היש בהכרח הבדל

היש בהכרח הבדל ../images/Emo89.gif../images/Emo90.gif

בין קשר שנרקם בין אם לבנה לבין קשר שנרקם בין אם לבתה? האם נכונה הפרדיגמה: בנות הן של האבא בנים של אמא?
מה דעתכן?
 

dify

New member
הייתי רוצה להגיד שאין..

אבל בתרבות שבה יש יחס שונה לגברים ולנשים, אז גם האמא מתייחסת באופן שונה לבנים ולבנות שלה. וכן, מבנות יש ציפיהה לעזור יותר בבית, מבנות יש ציפיה להיות פחות "פרועות", וכן מבנות יש ציפיה להיות יותר ממושמעות וכועסים עליהן הרבה יותר מהר כשהן לא עומדות בציפיות. לבנים מוותרים יותר, כשבן מתנהג באופן פרוע אומרים "טוב, זה בן" וכמעט כל הבחורים שאני מכירה בגיל 20+ מקבלים מאמל'ה שירותי כביסה ואוכל, בעוד שבנות לא מקבלות.. וזה מתחיל באמא! האמא שלא יעלה על דעתה שהבת שלה לא תוכל לנקות אחרי עצמה, אבל מהבן היא לא מצפה לאותו דבר, כבר מהבית היא התייחסה אחרת לבן ולבת, הרגילה אחרת, וכשהם יוצאים מהבית ההבדל ניכר! אצלנו, במשפחה ה"מודרנית" שלי לא חשבתי שזה יהיה ככה, אבל זה כן ככה.. ואצל חברותי, אותו דבר. הורים מודרניים, עכשוויים, צעירים, עד שזה מגיע לפערים ביחס לבן ולבת שלהם, מי יקבל את המכונית כל יום שישי? הבן... מי יבוא לקחת כסף מההורים גם בגיל מתקדם? הבן... מי "יעשה קניות" אצל הוריו במקרר? הבן... מי יקבל משלוחים עד הבית כולל נקות לו? הבן... הבת, תקבל רבע מזה, ובגיל הרבה יותר מוקדם יצפו ממנה להסתדר לבד. אלו שיש להם ילדים בוגרים, תבדקו אם זו לא הסטטיסטיקה גם אצלכם.. כל האנשים שאני מכירה, מעדות שונות, מקצועות שונים, מעמדות כלכליים שונים, ועדיין, כל מי שאני מכירה נוהג כך.
 

dify

New member
אני חייבת להגיד לך

בלי להכיר אותך ואת משפחתך ספציפית, כך שכמובן יתכן שזה בכלל לא אומר עליך כלום, אבל כל האימהות בטוחות שהן לא מפלות ולא נותנות לבנים יחס מועדף... אבל כשתבדקי אחד לאחד, בעיקר כשהילדים עוזבים את הבית, ותסתכלי מהצד ולא מבפנים, את תראי שזה כך. אני אגיד את זה ככה, אצל כל החברים והחברות שלי, החברים מקבלים משלוחי אוכל הביתה, החברות לא. החברים מקבלים שירותי כביסה, גיהוץ וקניות, החברות לא, החברים לוקחים את המכונית של ההורים לסופי שבוע, החברות לא. אולי כשגרים בבית זה הרבה פחות בולט, אבל כשיוצאים מהבית, אי אפשר לא להרגיש את ההבדל מבחוץ, ולשמוע את האמא מספרת שהיא חייבת לקנות לבן שלה ככה ולבשל לו ככה ולהכין לו ככה, וכמה שאני בהחלט שומעת משפטים כאלו, חבל"ז. אז זה כמובן לא נתון סטטיסטי, אבל זה בהחלט נפוץ, לפחות במציאות שאני מכירה :)
 
מצטערת ממש לא תואם../images/Emo4.gif

שני ילדי גרים בבית הבת עם החבר והבן שגר כאן והוא וחברתו מחלקים את הזמן בין שני הבתים. מה שברור לי מעל לכל ספק שמי שדורש יותר ולוקח יותר היא הבת וזה היה מאז ומתמיד..וזה יהיה גם בעתיד כי היא אוהבת את עצמה מאוד, היא מפונקת מאוד היא עקשנית מאוד וגם מוכשרת מאודדדדדדדדדדדדדד וכל אלו ממקמים אותה במשבצת שאת מקמת את הבנים הבן בניגוד לה אפילו מתפלא שאני קונה לו בגד או כל פריט אחר מבלי שיבקש. גם הורי שיש להם 5 ילדים (אנו חמישה) המון נכדים ונינים לא מעניקים לאחי שהוא בן יחיד על 4 בנות יותר מלכולנו. כולנו מקבלים מההורים- הם בני 81, 79 ואחותי הצעירה שגרה כמה בתים מהורי במושב, גם זוכה לטיפול צמוד בבנות זמן שהקריירה שלה ושל בעלה נוסקות. לאחי שהוא איש מאוד עסוק ורעייתו שניהם אנשי קריירה מצליחים מאוד - יש 4 ילדים והורי לא מעניקים להם עשירית מהסיוע שמקבלת אחותי הצעירה לשתי בנותיה. אם אמא באה עם בישולים זה אל כולנו היום כבר קשה לה יותר. הנה הסטטיסטיקה לא מתקיימת כאן.......
 
אולי

לדעתי, לגבי הקשר - תלוי באופי, תלוי בנושאי עניין (המדובר בילדים בוגרים). אני מנסה לחשוב ולהזכר מה היה כשהיו קטנים - לא זוכרת שהבת היתה "ילדה של אבא" והבן "ילד של אמא". לגבי הנושאים ש"דיפי" העלתה - אני לא רואה שוני אצלנו לגבי חלוקת תפקידים, ציפיות לעזרה בבית, תמיכה כלכלית, בישולים וכו'. גם הבן וגם הבת כבר גרים מחוץ לבית. מקבלים עזרה כלכלית בתקופות שצריכים - כל אחד לפי הצורך. כשמגיעים לסופי שבוע - הבן יותר עוזר ברחיצת כלים אחרי הארוחה. אם אני מכינה אוכל שאפשר לתת להם - שניהם מקבלים שווה. שניהם בשלנים. הבן יותר בבישולים והבת - באפייה. באירועים משפחתיים - גם הם תורמים את חלקם.
 

אנילה1

New member
הקשר שלי עם הבת יותר קרוב מאשר עם הבן

בגלל שהוא התחתן עם אשה שמביאה משהו זר לקשר שלנו. ומיכוון שהיא קצת קנאית אז היא לא מאפשרת לו קשר קרוב איתי. זה לא נעשה אצלה במודע. אבל זה גרם לי "לוותר" עליו, כי אני לא רוצה בעיות.
 
אוי, קשה

כל הכבוד לך שאת יודעת לקחת צעד אחורה ולאפשר לה להרגע. יכול להיות שבמשך הזמן תבססי איתה יחסים יותר טובים ואז היא תרגע ותפסיק לקנא.
 

אנילה1

New member
לא קשה, מאתגר. אני מבססת את הקשר שלי עם

הנכדים. כשיגדלו הם יבואו לבקר אותי באופן עצמאי ללא ההורים. ככה נהגו ילדי עם אמא שלי, ודודה שלי.
 
למעלה