המילה חיכיון מוכרת לכם ?

SupermanZW

Well-known member
פרט שכולם התעלמו ממנו, השפה העברית, כמו כל שפה חיה, היא דינאמית ומשתנה. יש מילים שיצאו משימוש, כמו למשל פוך במשמעות איפור כחול מסביב לעיניים, יש מילים שנשאלו משפות אחרות, כמו למשל פוך (מרוסית) במשמעות נוצות אווזים ו/או ברווזים ו/או עופות קרובים להם, ויש מילים חדשות שנכנסו לשימוש מדי פעם. אם מישהו ידבר היום בעברית מקראית לא יבינו אותו, גם אם מסוגלים להבין את אותן מילים כאשר הן כתובות וזה רק מכיוון שלמדנו תנ״ך. לדוגמה, תארו לכם שמישהו יאמר את המילה "וירא" (מבוטא vayar) במשפט, אין סיכוי שתבינו, כי אף אחד לא מדבר כך בימינו. אפילו עברית של ימי הביניים לא תבינו כיום, לדוגמה, המילה "לקלס" משמעותה בעברית של ימי הביניים היא "לשבח" או "להחמיא", אך במקרא משמעות המילה היא "לבזות" או "ללעוג" רואים שהמשמעות הפכה עם השנים משלילית לחיובית וגם כמעט התהפכה במשמעות. דוברי עברית מודרנית שמעו על פי רוב גם על המשמעות העתיקה וגם על המשמעות של ימי הביניים ולכן כשהם שומעים את המילה אינם יכולים לנחש האם המשמעות שהתכוון אליה הדובר היא העתיקה או של ימי הביניים, זו הסיבה שלא משתמשים במילה זו כיום, למנוע בלבול. את המילה הכתובה "כוורן" כולם מבינים, אך בדיבור "כוורן" ו"קברן" נשמעות בדיוק אותו הדבר, ולכן התחילו בדיבור כאשר מתכוונים ל"כוורן" לומר "דבוראי" כדי למנוע בלבול עם המילה "קברן", תופעה זו, הקרויה דיגלוסיה, מתקיימת בכל שפה חיה. בעברית היא מתונה מאוד לעומת שפות אחרות, אך היא מתרחשת באופן המורגש והמשמעותי ביותר ביוונית ובערבית, בהן הפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת הוא כה עמוק, שמי שילמד רק מספרים לא יוכל להבין דיבור בשפות אלה ומי שילמד רק מדיבור לא יוכל להבין ספרות בשפה גבוהה.
 
למעלה