אני לא אמנע משום דבר שאני רוצה לעשות רק בגלל שאולי יכול לקרות משהו . אני אעשה מה שטוב ונעים לי גם עם זה לבד וגם עם הסיכון מאוד גדול .
אני עדיין אדם אובדני ואני מעדיפה לקחת סיכון גדול מאשר לעשות דברים לעצמי , לקחת סיכון גדול או קטן זה עדיין פוטנציאל מאשר שאני אפנה ואעשה במו ידי ומעשי דברים להזיק לעצמי .
ואני קיבלתי מלא חרא מכל מיני אנשים ובכל מיני מקומות .
אני לא אתנהג בצורות ובדרכים שאני יודעת שהן פוגעות - לא כלפי אחרים ויותר גם לא רוצה כלפי עצמי .
אני רוצה להיטיב עם עצמי ועם אחרים ואני לא אמנע למרות הפחד ולמרות סיכון גדול מלעשות ולהשיג דברים .
הכל קורה בכל מקום ועלול עוד לקרות ממש בכל מקום .
אני לא אמנע בגלל סיכון או בגלל אנשים שרוצים להרע .
זכותי וזכות כל אחד אחר להרגיש בטוח .
אני לא אמשיך להעניש את עצמי בגלל אחרים שרוצים להרע ולפגוע . במקום זאת שיעשו צעדים כנגד אותם אנשים ושלא ישליכו אשמה על קורבנות - גם גברים וגם נשים .
אנחנו לא אשמים בתקיפות כאלה !
כמו בכל פשע אחר - העובר על החוק אשם , לא הקורבן\ות לפשע .
למה אני צריכה להגביל את עצמי לשעות או איזורים ומקומות מסוימים ולא ללכת לבד ?
למה אני אהיה כביכול אשמה לפחות בהזמנה ובפיתוי אם אני לובשת בגדים שנחשבים לא צנועים ( ומי שמכיר אותי יודע שאני לא לובשת בגדים כאלה ולא ממש אוהבת להסתובב עם א-נשים שלבושים ככה בין אם הם גברים ובין אם הן נשים ) ?
כואב ומצלק אבל אני חזקה להתמודד עם כל הצלקות והפצעים שחלקם מלפני שנים ועוד הם מדממים וכואבים , וכאמור לא שרוצה אבל גם אם אלה שיוספו בעתיד .
אני שורדת ואני לא אמנע מדבר בגלל אחרים שאולי יכולים להזיק ולא מפוטנציאל של סיכון גם אם הוא גדול .
אני אחיה גם אם הסיכון למות גדול ... בנושאים האלה דרוש תיקון ושינוי מאוד גדולים כי אף אחד\ת לא אמור\ה לחשוש להינזק ולהיפגע בצורה כזו ולהימנע או לעשות אבל עם פחד וחשש גדולים להיפגע ולמות ( מתים מדברים כאלה גם אם זה לא מוות פיזי . מוות ריגשי ומוות נפשי ) .
היום ומחר .
היום זה היום .
ומחר לפי התאריך זה יום השנה ל"זה" . עדיין קשה לי להגיד את המילה . את ההגדרה למה שקרה . אבל למרות זאת אני לפעמים אומרת אותה , לפעמים אומרת אותה מיוזמתי ולא כי שואלים אותי .
אז גם כאן אעשה זאת ונראה לי שבפעם הראשונה - שנה לאונס שעברתי .
זה טלטל והשפיע אבל היו ויש דברים שיותר , יותר קשים .
לפי ההגדרה החוקית זו הפעם הראשונה שאני עברתי אונס .
ומזל לפי ההגדרה החוקית שזה לא קרה עוד קודם - כל המצבים שהייתי בהם והמקומות ושאני מהרהרת במיקרים ממבט של אדם בוגר - מבוגר ורחוק מהחוויות עצמן והטלטלה שהייתה בזמן ואחרי . וגם בגלל שכן אני יודעת שאני לוקחת על עצמי סיכון כשאני משוטטת לי לבד בלילה או אפילו בחיק הטבע במהלך היום לכל מיני דברים מסוכנים . בעיני ומניסיוני מהחוויות האישיות שלי מי שרוצה לפגוע יפגע בכל מקום ובכל דרך כי הוא מחפש לפגוע אז הוא ימצא כבר את האיך . אני לא מחפשת להיפגע , אני מחפשת להיטיב עם עצמי . זו בעיה שלי ושל כולם שיש אנשים שלא יודעים לשמור על הידיים שלהם או איברים אחרים שלהם לעצמם בגלל הפגיעות , אבל זו הבעיה שלהם שעליה אין לי שליטה ולא אחריות ולא אשמה - אני לא אשמה !
אם כל הדברים שעברתי אני לא אמנע מדברים שעושים לי טוב או מיטיבים איתי בגלל שאני עלולה להיפגע בדרך אחרת . הרבה אנשים לא מבינים את זה והרבה אנשים לא מקבלים גם כשמבינים את הכוונה שלי ... ודווקא א-נשים שנפגעו קשה בכל מיני דרכים - הם אלה שמבינים אותי הכי הרבה ומסכימים איתי .
אז כמו שאמרתי זו הפעם הראשונה שנאנסתי לפי ההגדרה החוקית .
אבל בעיני ההזמנה לחדר ( הוזמתי לחדר בלי לדעת למה אני נקראת לשם ) של הגרוש שלי לראות אותו ואת אחותי הקטנה מקיימים יחסים היא אונס מזעזע לא פחות ואפילו יותר ואני כל כך מצטערת לגלות שאין לי מה לעשות מבחינה חוקית ... שזה לא נחשב להטרדה\תקיפה מינית .
