הילד שלי לא רוצה לינוק יותר

[s123123]

הילד שלי לא רוצה לינוק יותר

הי בנות צריכה חיבוק
הילד שלי לא רוצה יותר לינוק
הוא לא ינק ממני כבר שבוע - חוץ מהנקה קצרצרה בשבת
וחודש שלם הוא כבר לא מתלהב מההנקה
בכל פעם שאני מתיישבת להניק אז הוא מזיז את הראש ולא רוצה
התחלתי לעבוד לפני חודש וחצי
והייתי אומרת שזה מאז
אבל זה עוד קודם היה מסורבל בשביל שנינו
יש לי חזה ענק מידה H
ולי תמיד היה קשה פיזית
אז עכשיו במקום לשמוח אני עצובה
ויש לי במקפיא שקיות חלב
אבל הכמות הולכת וקטנה
אני שואבת פעמיים ביום
הוא בן 8 חודשים
בכל שאיבה יוצא מעט כ- 60-80
וזהו
אני לא מצליחה לשחרר
אני עצובה שהוא לא רוצה אותי
למרות שהייתי אמורה לשמוח כי זה קשה לי ואני עמוסה
יש לציין שהוא אוכל מוצקים יפה, וגם מעדן
ונראה כאילו הוא החליט שאוכל זה יותר בשבילו
מהבקבוק הוא שותה יפה
אולי אני עצובה שלא נהנתי מזה יותר
אולי זו ההחמצה
מה אתן אומרות?

 

[בטט הקרה]

זה לא בהכרח הסוף

הוא עוד קטן, וזה לא שהוא לא רוצה לינוק ממך, הוא מעדיף את הזרימה המהירה מהבקבוק. אם את רוצה להמשיך להניק, את יכולה להחליט להתגבר על שביתת ההנקה. תקראי במאמרים של הפורום על שביתות הנקה. את ממש לא היחידה שעוברת את זה, וזה ממש לא שהוא לא צריך את זה יותר.

 

[אמא בנשמה]

לא יודעת לעזור

אבל קחי חיבוק (לא הצלחתי להוסיף אייקון) והקשיבי לבעלות הנסיון.

 

[פשושי שלי]

נשמע ממש כמו שביתת הנקה קלאסית

תקראי על זה מעט במאמרים ובשאלות נפוצות
יש מה לעשות אבל צריך סבלנות וסובלנות כלפיו
אפשר לנסות להחזירו להנקה
כמה פעמים את שואבת ביממה ?
באיזו משאבה ?

אני אומרת...גם אם הוא יפסיק לינוק מכל סיבה שהיא
את

ממש

הלוואי שרק חצי מהאמהות בארץ היו מניקות 8 חודשים
ב8 החודשים שהינקת
הענקת לו את כל הבטחון התזונתי שהוא צריך
ההגנה והתמיכה המופלאה של החלב תמשיך עוד קדימה
להמשך חייו
זה לא נגמר פה
זו רק ההתחלה של דרך מופלאה בהורות מדהימה
ולמרות שאת מרגישה כיווץ בלב,
דעי, אמא מניקה תמיד נותרת אמא מניקה
גם שנים לאחר הגמילה
כי זו את,
והוא
ואתם בייחד דיאדה מושלמת של אמא ותינוק
ונטעת את הבסיס המושלם למערכת יחסים מופלאה
ומדהימה בינכם

 

[גווניבר]

מעבר לעצות הפרקטיות שנתנו לך,כדאי שתפרידי בין

לא רוצה לינוק ממך ל"לא רוצה אותך".

קשר בין אמא לתינוק הוא יותר מאשר הנקה. אל תקחי את זה כעלבון אישי.

אני יודעת, קל להגיד. במשך קרוב לשנה הייתי בחרדה אחרי כל בקבוק. דאגתי שהקטנה תרצה להמשיך לינוק, ולא תפתח העדפת בקבוקים. במבט לאחור הייתי קצת פסיכית עם ההיצמדות להנקה בתנאים בלתי-אפשריים ועומס רגשי ופיזי ברמות מטורפות.
לא הצלחתי לשאוב כמות גדולה, ובקושי הצלחתי להכניס שאיבות ללו"ז. כמה כאב לב.

יסורי מצפון מגיעים יחד עם הולדת התינוק, צריך ללמוד לווסת אותם.



ולגבי הגודל של החזה - דווקא נוח לי שאני יכולה להשעין את הקטנה על הברכיים שלי, ולא צריכה להתכופף או לחלופין להרים אותה לחזה, כמו נשים אחרות עם חזה קטן