המדריך לפיליפינים

אי-מייל

New member
המדריך לפיליפינים

שלום לכם. בזמן האחרון מצבה של סבתא שלי הידרדר, והיא צריכה השגחה ותשומת לב כל היום, ואמא שלי ואחותה מתחילות לחפש עזרה. הסבתא גרה בחדר אצל הדודה והבנו שבגלל זה ביטוח לאומי מסייע פחות ולא נותן מטפלות. עכשיו, הבנתי מקריאה קצת בפורום שעדיף פיליפינית על ישראלית. עכשיו כמה זה צריך לעלות לחודש? איך פונים? יש ארגונים או חברות מומלצות? למה לשים לב? תודה.
 

masorti

New member
תגובה...

שכר יסוד של פיליפינית הוא באיזור 600-700 דולר לחודש (תלוי בותק ובהסכם הספציפי), פלוס 100 ש"ח לשבוע דמי כיס, פלוס אוכל ומגורים (אם היא גרה בדירה משלה, צריך להוסיף לה כסף). בנוסף יש כמובן מתנות בחגים (שלה), דמי חופשה שנתית, הבראה, ושאר זכויות. החוק גם מחייב את המעביד לממן לפיליפינית ביטוח רפואי (בין דולר לדולר וחצי ליום) ולשלם עליה ביטוח לאומי (2% ממשכורתה המשולמים אחת לחצי שנה). בוא ונעשה חשבון גס של תשלומים קבועים: משכורת - 2600 ש"ח (כ- 650 דולר בממוצע), דמי כיס - 400 ש"ח, ביטוחים - 150 ש"ח. כמו שאתה רואה, מדובר על מעל ל- 3000 ש"ח לחודש בלי מתנות וחופשות ובלי הוצאות על אוכל. יש מספר עצום של חברות שעוסקות בהשמת עובדים זרים סיעודיים. חלק מהחברות הן חברות ידועות ורציניות, וחלקן הן בעצם חאפרים שזיהו דרך לעשות כסף קל. בגדול, אתה פונה לחברה כזו ואחרי שיחת רקע על הצרכים שלך החברה שולחת אלייך תוך יום-יומיים עובדת זרה. אתה כמובן רשאי "להחזיר לחנות" את ה"סחורה" אם רואים תוך ימים ספורים שהעובדת לא מתאימה, ואז ישלחו לך אחרת. התשלום המקובל הוא 400-500 דולר בתשלום חד פעמי, אבל שמעתי כבר על חברות שנותנות את השירות בחינם (הן מתחשבנות עם העובד). כמובן שעדיפה חברה רצינית ומוכרת, אלא אם כן אתה נזקק לפעולה בתחום האפור של החוק. מומלץ לך במידת האפשר ליצור קשר עם חברה או עמותה שמורשית לעבוד מול הביטוח הלאומי. אם וכאשר יאושר לסבתך תשלום לפי חוק סיעוד, הביטוח הלאומי יעביר את הכסף רק לחברה מורשית (לא אליך!!!) והיא אמורה להעביר אותו כמשכורת לעובדת הזרה. בפועל אתה תקבל את הכסף בשקלים מהחברה, וזה יממן לך חלק מהמשכורת של הפיליפינית שתשולם בדולרים. הנקודה היא שאם קיבלת את העובדת הזרה בחברה לא-מורשית, תיאלץ לרשום את העובדת בחברה אחרת כשכירה שלהם (זה רישום פיקטיבי שכולם מודעים לו) כדי להזרים אליך את הכסף מהביטוח הלאומי. זה לא נורא, אבל זה יותר בלבול מוח. כתבת שסבתך גרה אצל דודתך, ואני מניח שכמו שזה מזיק לך בענין קבלת מטפלת מביטוח לאומי - זה גם לא יועיל לך במיוחד לקבלת אישור העסקת עובד זר. בגדול, אתה צריך לפנות ליחידת הסמך של משרד התמ"ת ולהגיש בקשה לאישור העסקת עובד זר. הם לא יעשו כלום עד שהביטוח הלאומי יבדוק את סבתך ויחליט על זכאותה. (הם מקבלים את הנתונים ישירות מהביטוח הלאומי) שים לב שמתוך כל המבחנים של הביטוח הלאומי - משרד התמ"ת מתעניין רק במבחן התיפקוד (מבחן ADL). יתכן בהחלט שהביטוח הלאומי לא יאשר לכם שעות סיעוד בגלל מצב כלכלי, אבל הניקוד במבחן ADL יהיה מספיק גבוה כדי לקבל אישור העסקת עובד זר. (המינימום הנדרש הוא 4.5 נקודות במבחן התיפקוד, ובמקרים שיש מעט פחות אפשר לפנות לועדת חריגים) יש גם עמותה פרטית שמבצעת את הבדיקות למי שאינו פונה לביטוח הלאומי, והתוצאות שלה מוכרות ע"י משרד התמ"ת. אחרי שבשעה טובה קיבלת אישור ממשרד התמ"ת, אתה מוצא עובדת ספציפית (כזו שאתה "מייבא" לארץ, או עובדת שכבר נמצאת בארץ) וקובע תור למשרד הפנים כדי לסדר את ענייני ויזת העבודה של הפיליפינית. רק אחרי האישור ממשרד הפנים אתה רשאי להעסיק רשמית את העובדת והיא רשאית לעבוד אצלך. זו רק מעט מהתורה שבכתב. יש המון תורה שבע"פ בתחום הזה, ולא כולה תואמת ב-100% את החוק. (בוא ונגיד שהגורמים שעוסקים בענף הזה משחקים בחוק בצורה וירטואוזית)
 