ולא פחות אונס וכפייה בעיני הם מעשיה של אימי עם האלימות על כל סוגיה , פרט למינית , על הבנות שלה מגיל קטן .
ושאני לא אדבר על מיקרי האונס והכפייה , המיניים המוגדרים לפי החוק בתור הטרדה מינית ותקיפה מינית ואלה שלא אבל גם הם נעשים באונס , כפייה ושליטה . בדיוק מה שעושה תוקף מטריד מינית , אם כל האלפי הבדלות שיש שאני מודעת להם , יש פה הרבה מן הדומה למשל כששמים מישהוא בחדר בידוד או קושרים למיטה . ואני עברתי דברים של הטרדות ותקיפות מיניות גם בבתי חולים , גם אם זה לא היה והגיע למצב של אונס ממטופלים אחרים .
והייתה מישהיא שהתנכלה לי ורצתה "לעזור" לי להתאבד והביאה לי שרשרת ברזל שאין לי מושג איך היא הצליחה להכניס דבר כזה למחלקה סגורה פסיכיאטרית .
ומנגד שחיפשתי לברוח מהמעשים וסיכנתי את עצמי ביודעין בשביל להיפגע ולמות - הכרתי אנשים מדהימים .
כמה נכון המשפט הזה ואני זוכרת אותו בערך - שאתה מחפש אדם קרוב אתה מקבל חבר אמת או שיעור לחיים .
לסיכום - אונס וכפייה הם לא רק במעשי התקיפה עצמם ובתכלס הם באים בכל מיני דרכים וזה לא חייב לכלול מגע כדי שיתבצע מעשה אונס או מעשה כפייה .
לא חייבת להיות חדירה של איברים או חפצים לגוף .
יותר קשה היא החדירה לנפש ולנשמה ( וברור שמעשי הטרדה ותקיפה מינית חודרים גם לשם ) - את הנזקים שם לא רואים .
רק נזקים גופניים במידה שיש אי אפשר לפספס במידה והם
חיצוניים .
ואני פצועה עדיין עד מאוד ומלאה צלקות פיזיות והרבה יותר צלקות נפשיות ופצעים בלב ובנשמה ... אבל אני לא מפחדת מעוד פצעים וצלקות . אני לא רוצה עוד כמובן ואני לא רוצה להזיק לעצמי ולהינזק בשום דרך אבל אני לא אמנע משום דבר שאני רוצה לעשות רק בגלל שאולי יכול לקרות משהו . אני אעשה מה שטוב ונעים לי גם עם זה לבד וגם עם הסיכון מאוד גדול .
אני עדיין אדם אובדני ואני מעדיפה לקחת סיכון גדול מאשר לעשות דברים לעצמי , לקחת סיכון גדול או קטן זה עדיין פוטנציאל מאשר שאני אפנה ואעשה במו ידי ומעשי דברים להזיק לעצמי .
ואני קיבלתי מלא חרא מכל מיני אנשים ובכל מיני מקומות .
אני לא אתנהג בצורות ובדרכים שאני יודעת שהן פוגעות - לא כלפי אחרים ויותר גם לא רוצה כלפי עצמי .
אני רוצה להיטיב עם עצמי ועם אחרים ואני לא אמנע למרות הפחד ולמרות סיכון גדול מלעשות ולהשיג דברים .
הכל קורה בכל מקום ועלול עוד לקרות ממש בכל מקום .
אני לא אמנע בגלל סיכון או בגלל אנשים שרוצים להרע .
זכותי וזכות כל אחד אחר להרגיש בטוח .
אני לא אמשיך להעניש את עצמי בגלל אחרים שרוצים להרע ולפגוע . במקום זאת שיעשו צעדים כנגד אותם אנשים ושלא ישליכו אשמה על קורבנות - גם גברים וגם נשים .
אנחנו לא אשמים בתקיפות כאלה !
כמו בכל פשע אחר - העובר על החוק אשם , לא הקורבן\ות לפשע .
למה אני צריכה להגביל את עצמי לשעות או איזורים ומקומות מסוימים ולא ללכת לבד ?
למה אני אהיה כביכול אשמה לפחות בהזמנה ובפיתוי אם אני לובשת בגדים שנחשבים לא צנועים ( ומי שמכיר אותי יודע שאני לא לובשת בגדים כאלה ולא ממש אוהבת להסתובב עם א-נשים שלבושים ככה בין אם הם גברים ובין אם הן נשים ) ?
כואב ומצלק אבל אני חזקה להתמודד עם כל הצלקות והפצעים שחלקם מלפני שנים ועוד הם מדממים וכואבים , וכאמור לא שרוצה אבל גם אם אלה שיוספו בעתיד .
אני שורדת ואני לא אמנע מדבר בגלל אחרים שאולי יכולים להזיק ולא מפוטנציאל של סיכון גם אם הוא גדול .
אני אחיה גם אם הסיכון למות גדול ... בנושאים האלה דרוש תיקון ושינוי מאוד גדולים כי אף אחד\ת לא אמור\ה לחשוש להינזק ולהיפגע בצורה כזו ולהימנע או לעשות אבל עם פחד וחשש גדולים להיפגע ולמות ( מתים מדברים כאלה גם אם זה לא מוות פיזי . מוות ריגשי ומוות נפשי ) .