הַמוֹרָה שוּלָה
New member
הנה זה בא (או איך הַמוֹרָה שוּלָה
נכשלה בלשונה
) אתם מוזמנים להעביר ביקורת. 5 ימים וארבעה לילות ביממלח.יצאנו 6 נפשות, שבגלל שלא נכנסו כולם למכונית אחת נאלצו (בחרו ) להשתתף בהסעה קולקטיבית באוטובוס. היו כאלה (אחרים) שאכן נסעו ברכבם הפרטי וככה יצא שאוטובוס ליממלח יצא חצי ריק ואוטובוס לאילת מאותו המקום ובאותם המועדים יצא גם הוא חצי ריק. המארגנים ראו כי טוב והחליטו בהחלטה פזיזה של הרגע האחרון (ממש לפני התנעת האוטובוסים) שבמקום האוטובוס האוסף את נופשי יממלח בשעה 18:30 יאסוף אותם האוטובוס שייצא מאילת ויגיע ליממלח בשעה 19:30. חוסר תשומת לב רגעית מנעה מאיתנו למחות בעוז כנגד הרעיון. המקומות באוטובוס "הלוך" היו מסומנים מראש (מה שהיה צ"ל גם ב"חזור"). לא הייתה התייחסות לנושא במקרה של שינוי "סידור ההסעה" בחזור. כמותית , היה מספר מקומות פנויים מספיק. לאחר חמישה ימים וארבעה לילות של "בטן-גב" וכמות נדיבה של מיכלי קרם הגנה מן הסתם יש צורך לשוב לאיזור המרכז. מתחילה הדילמה של מתי לפנות את החדרים? אנחנו , האסירים שלא מרצוננו באיזור המלוח מתחילים להתיישב על המדרכה בואך למלון בסביבות השעה 18:30 . רוצים כבר הבייתה. הילדים (3) רעבים ואנחנו מחפשים להם נשנושים בסביבה. חסרי סבלנות הם מתחילים לטייל על עגלות המזוודות ודורסים קצת את שאר הממתינים ועוד כהנה וכהנה שובבויות של חסרי מנוחה שכמותם. האוטובוס מאילת מגיע באיחור מלכותי בשעה 20:45 .(להזכירכם , השעה המובטחת הייתה 19:30 ) וחוץ ממשפחת המלוכה של הַמוֹרָה שוּלָה יש בחבורת הממתינים עוד כ - 6 זוגות של זקיינים מלהגים עם בדיחות שרק הם מבינים. וכולם עצבניים על הסידור החדש ועל שעות החופש/ה שנגזלו מהם בהמתנה מורטת העצבים. הַמוֹרָה שוּלָה עולה לאוטובוס (ונותנת בג'נטלמניות של ליידי לאחיה להעמיס עבורה את פקלאותיה לבטן האבטובוס) בתמורה היא שומרת להם מושבים לידה ברצף. שניים שלושה זוגות מהזקיינים עולים ועכשיו מתחיל הבלגאן. קשיש (ק-שיט) 1 פונה לכיוונה של הַמוֹרָה שוּלָה ואומר לה (מצווה עליה)(בשפת קודש מלומדת) , המקומות מסומנים , זה המקום שלי! הַמוֹרָה שוּלָה מנסה בבדיחות הדעת ובגיחוך קל בתקווה שיבין את הרמז להסביר למר בחור שבאוטובוס יש מספיק מקומות פנויים נוספים וכמו שהוא בטח זוכר התכנון המקורי בוטל וגם במקומות שלה יושבים (אלו שעלו באילת) ובכלל כל נושא "המסומנים" ירד מהפרק , כפי שכולם הבינו את זה , גם הוא בטח יכול. מר בחור מתעקש ומתחיל להרים את קולו. הַמוֹרָה שוּלָה מחליטה להפוך לאשת עקרונות , מה עוד שהמושבים שלה צמודים לשאר בני משפחתה ואין ברצונה להיפרד מהם בנסיעה הארוכה ולהפוך בכל את האוטובוס לטיילת של הילדים שיעברו ממושב אחד (מרוחק) לשני בכל פעם שאחד יריב עם השני/ה. מר בחור מתעקש ומוסיף להרים את קולו. הַמוֹרָה שוּלָה איבדה עשתונותיה באחת ובקול קריר עד אימה (למרות השרב) מסתכלת לרצפה ואומרת למר בחור: נעלת נעלי ספורט? יופי ! עכשיו תקפוץ לי.!!!! (אמא של הַמוֹרָה שוּלָה נראית אחוזת אמוק , מאיפה יצא לבת שלה משפט כזה מהפה? אבל נשארת (מ)שותקת , היא מגבה אותי קולכבוד לה , אני גאה בה) האיש , שאם לא היה חושך באור פלורסנט בטח היה נראה קצת ירוק מתחיל להשתולל : "חוסר נימוס משווע! מי חינך אותך?!?" . אני מחייכת לעצמי רגועה. אין לי יותר מה להוסיף.(איי רסט מיי קייס ). אשתו הבינה את הרמז (סוף כל סוף , עד עכשיו ישבה בשקט הפרימדונה) ומתחילה להרגיע אותו ולי היא אומרת , לא נורא , חג שמח , כולנו חברים , שבת שלום , שבוע טוב ועוד כל מיני ברכות לא לעניין (דפקא מנומסת
) בסוף היה מושב פנוי ממתין להם בדיוק מאחורי (חה). רק מה , סבלתי מהפטפטת הרעשנית שלו כל הדרך ונזכרתי שהקול החודרני הזה מוכר לי מהמסאז' של אתמול בבוקר בספא של המלון כשחבורת זקנים רעשנים והוא בראשה ניסו ללמד אחרים את פרשת השבוע ועוד כל מיני תלמוד תורה ופסוקי חכמים , בין כותלי "החמאם" (בריכת מי ים המלח מחוממת ומקורה) וההד הנוראי שלהם במקום הסגור ההוא נכנס לי עמוק עמוק בראש למרות כל השלטים של "נא לשמור על השקט" שתלו על כל קיר ולמרות בקשות הנהלת המקום מהם , להרגיע ולמרות שהייתי בחדר סגור נפרד.( ויצא שכרי בשאנטי של המסאז' בהפסדי).
נכשלה בלשונה