masorti

New member
תוספות...

לא כתבתי במפורש, אבל כל התהליך של האישורים לוקח חודשיים-שלושה כשאין בעיות מיוחדות. חשוב לדעת האם אתם צריכים את הפיליפינית מיידית או יכולים "למשוך" כמה חודשים. אם שמת לב, מצד אחד כתבתי שאפשר לקבל עובדת תוך כמה ימים ומצד שני כתבתי שלוקח חודשים לקבל אישור. נשאלת השאלה האם בתקופת הביניים מותר להעסיק את העובדת, ואת מי בדיוק שולחים לך (אם אתה מתכוון להביא מחו"ל עובדת חדשה)? התשובה היא בתחום האפור. בגדול, לכל חברת סיעוד יש מאגר של פיליפיניות שנמצאות כבר בארץ ונתקעו בלי מעביד (בגלל שהקשישה שטיפלו בה מתה, או בגלל שפוטרו או התפטרו). החוק נותן להן 30 יום למצוא מעביד חדש (עם אופציה להארכה בעוד חודש).בעצם הפיליפינית נחשבת לתיירת שאסור לה לעבוד, אבל בפועל אף מעביד לא "יחתום על עובדת" שלא עבדה אצלו תקופה מסוימת. החברות שולחות את הפיליפיניות האלה למעבידים שמעוניינים בעובדת שנמצאת כבר בארץ (בגלל ידיעת העברית) בתקווה שהשידוך יצליח והמעביד יסדר את מעמדה החוקי של העובדת. משטרת ההגירה מודעת לבאג הלוגי ומעלימה עין במקרים כאלה. החברות גם שולחות עובדות מהסוג הזה כעובדות זמניות עד שהמעביד יקבל אישור העסקה ויהיה אפשר לייבא לארץ פיליפינית חדשה קבועה. אבל כמו שאמרתי, החוקיות של כל העסק בתקופת הביניים לא ממש ברורה. יש גם אופציה לקבל אישור העסקה זמני ל-6 חודשים לצורך מקרים כאלה, אבל הכול תלוי במקרה. כמו שאמרתי, יש המון תושב"ע בענין הזה.
 

kreuter acid

New member
אולי בדרום או בצפון הרחוק אפשר למצוא עובד זר

ב-600-700 דולר לחודש. במרכז ההוצאה בפועל היא - כולל הכל - כ-4,000 ש"ח לחודש. אוכל - זו עיקר ההוצאה. כמו שכתבתי כבר - זהירות! פיליפינית שאוכלת בבית זוללת כמו עשרה אנשים וההוצאה על מזון צומחת פלאים מרגע שהיא נכנסת הביתה.
 

masorti

New member
תקראי בקפידה את מה שכתבתי...

