המשך חוויות - סיפורי הילדים

אורora

New member
המשך חוויות - סיפורי הילדים

אתמול הפכתי סוף סוף את המילים למעשים. הדפסתי את הסיפורים של קמיל ושל אילה40 שמתי בקלאסר ( אם אחכה עד שיהיה לי זמן לכרוך אקרא לה שהיא תהיה בת 15 ) והבאתי בחגיגיות הביתה. התישבנו שתינו בחגיגיות להקריא. התחלתי בסיפור של דפי. היא הקשיבה בשקט. באמצע קטע מרגש במיוחד באמצע שמדבר על ההתרגשות של האמא בפגישה עם הילדה היא קפצה לי מהברכיים והכריזה: "אמא" אני בציפיה "כן" והיא: "אני רוצה נחשים" ( סוכריות גומי למי שלא יודעת ).
אחרי זה היא התעקשה שניקרא גם את השני. שאלתי אותה אם היא רוצה שאקרא אותו עם השם נופר והיא התלהבה. בו עורר עניין ההריון, שוב ושוב היא חזרה על זה שהיא היתה בבטן ויצאה ואח"כ תינוקי גם , והיתה לי בטן גדולה וכו וכו נו טוב יצאנו עם איך מגיעים ילדים לעולם ( החלק של ההריון והלידה ). לא ניראה לי שהרבה נקלט. כניראה שהיא קטנה מידי נכון? להמשיך אן לעזוב אותה לעוד כמה חודשים? מה דעתכן?
 

My Rom

New member
מנסיוני

עדיף לעזוב אם זה עדיין לא ממש מדבר אליה ולהשאיר בהשג יד (כמו במדף הספרים ביחד עם כול יתר הספרים) וכאשר את או היא בוחרים ספר לקריאה הוא יהיה נגיש יותר. אם היא לא תבחר בו אפשר להציע ולשאול ואם היא לא תרצה אז לעזוב. יכול להיות שכרגע התשובות שאת מספקת לה הן מספיקות והיא לא זקוקה ליותר. יכולה להגיד מנסיוני האישי עם הנסיך - תקופה ארוכה הוא לא היה מעוניין באף אחד מהספרים האלה ופשוט עזבתי אותו . אבל בה במידה היה לי חשוב שיהיה ספר כזה גם בגן ובתקופה שהוא לא רצה שאספר לו מהספר, בגן מהגננת הוא כן היה מוכן (הוא נמצא על מדף הספרים בגן לעיניי כול מי שרוצה להקריא). מקווה שעזרתי
 

NיקהNוני

New member
לא בטוח שלא קולטת ובשלב זה זה לא

ממש חשוב. אם היא נהנית מהסיפור הייתי ממשיכה להקריא בכל פעם שתבקש או שתסכים כשתציעי לה. לא צריך לעשות עניין מיוחד מהמסר. כרגע זה אולי סתם סיפור שנחמד לה לשמוע אבל בשלב כלשהו גם המסר ייקלט במיוחד אם תדגישי מידי פעם חלקים בסיפור- משהו כמו 'כך וכך- כמו אצלינו'.
 

catנוע

New member
קודם כל אי אפשר לדעת כמה נקלט

יכול להיות שיותר ממה שאת חושבת ואולי לא. אני חושבת שהספרים צריכים להיות נגישים, וכשלך בא להקריא מהם תציעי, וכשלה בא לשמוע אותם - תקריאי לה. יכול להיות שמבחינתה זה פשוט עוד סיפור נחמד, והיא עדיין לא משליכה ממנו על עצמה. גם יכול להיות שהיא לעולם לא תייחס חשיבות רבה לסיפורים כי היא תקבל בטבעיות גמורה את העובדה שאין לה אבא. גם זה בסדר. העיקר בעיני הוא שהספרים נמצאים, שאת מוכנה להקריא אותם ולענות לשאלות אם וכאשר יצוצו. השאר תלוי בה.
 

דש1דש

New member
הספרים האחרים שלה בהישג יד?

היא זו שבוחרת מה קוראים היום? אם כן - צרפי את אילו לשם ותני ל לבחור. יהיו שבועות שלא יגעו בהם, יהיו שבועות שזה יהיה ה"ספר" היחיד. תני לה לקבוע את הקצב - עכשיו היא מכירה אותם קצת ויודעת מה היא רוצה. ככה אני עשיתי (והסיפורים כבר מזמן לא הוקראו - אולי שווה להזכיר לה עליהם?)
 

יסמין@

New member
ומה דעתכן, נוסף על הסיפורים

המקסימים, גם לכתוב את ספר המשפחה שלכן?
 

