המחנכת רוצה שבני יעבור לכיתה המקבילה

רומי ד

New member
המחנכת רוצה שבני יעבור לכיתה המקבילה

היי
פתחתי כאן נושא לעזרה לפני ארבעה חודשים, בקצרה בעקבות סיטואציה שבה הבן שלי חיבק את המחנכת שלו וסירב לשחרר וטען שהוא מאוהב בה. כנראה זה הגיע בעקבות סיטואציה שבה נפגשנו עם המחנכת והילד שלה בבריכה הציבורית
דיברנו בינינו וסידרנו את העניינים וכמובן בני ביקש סליחה
קודם כל תודה לכולם על העצות והעזרה

נפגשתי עם המחנכת למפגש הורים של סוף שנה, ללא התלמידים. ניגשתי אליה בצד ושאלתי איך בני מתנהג אחרי כל מה שקרה, היא אישרה שהוא מתנהג בצורה טובה ללא זכר לתקרית.
אמרתי לה בצד שלדעתי היא הייתה צריכה לשמור על מקצועיות ולשמור 'דיסטנס' מול התלמידים שלה אם היא תתקל שוב במקרה כזה, או לפחות להתכסות בצורה יותר צנועה, למען שמקרים כאלו לא יחזרו. לצערי, היא לקחה את זה למקום אחר, נעלבה שאני מותחת עליה ביקורת ואומרת לה מה לעשות והחזירה את האשמה כלפיי וכלפי בני. הגרוש שלי גם נכח במפגש והתווכח איתה

הסתבר לי אחר כך שהיא פנתה למנהלת וליועצת עם הדברים, וביקשה שבני יעבור לכיתה המקבילה, בטענה שהיא חושבת ומפחדת שבני יעשה לה דבר כזה שוב . ישבתי לשיחה עם המנהלת על זה והרגשתי ממש מבויישת ומרוסקת, גרמה לבן שלי להיראות כמו מטרידן מינית. המנהלת הייתה בצד שלי ואמרה שמעידות כאלו קורות ושאין סיבה לעשות צעד דרסטי כזה, ושהיא חושבת שהמחנכת סתם עושה דרמות, אך היא הביאה לי את רשות ההחלטה אם אני אתעקש על זה,כי חשוב שיהיה אמון וקשר טוב בין המחנכת להורים ולתלמיד
אחרי נתק של כמה זמן התקשרתי למחנכת והתנצלתי על הביקורת שנתתי לה, היא התנצלה על הדברים שאמרה, אמרה שיש לי ילד מקסים ושהיא גם רואה את טובתו של הבן שלי ורוצה שהוא ימשיך להישאר באותה כיתה ולהיות המחנכת שלו

כמובן שאני לא רוצה לעשות מהלך שכזה ולהעביר אותו לכיתה המקבילה ולגרום לו להתחיל מחדש עם חברים חדשים לכיתה. המנהלת אמרה לי שבדר"כ לא מעבירים כיתות בגילאים האלו ושחשוב שהתלמיד ישאר עם אותה כיתה לאורך זמן
מצד שני למרות שהיא התנצלה אני מאוכזבת מההתנהלות שלה אחרי כל מה שקרה במפגש הורים ושהיא דיברה ככה על הבן שלי בפני המנהלת.
כמובן שאני חושבת על בני שיצא מאוד מבויש מכל הסיפור, הוא מעדיף כרגע להישאר עם הכיתה שלו, צעד נכון?

למרות שניסיתי למנוע את זה, דיברתי בטלפון גם עם היועצת והיא רוצה בתחילת שנה לקחת אותו לשיחה ולנסות להסביר לו למה מה שהוא עשה לא בסדר. הבן שלי מבין את זה אחרי שהסברתי לו וגם המחנכת בעבר ישבה איתו לשיחה על זה, כואב לי שהם לא מרפים ממנו
 
בכנות, לא נראה לי שהייתי נוהגת אחרת

אם הייתי המחנכת. להאשים אותה שהיא התלבשה "לא צנוע" בבריכה או "לא הייתה מקצועית" זה די דומה להאשמת הקורבן בשלל מקרים אחרים. הייתי מתקשה לקבל את זה בהבנה.
לדעתי היא התעלתה על עצמה בכך שהיא הסכימה לסלוח לכם, והייתי מודה על מזלי הטוב ומקבלת את זה. אני יוצאת מנקודת הנחה שהבן שלך התגבר על אהבתו אליה, וגם לא מעוניין בעצמו לעבור כיתה - אם הוא מעוניין, כן הייתי מעבירה אותו כיתה.
 