600-700 דולר זה שכר יסוד בלי תשלומים נוספים ובלי אוכל. ההוצאה היא אכן כ- 4000 ש"ח לחודש כולל הכול. אבל כבר הראיתי קודם שגם בלי אוכל צריך להוציא מעל ל- 3000 ש"ח. לי נראה סביר בהחלט שפיליפינית "תבזבז" 30 ש"ח ליום על אוכל. (900 ש"ח לחודש כולל שבתות) אני לא מצפה ממטפלת להתקיים מקצת לחם עבש וקנקן מים.
 

גנגי

New member
אצלנו זה לא בדיוק ככה.

יש 150 ש"ח לשבוע דמי כיס, + 150 ש"ח לשבוע לאוכל, + 100 ש"ח דמי כיס לכל סוף שבוע,ואני גם משלמת לה על כל שבת שהיא נשארת, או שיש לה מחליפה. יוצא שהתוספות הן בסביבות 1000 ש"ח לחודש בן ארבעה שבועות (יש חודשים בני חמישה שבועות) ובלי חגים. זה לא מעט כסף, אבל היא שווה את זה, מבחינתי. היא שומרת על אמא שלי ומטפלת בה באופן יוצא מן הכלל, ואני יכולה להיות שקטה. מבחינת אוכל, אגב, קרויצר, היא אכלנית קטנה. ממש. מצידי היא יכולה לקבל יותר לאוכל, אין לי בעיה עם תוספות בשבילה, וגם בכל פעם שאני פונה אליה בבקשה היא הולכת לקראתי, כך שוודאי שאני לא מתכוונת לעשות איתה חשבונות קטנוניים. אני גם מקפידה מדי פעם לקנות לה מתנה או לצ'פר אותה במשהו נחמד, וכמו כן להוציא אותה לקפה או למסעדה על חשבוני, גם כדי שתבלה קצת, כי גם זה חשוב בעיניי.
 

masorti

New member
הכול הבנתי חוץ מדבר אחד...

מה פתאום 150 ש"ח לשבוע דמי כיס, וחוץ מזה 100 ש"ח דמי כיס לכל סוף שבוע? פיליפינית מקבלת דמי כיס פעם בשבוע לצורך הסופ"ש אבל לא פעמיים. הרי הרעיון הוא לסבסד לה את הסופ"ש, במשך השבוע היא עובדת אצל הקשישה ולא צריכה דמי כיס. בענין האוכל אני איתך. לא צריך להתחשבן עם הפיליפינית על כל ביס, ורוב המזרח-אסייתיות גם לא זוללות הרבה. אגב, אם לא הובנתי נכון - אכן משלמים לפיליפינית בנפרד על סופי שבוע שהיא נשארת. החשבון שלי קודם היה רק לצורך חישוב גס.
 

גנגי

New member
אין לי מושג למה,

קיבלתי את רשימת הדרישות מהסוכנות ככה, הם טענו שעל פי החוק ככה אני מחויבת, ואת זה אני עושה. אין לי מושג למה אצלנו זה ככה ואצל אחרים לא. אבל כבר שלוש שנים אני נוהגת ככה, ומאוחר מדיי לשאלות.
 