דש1דש

New member
יש לשלי כמה עליה

חרוזים שסבא / סבתא כתבו לה. באמת צריך להוסיף את התוספת הלא כל כך חדשה לחבילה
החיים מהירים מידי עלי... אני כידוע - לא המכותבות המוכשרות
 
גם מניסיוני, למרות שיש ביניהם הפרש

גילאי מאד מאד מאד גדול, הם עדיין קטנים בשביל הסיפורים האלה. את התותחון מה שהכי עניין הוא הציורים. הוא רצה להיות בים כמו בת הים המצויירת וכמו הסוסון. השאר נקלט לו, אבל לא עניין אותו במיוחד. עדיין.
 

דש1דש

New member
../images/Emo2.gif את שלי דוקא הכי ענין

נושא הכניסה להריון ושוב ושוב היתי צריכה להתמקד על הדף שהרופאה מכניסה לאמא זרע לבטן
אם זכור לכן - תגובתה היתה (זה כבר היה לפני שנה...) "אז אמא - אם עכשיו גם אני אביא כסף לרופאה (בסיפור לא מוזכר כסף! היה לה ברור שזו לא באמת תרומה
) היא תשים לי זרע בבטן?" (היא מתכננת כבר ליהיות יחידנית? "יש לך עוד זמן יקירתי" "אבל אני רוצה תינוקי" וואלה- זה יכול ללכת לשרשור החוכמות
 

אורora

New member
משהו בכל זאת ניקלט

היום בדרך היא שאלה אותי אם הייתי בבטן של סבתא ( יפה נכון
) אמרתי לה שכן. ואז היא אמרה לי "שהיית גדולה עשית טוקטוק בבטן כדי לצאת" ( מוטיב מהסיפור של אילה ). "וגם אני ותינוקי היינו בבטן שלך ועשינו טוטו כדי לצאת" הקיצר ניקלט נושא הריון ולידה. נושא המשפחה המיוחדת לא ניראה לי ממש התקשר לה לסיפור ( לפחות לא לזה של אילה )
 

אורora

New member
עדכונון

כבר קראנו היום שוב 3 פעמים כל אחד מהסיפורים, לבקשתה. אבל היא בעיקר מתעניינת בהריון ובתינוקת שעושה טוקטוק מתוך הבטן. למרות שדיברנו קצת סביב העבודה שלאפרת ( הילדה בסיפור ) אין אבא. מתקדמים....
 

אילה40

New member
שמחה לעזור בחינוך מיני לנוער

שלי יודע בעל פה איך הוא נוצר: ""הייתה ביצית בבטן של אמא אבל צריך זרע מאיש כדי שיהיה ילד ולאמא לא היה איש אז היא הלכה לרופא שנתן לה זרע מקסים - שלי! ואז הזרע והביצית התערבבו בו בו בו התגלגלולו לו לו (מהשטוזים) ואמא הוסיפה כפית סוכר דרך הפופיק ויצא ילד מתוק - אני!"
 

lollla

New member
שני קוריוזים -

א. בשבת היינו אני וחבר שלי ולולי ביום טיול כזה- צומת בילו ומסעדה. הילד היה לא הכי נינוח באותו יום. וכל הזמן רצה מה שאין. בשלב מסוים רצה "ספר אחר" - ולא זכה לשיתוף פעולה מצד שני המבוגרים- כיוון שכבר קיבל חוברת מדבקות של דורה. ואז כשלא קיבל את מבוקשו משנינו התחיל לזעוק: "רוצה לאבא" את האמת - זה היה יותר מצחיק מעצוב. לא יודעת מאיפה זה בא לו. פעם ראשונה יש לציין - ב. כבר סיפרתי בעבר - היה יום שלולי היה בתחתונים - כי הוא בשלבים ראשונים ולא עקביים של גמילה(מאוחרת מאד) ולפתע עשה בתחתונים ונורא לקח את זה קשה. הצעתי לו ללכת לשירותים והוא ממש שמח. ישב על האסלה וחיכה. ניגב, הוריד מים. ושוב ישב, ניגב והוריד מים. אחרי כמה פעמים כאלו התחיל במחאות: "הבולבול שלי מקולקל, תעזרי לי לתקן אותו" למותר לציין שהיינו פה על הריצפה, במיוחד כשאמר ברצינות תהומית: "אני רוצה לעשות פיפי". עם כל הצחוק, גם נשבר לי הלב על האכזבה שלו מדרכו של עולם!!!
 

lollla

New member
יו - שרשרתי למקום הלא נכון../images/Emo163.gif../images/Emo4.gif

 

דש1דש

New member
אנחנו יכולות לשרשר ולמחוק ../images/Emo3.gif

לא להזיז - אז שתכתוב שוב שם - ונמחק מכאן
 
למעלה