הי חברות יקרות
חזרתי מעולם אחר - תרתי משמע הייתי בטיול משפחות בתאילנד עם רז. היה מדהים, חוויתי, וגם תרם ללולי מהרב בחינות מעבר לאושר, להנאה, לחוויות ולמראות שצבר. אין מילים לתאר את כל מה שהיה, תרתי משמע - שוב ולמה? כי איבדתי את קולי שם!. האמת שכבר עם הנחיתה שם היו לי כאבי גרון, ורציתי להיות גיבורה ולא להגיע לבית חולים על שטות, לכאורה. הכאבים עברו אחרי2-3 ימים והייתי מרוצה. אך כנראה החיידק קינן לו שם, וכל הטיול עבר ממש בסיוט - בשל שיעול מטורף, וביום ה-10 לטיול התפרצה שפעת שלא חוויתי מימי. מאז יום שישי שעבר אני אף נטולת קול ודי לחוצה. חזרתי ביום שלישי ישר לטיול אנטיביוטי. הרופא לא מתרגש אך אני מתחילה לאבד את קור רוחי. מחר אלך לא.א.ג. בקיצור, היתה חוויה שלא אשכח לעולם, הנאה וסבל עמוקים ביחד זה לא דבר שבשגרה. לא אפרט את הצורה שבה טיילתי בימים האחרונים, שהיו הכי יפים בטיול. איכשהוא הצלחתי לשרוד ואף להנות. כמובן הקבוצה עזרה לי המון עם לולי. בקיצור, תינוק שלי למד המון עובדות חיים בטיול הזה, ונראה לי שבגר, ביחוד שנמסתי מהדאגה שהפגין כלפיי ברגעים קשים, גם שם ובעיקר פה- בבית. הוא לא מפסיק לשאול איך אני מרגישה, וממש תבע שיבוא רופא מיד כשהגענו, וכל הזמן מביע מילות אהבה, לא ידעתי כמה אפשר להיות מאושרים ומלאי אמונה וחוזק גם ברגעים קשים של סבל פיזי. אני יודעת שהנמשל - אל תזלזלו בכאבי גרון - מוכר וידוע לכן אבל זו לא היתה מטרת המשל. לסיום, ממש תודה על הברכות החמות ללולי. אכן, תאילנד היה מתנת גיל 6 לילדי האהוב. חלומי הגדול היה לטייל עימו בעולם, ומקווה שאוכל להמשיך לעשות זאת (ביחוד בימים קשים אלו של אילמות...)
יומולדתו עברה בנועם אך כמעט ולא הורגשה אל מול הנסיעה הקסומה הזו - יומיים אחרי יומולדתו! אז שוב תודה, ממש דמעתי כשקראתי אתכם לפני יומיים - נטולת כוחות, קול, ומה לא! מקווה לספר לכן חדשות טובות במהרה
חזרתי מעולם אחר - תרתי משמע הייתי בטיול משפחות בתאילנד עם רז. היה מדהים, חוויתי, וגם תרם ללולי מהרב בחינות מעבר לאושר, להנאה, לחוויות ולמראות שצבר. אין מילים לתאר את כל מה שהיה, תרתי משמע - שוב ולמה? כי איבדתי את קולי שם!. האמת שכבר עם הנחיתה שם היו לי כאבי גרון, ורציתי להיות גיבורה ולא להגיע לבית חולים על שטות, לכאורה. הכאבים עברו אחרי2-3 ימים והייתי מרוצה. אך כנראה החיידק קינן לו שם, וכל הטיול עבר ממש בסיוט - בשל שיעול מטורף, וביום ה-10 לטיול התפרצה שפעת שלא חוויתי מימי. מאז יום שישי שעבר אני אף נטולת קול ודי לחוצה. חזרתי ביום שלישי ישר לטיול אנטיביוטי. הרופא לא מתרגש אך אני מתחילה לאבד את קור רוחי. מחר אלך לא.א.ג. בקיצור, היתה חוויה שלא אשכח לעולם, הנאה וסבל עמוקים ביחד זה לא דבר שבשגרה. לא אפרט את הצורה שבה טיילתי בימים האחרונים, שהיו הכי יפים בטיול. איכשהוא הצלחתי לשרוד ואף להנות. כמובן הקבוצה עזרה לי המון עם לולי. בקיצור, תינוק שלי למד המון עובדות חיים בטיול הזה, ונראה לי שבגר, ביחוד שנמסתי מהדאגה שהפגין כלפיי ברגעים קשים, גם שם ובעיקר פה- בבית. הוא לא מפסיק לשאול איך אני מרגישה, וממש תבע שיבוא רופא מיד כשהגענו, וכל הזמן מביע מילות אהבה, לא ידעתי כמה אפשר להיות מאושרים ומלאי אמונה וחוזק גם ברגעים קשים של סבל פיזי. אני יודעת שהנמשל - אל תזלזלו בכאבי גרון - מוכר וידוע לכן אבל זו לא היתה מטרת המשל. לסיום, ממש תודה על הברכות החמות ללולי. אכן, תאילנד היה מתנת גיל 6 לילדי האהוב. חלומי הגדול היה לטייל עימו בעולם, ומקווה שאוכל להמשיך לעשות זאת (ביחוד בימים קשים אלו של אילמות...)