kreuter acid

New member
יש לך מזל, מה לעשות. לנו לא היה

וגם לאחרים לא היה. גם מחברותיי שאצלן היו פיליפיניות שמעתי שהן אכלניות וזו לא קטנוניות של "ביסים" אלא שאוכל היה נעלם - פשטו כמשמעו - זמן קצר אחרי שבושל. אמי בישלה יחד איתה מרק - באותו יום חצי סיר הלך. אמא שלי היא זו שהספיקה לאכול ממנו רק "ביס". עוגה שהביאה חברה טובה לאמי בגודל של פיצה משפחתית - אמא שלי אכלה חתיכה קטנה - אחרי יום חצי עוגה לא היתה. וכך הלאה וכך הלאה. ולא, לא "מקובל" ולא "חוקי" לשלם דמי כיס בנפרד לסופשבוע. ועוד משהו משותף לפיליפינים: הם מצותתים לכל הנאמר בבית ואח"כ עלולים לנצל את יחסי הכוחות ואת המידע שהם שומעים לטובתם, בייחוד אם יש מריבות בבית בין בני המשפחה. הפיליפינית שלנו הלכה לאבי הגוסס מסרטן כדי להתלונן בפניו על משהו ועוררה עליי את חמת זעמו של אדם שהמחלה שיחררה אצלו את כל המעצורים של התוקפנות. נוסף לכל המתואר היתה חצופה ומרדנית וגנבת. שזה לא יקרה לכם.
 
זהירות, זהירות

אני לא יודעת מה המקורות למה שאת כותבת כאן ייתכן שאת מכירה יותר ממקרה אחד כזה אבל בדרך את מכפישה וטופלת האשמה חמורה על קבוצה שלמה של אנשים, בלי הצדקה. רק בשרשור הזה אמרו לך כמה אנשים שמה שאת מתארת אינו מוכר להם, אלא כמעט ההפך. כנראה הגיעה אליכם מישהי לא אמינה. זה עצוב וקשה. אבל לא הוגן להקיש מזה על האחרים.
 

kreuter acid

New member
זהירותך אינה במקומה

אילו טרחת לדפדף בפורום זה אחורה, היית מוצאת כמה סיפורים מזעזעים הרבה יותר, על התעללות של עובדים זרים בקשישים. ולא, אינני מכפישה ציבור שלם. מה שגנגי מספרת מאפיין אך ורק את המטפלת שלה, ואולי יש בפורום עוד גולש/ת אחת או כמה שיש להם/ן מטפלות טובות. איני שוללת את האפשרות שחלק מן הפיליפינים אכן טובים ומסורים. אבל אולי לא שמת לב, העובדת של גנגי היא ותיקה, והיא כנראה יודעת לשמור על מקומה כשהיא מצ'ופרת היטב (קצת יותר מדי, לדעתי, אבל זו בעיה של גנגי). אחרות אולי לא כ"כ מסורות. אבל לא על זה דיברתי. הבאתי לתשומת לב השואלים כי לפיליפינים יש כמה מנהגים ותכונות משותפות, כפי שיש לישראלים תכונות ומנהגים אופייניים, שחלקם מגונים ומכוערים. אז מה? האם אסור לדבר על מאפיינים של קבוצה אתנית זו או אחרת? צריך לדעת ולהכיר עם מי יש לנו עסק ומהן הסכנות, כדי שנדע להיזהר מהן.
 

גנגי

New member
כמו שאת אומרת - את מדברת מניסיונך

וממה שאני רואה סביבי (ואני רואה סביבי המון, כבר שמונה שנים, אל תשכחי) את מאוד לא מאפיינת את הסיפורים שאני שומעת. רוב המטפלות שאני שומעת עליהן הן מצוינות, מסורות ואחראיות. לראות את הרע בכל דבר אפשר, זה קל מאוד, אבל תנסי גם לפעמים להסתכל על הטוב. זה רק יקל עלייך.
 