רומי ד

New member
לא האשמתי אותה

באותו רגע הסיטואציה גם לא נראתה לי בעייתית, ישבנו ביחד ודיברנו והיה נחמד, אני כן חייבת להודות שקפצה לי המחשבה הזאת שאולי הילד שלי לא אמור לראות את המחנכת שלו בבגד ים, אך לא ייחסתי לזה חשיבות ובוודאי שלא חשבתי שזה מה שיקרה
באתי אליה עם העניין בתור עצה וחשיבה בדיעבד שכל הסיטואציה הייתה מוטעת, והיא לקחה את זה למקום שאני מטיחה בה ביקורת.
אבל זה לא העניין, אני יותר פגועה על זה שאחרי שהתווכחנו איתה היא הלכה למנהלת ודיברה ככה על הבן שלי, אחרי שכבר הצלחנו לגשר על כל העניין הזה

אני מקווה שאני אצליח להוריד את היועצת מהעניין, אני בדיוק אגיד לה שכבר התגברנו על זה וכל צד ביקש סליחה ושחבל סתם לגרור את הבן שלי שוב לסיטואציה
 
נו, את פגועה ממנה, היא פגועה ממך -

עכשיו אתן "פיטים", ונקווה שהשנה הבאה תעבור על מי מנוחות.
 
לתת לה "עצה" שתלבש צנוע, זה האשמה. ועל מה היא התנצלה?

את האשמת אותה בחוסר מקצוענות. וכתבת גם שהגרוש שלך התווכח איתה.
זה לא מתיישב עם מה שאת כותבת כאן שהיה דיבור נחמד.
אולי היה נחמד לך, אבל לא לה.
זה שאת סיימת שיחה כזו בתחושה שזה היה דיבור נחמד, גורם לי לחשוב שאולי את קצת מנותקת ממה שבאמת קורה או מה שהמחנכת באמת חושבת לגבי ההתנהגות של הילד ולגבי הדרך בה אתם טיפלתם בה.

וכתבת ש"כל צד ביקש סליחה". על מה את חושבת שהמחנכת צריכה להתנצל בפניך? יתכן מאד שהיא התנצלה כדי לסיים את השיחה הכי מהר שאפשר, ומה שעבר לה בראש זה "אני חייבת להיפטר מהמשפחה הזאת".
 
האשמות כאלו למורה יכולות להגמר עבורה מאוד לא טוב.

לכן הרצון שלה "להפטר מהמשפחה הזאת" די הגיוני וטבעי. מצב מאוד הלחיץ אותה ובצדק...
 

נומלה

New member
פוסט מוזר....

פגשתם את המחנכת בבריכה והילד חיבק אותה. ואז מתחיל סבב התנצלויות והערות והערות שכנגד. (כשהשיא כמובן שאת נותנת לה "עצה מקצועית" להתלבש צנוע בבריכה.)
אז יש לי שתי השערות:
א. שמדובר בחינוך הדתי - ואז אין לי מה לומר.
אבל אם מדובר בחינוך ממלכתי, מה שצריך להסביר לילד שגם כאשר אוהבים מישהו, צריך לסיים את החיבוק ובזה לגמור את הענין. נראה לי שהבעיה של המחנכת היא לא עם הילד אלא איתך לאור ההערות "הבונות" שאת מחלקת. לא הייתי מאשרת להעביר את הילד כיתה ושיקפצו היועצת והמנהלת. מצד שני, תשמרי על הפה שלך ותפסיקי את השרשרת של הערות, הערות שכנגד והתנצלויות. צריך לתת לענין לשקוע ודי.
 
אני לא מאשימה אותך אבל חבל שפתחת שוב את הנושא אחרי ששמעת

מהמורה שהכל נירגע. הרי ברור שאם תתני לה ביקורת - אפילו בונה - יהיה סיכוי שהיא תעלב והנושא שוב ידמם.
אני זוכרת את הפוסט שלך מהעבר שממש נגע ללבי כי זה יכול לקרות לכל אחד עם בן או עם בת שמתאהב/ת.
המקרה שלכם נגמר טוב - תני לזה לעבור וזהו. אל תשרטי יותר.
&nbsp
 
למעלה