המכתב ...

המכתב ...

המכתב ...

אתמול הגיע אלי מכתב, מבושם בריק מתוק וכתוב בכתב יד. זיהיתי אותך לפי הריח המתוק, העצב שבמילים ובראש מתנגן לו צחוק. המילים שעל הדף הופכות לבליל של דיו שחור, אני נשאב לאט פנימה ולא מביט לאחור אני חושב עלייך תמיד. ביום ובליל ומתאכזב שוב ושוב כשהטלפון לא מצלצל. קריאה מהחדר השני - אני מתעורר ונזכר שלדברים אחרים אני חוזר. המכתב עוד מונח שם ... הבושם עוד חי - ואני מנער שוב צרות מעלי. מחפש בשקיעה את תווי הפנים - שפעם העבירו זרמים נעימים. חודר אל חיי וחופר שם עמוק ... ומוצא את מה שפעם העביר בי רעד צחוק היום הכל שחור כמו דיו את יושבת שם ... משחקת בשערך ... מחככת יד ביד ... פונה לחברך. הוא שם ואני פה - הוא איתך ואני לא שוב חושב עלייך ונזכר במכתב ... מקפל אותו ומכניס למגרה כמו את חיי שנעצרו במהרה ושוב חושב עלייך בוהה בעננים מה טומנים בחובם תעלומות החיים R.D
 
עצוב

עצוב

ויפה. רואים שנכתב מהלב... נגעתי לי בפינה שטמונה אצלי עמוק עמוק ואני לא רוצה להתקרב אליה כי היא מכאיבה מידי B-(
 

שון33

New member
יפה...



`` מקפל אותו ומכניס למגירה...כמו את חיי...`` מאוד יפה ונוגע ק.ב.
 
למעלה