kreuter acid

New member
sorry, you're missing the point

נראה לי שאינך יודעת להבחין בין הכללות לבין מאפיינים אתנוגרפיים של קבוצה. מעולם לא טענתי ש"כל הפיליפינים גנבים", או ש"כל הפליפיניות חצופות". טענתי, שיש מאפיינים משותפים להרבה מן הפיליפינים שמגיעים לכאן לעבוד בטיפול בקשישים, ואפילו לא מניתי את כולם. יש לכך כל מיני סיבות, כמו הרעב והעוני בארץ מוצאם, השפע שהם נתקלים בו כאן לראשונה, המגורים המשותפים עם בני משפחה רבים בארצם, ועוד כל מיני סיבות. אבל זה כבר עניין לסוציולוגים. בדיוק כפי שבחו"ל סבורים ש"כל הישראלים גונבים ברזים מבתי המלון", או ש"כל הישראלים רעשנים וקולניים", ולכן נרתעים מלארחם במקומות מסויימים, אפילו במלונות בארץ... האם זה אומר שכולנו גנבים ורעשניים וקולניים? לא. אך ודאי גם שיש בינינו רבים כאלה, לרוע המזל, ובגללם מאפיינים אותנו בצורה שלילית. תגידי "אני מישראל" בארצות אירופה ותראי איזו תגובה תקבלי. שוב, אז מה? כל זה היה רק לצורך הדיון, וכדי שאנשים שמעסיקים פיליפינים יידעו שהם עלולים להיתקל בתופעות כאלה ואחרות, וגם צריכים להיות מוכנים - כפי שסיפרה הגב' אברהמי - לכך שהמטפל/ת ת/יברח מהמטופל אחרי חודש. ולמי שזכה וקיבל עובד זר שהוא גם אדם טוב, מהימן, הגון וישר - אשריו וטוב לו. ולדעתי, בכלל היה עדיף לנו בלי המוני הזרים בארץ. אני עוד זוכרת את שנות ילדותי ונערותי ובחרותי, כשעד לפני כעשרים וחמש שנה לא נראה פה פרצוף מלוכסן עיניים אלא אם היה שייך לתייר, והיו המוני תיירים וזו היתה מדינת היהודים. היום זו מדינת בבל, ובמקום המוני תיירים יש המוני מהגרים ועובדים זרים. זה טוב? אבל זה מה יש.
 
זהירותי במקומה

גם אם יש מקרים כאלה (ואני מאמינה לך שהיו) עדיין ההכללה מכאן על "הפיליפינים" עושה עוול איתם. ההיכרות שלי עם כמה מהם מעידה בדיוק על ההפך: צניעות כמעט עד כדי התבטלות, כבוד למטופל שלהם, גם במצבים קשים (כגון שהמטופל צועק עליהם), טיפול מסור ועוד. יש כנראה ביניהם גם כאלה שמתנהגים באופן אחר, אבל הקביעה שאלה תכונות משותפות לפיליפינים מקוממת אותי. אני חושדת שלפחות חלק מהמקרים שאת מזכירה כאן הם תוצאה של יחס לא הוגן מצד המעסיקים (אני לא מדברת עלייך באופן פרטי. אבל ידוע הרי שיש מעסיקים של עובדים זרים שמנצלים אותם ורואים בהם עבד או פחות מזה, ואז לא מפליא שמתעוררות גם התנהגויות כאלה. ואז גם אם העובד עובר למשפחה אחרת הוא עשוי להעביר את ההתנהגויות ש"למד" בבית הקודם כדי לשרוד. זה אולי יכול להסביר התנהגות כזאת גם בבית שאת יודעת שבו היחס לעובד הוא הוגן וכו')
 

kreuter acid

New member
קראי את תגובתי לגנגי בבקשה.

את מתייחסת לדברים שונים מאלה שאליהם התכוונתי. דווקא למה שאת מתייחסת אין אני מתייחסת ב"הכללה". לא אלה הן התכונות המשותפות. צריך גם לדעת להבין את הנקרא. כל טוב.
 
