הכנת שיעורי בית, חוגים,"המורדים"
שלום רב, תודה על הברכות. נעבור לתוכן:שיעורי בית- נשאלת השאלה האם הם באחריות ההורים או באחריות הילדים? קיים ספק, אם שיעורי הבית מהווים בגיל זה תרומה לימודית משמעותית. אבל אם יש להם ערך כלשהו, הוא בעיקר בתחום של נטילת אחריות ולמידה לעמוד בה. לא מעט יחסים בין ילדים להורים נהרסים על מזבח שיעורי הבית, וכמעט תמיד משום העובדה שההורים מסרבים להבין שמדובר בהתחייבות של הילדים ולא בהתחייבות שלהם.יחד עם זאת אי התערבות איננה היעדר מעורבות. תכלס:שיעורי הבית הם המטלה של הילד/ה ובאחריותו/ה- מעביר לילד/ה מסר שסומכים עליו.מותר ורצוי להתעעניין ולעזור, אבל לא לקחת אחריות על הכנת השיעורים ועל ההישגים בלימודים. בשום אופן לא להפוך את הנושא לריב משפחתי. חוגים:אחד מסמני התקופה שלנו. בטעות חושבים ההורים כי לשלוח ילד לחוג זוהי חובה בעוד שזוהי זכות.לרוב, הגורם המרכזי המריץ הורים לרשום את ילדיהם לחוגים רבים הוא התחרות ועמה השאפתנות. אי אפשר להכריח ילד ללכת לחוגים אם הוא אינו רוצה. ואם נכריח אותו האם ישתף פעולה בחוג? אפשר לערוך עימו שיחה, להקשיב, לנסות להבין את הרגשתו ואת סירובו, לערוך ביקור מקדים באחד החוגים ולסכם את הכללים אך לקחת בפרוש בחשבון שהילד יוותר ולא ירצה ליטול חלק. "המורדים"- תופעה אוניברסלית ידועה, אך נשאלת השאלה מה סדר היום של הילדה מהרגע שהיא חוזרת הביתה? מה הם הכללים והחוקים בבית?( אם יש). בדקו את סדר היום בביתכם, את התחושה של החיים במשפחה שלכם. אל תהססו לשאול, איפה הכנסתם את עצמכם למלכודת של הטפות מוסר שאינן עוזרות והיכן אתם משוכנעים בנחיצותם של חוקים. בדקו מטרות וערכים שאתם מנסים להנחיל ואת מערכת היחסים שנוצרת .כשהחוקים עקביים והיחסים טובים החיים זורמים בקלות.כדאי, לשוחח עם הילדה ולערוך הסכם הנוגע לשעות הצפייה בטלוויה ביכלל ובמורדים ובפרט, ולקבוע מראש מה יהיו התוצאות מבחינתה במידה וההסכם יופר.הסכם נכון הנו כזה שמתאים לשני הצדדים וניתן לפתוח אותו לשינוי במידת הצורך.