לפני הכל חובה לקבל אישור מהביטוח הלאומי

שהסבתא זקוקה למטפל/ת,ללא אישור זה לא תקבלו גם אם היא בת 86 או יותר. חובה למלא טופס תפקודי ואם אפשר גם אישור של גיריאטר מקופ"ח או מרכז רפואי על מצבה הנפשי, לפעמים זה מוסיף נקודות. אישור מקבלים רק עם עומדים בקריטריונים הקשוחים של ביטוח לאומי. חשוב שיהיה משהוא יחד אתה בבית לבדיקה. מבקשים לנגב את הטוסיק, להתלבש לגרוב גרבים ועוד. מי שיכול להחזיק בקושי כפית בקושי מקבל, צר לי שמה שאני רושמת כואב,לצערי זו המציאות המרה של היום. רק אם טופס תפקודי עם 5 נקודות מקבלים אישור,עוד גורם חשוב הוא ההכנסות,אם יש הכנסה שעולה מעל 7000 ש"ח לחודש לא מקבלים. מדוע? לשאול את משרד הפנים שמקצץ לנו בחיים ובנשמה. אם בן משפחה גר איתה בעיה. שהוא יטפל. הסיפור מכוער לשון המעטה מבלי לפגוע בזכויות עובד שמגיע ארצה משלם בארץ מוצאו אלפי דולרים לקבל אישור להגיע לכאן, החברות מטבע הדברים מבלי לפגוע באיש עושו קופה ענקית יחד עם משרד הפנים ועוד שותפים. מחיר בסיסי לתשלום 600 או 700 דולר לחודש,וראה זה פלא, אחרי חודש המטפל/ת נעלמ/ת. אם לא תעלו את התשלום תיעלם כי יש מנהיג שולט בכובעים שונים. מבלי לפגוע בזכויות. מאימים על המטפלים ואלו מסכנים, מפחדים לחיייהם עוברים גם ללא רצון למשפחה אחרת וממכם מבקשים לשלם עבור אישור לעובד חדש. כמה מאות דולרים. וכל זה מתגלגל. תשלמו תהיה לכם לא תשלמו לא תהיה להם מטפל/ת. ככה זה עובד. בנושף 1.5 דולר ליות ביטוח במקרה הטוב יש שגובים 1.85 דולר ליום לא טעות וחובה לעשות ביטוח לשנה לפחות עם עדיפות לשנה וחצי מראש, אחרת יהיה לכם קושי במשרד הפנים שלא מאשר אלא אם יש לכם אישור ביטוח לשנה מלאה. חוץ מזה יש תשלום של 2 אחוז לביטוח הלאומי שמחלקים אותו לשניים.(הביטוח לא מכסה הריון, תאונות ועוד,לקרוא את השורות הקטנות. משלמים בין 80-100 ש"ח לשבוע ואם גרים מחוץ לערים הגדולות צריכים לשלם עבור נסיעות. הם יואכלו מה שיש בבית אבל אם חייהם על אורז ודגים בלבד חובה עליכם לספק להם צרכים בסיסיים בגסות הסביר שלא יקרה מצב שהגיעו לרעב, לרוב אינם אוכלים לחם אלא פירות יקרות אורז ודגים. מה עם חשמל כביסה. הכל זניח. החוק אומר שמותר לכם לקזז מעט עבור ביטוח חשמל ארנונה ומים.אם אתם רוצים שמטפל/ת י/ארו אתכם, הכסף מדבר ואין מה לעשות, תעסוקה ל-8 שעות גם אם חודשי. שעתיים ביום רצוף חופש.ואם שעות נוספות יש להוסיף, כנ."ל אם נשארים לשבת או ראשון יש שלוקחים 250 ש"ח ויש שיותר. שכר המיניום קובע בכל מצב.קראו באתר קו לעובד,זה חשוב. רק לאחר כל אלו וקבלת אישור להעסקת עובד זר מהיטוח לאומי, תוכלו לפנות ליחידת הסמך עם אישורים רפואיים על מצבה. משם תופנו למשרד הפנים לקבלת ויזה B1 ישרליות יש טובות אבל ללא לינה. מספרן קטן .הכי מסורים הם הפיליפיניים. מקווה שחידדתי מעט. אם יש שאלות מוזמנים לפורום 286 בהצלחה ושנה אזרחית טובה.
 

masorti

New member
מצטער, אבל את טועה ומטעה...

קודם כל, הביטוח הלאומי לא מעניק שום אישור להעסקת עובד זר. ביטוח לאומי רק קובע זכאות לחוק סיעוד וכמות שעות, כשחלק מהבדיקות היא בדיקת תיפקוד (ADL) שמשמשת אח"כ את משרד התמ"ת. (כל האישורים מהגריאטר וכו' הם לצורך בדיקות ביטוח לאומי) שנית, לא נכון שצריך 5 נקודות במבחן תיפקוד כדי לקבל אישור העסקה. 4.5 נקודות מעניקות אישור כמעט אוטומטי, ובמקרים של ניקוד בין 2.5 ל-4 ניתן לפנות לועדת חריגים. שלישית, לא נכון שמגורי בן משפחה באותו בית פוסלים אוטומטית מקבלת אישור לעובד זר. אכן אצל הביטוח הלאומי מגורים עם בן משפחה מקטינים מאוד את שעות הסיעוד, אבל משרד התמ"ת משקלל בצורה שונה. נכון שמגורי בן משפחה הם בעיה, אבל אין פסילה אוטומטית. (תלוי למשל האם אותו בן משפחה צריך ללכת לעבודה כל יום. הרי אי אפשר לדרוש מאדם עובד לסעוד את הקשיש 24 שעות.) ורביעית, לא נכון שקבלת ניקוד גבוה מהביטוח הלאומי הוא תנאי לקבלת אישור לעובד זר. יש עמותה פרטית המוכרת ע"י משרד התמ"ת ומבצעת אותה בדיקה. אני מפנה אותך ללינק מפורט על תהליך קבלת אישור העסקת עובד זר. שימי לב לשלוש הפיסקאות הבאות מתוכו (בסעיף "קביעת זכאות ע"י משרד התמ"ת") ---- תחילת ציטוט---- קביעת זכאות המבקש להיתר העסקה נקבעת בעבור קשישים על-פי הניקוד של המבקש במבחן הערכת תפקוד (ADL) שבוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי. הניקוד הנדרש לקבלת ההיתר הוא 4.5 נקודות ומעלה, או 4 נקודות ומעלה אם המבקש מתגורר בגפו או עבר את גיל 90. אם המבקש לא עשה את מבחני התלות של הביטוח הלאומי, הוא מופנה למבחן של "האגודה לבריאות הציבור", שהיא עמותה פרטית העושה את הבדיקות עבור משרד התמ"ת. עלות הבדיקות הפרטיות היא 495 ₪. לפי נתוני משרד התמ"ת הופנו למבחן באגודה לבריאות הציבור 3,367 איש בשנת 2004, וכשני-שלישים מהם נמצאו זכאים להעסקת עובד זר. יצוין כי ועדה מקצועית מייעצת של משרד התמ"ת דנה בבקשותיהם של נזקקים שלא עמדו בקריטריונים לקבלת היתר. הוועדה מכירה בכמה חריגים הנוגעים לקשישים שמדד ה-ADL שלהם בין 2.5 ל-4.0: המבקש גר עם נכה אחר בן משפחה, הוא חולה במחלה קשה או ממארת ונדרשת עבורו השגחה רוב שעות היום, או הוא השתחרר מבית-החולים וזקוק להמשך השגחה וטיפול (במקרה כזה ניתן אישור לחצי שנה בלבד). ---- סוף ציטוט ------ יש גם אי דיוקים בתיאור שלך את חיי העובדת הזרה ותנאי התשלום, אבל לא אכנס לכל דבר קטן.
 
masorti להיות חכם על גב אחרים,נפלא!

לא רק שצריך חמש נקודות נלחמים עם המל"ל כדי שלא ידרוש 6 נקודות. לא צריך להיות מופנה לעמותות פרטיות שעושקות את האזרחים הבדיקות נעשות דרך קופות החולים. לגיריאטר ניתן לקבל הפניה מקופ"ח ולא צריך לשלם. אחרי 45 שנות עבודה במרכז רפואי גדול,והתעסקות יומיומי כמעט בנושא צר לי. ההודעות שלך מטעות. וכנרא שיש בהן מגמה מובנית. " יש עמותה פרטית המוכרת ע"י משרד התמ"ת ומבצעת אותה בדיקה" כאן האמת? וועדות חריגים קיימות כאשר משהוא גוסס. יכולה לספר לך סיפורים מכאן ועד להודעה חדשה. קשה לקבל, אולי המצואות היא שמכתיבה. עצוב שמנסים להטעות את הציבור.
 
למעלה