אני מאמינה שקניית עבודות זה הרבה מעבר לרמייה
אני לא מדברת על הסתייעות. כי סיוע- כמו שאחד לוקח שיעור פרטי לפני מבחן, יש אנשים שקשה להם לכתוב עבודה. וכתיבת עבודה טובה ברמה אקדמית דורשת יכולות.
מי שלא יכול ללמוד שלא ילמד. אפשר לפרוס את התואר ליותר זמן. אפשר ללמוד לפני שעושים ילדים, אפשר לעבוד, לחסוך כסף, לקבל מלגות.
היית רוצה שהרופא שלך יהיה אדם שכתבו לו עבודות, והעתיק במבחנים? אני ממש לא רגועה לדעת שיש אחות שכתבו לה עבודות... כבר שמעתי על רשלנות רפואית ועל חוסר ידע של צוות רפואי...
לדעת שעו"ד שאחראי לייצג אנשים. יש ביכולותו להשפיע על החופש של אחרים. לא רוצה לחשוב שהוא העתיק במבחן.
מהנדס שהעתיק במבחן? כבר ראינו אסונות- מכביה, אסון ורסאי, אסון בהר הרצל שנפל מנוף על חיילת, קריסת חניון בת"א.
פסיכולוג שהעתיק עבודות? אם הוא לא יודע מספיק ולא מספיק מנוסה, יכול להזיק ממש.
פוטנציאל הנזק שאנשים שלא יודעים מספיק, לא כשירים מספיק, לא מנוסים מספיק יכול להיות עצום.
וזה מעבר לאינפלציה באקדמאים. ואז מה שקורה שאנשים שראויים מתקשים למצוא עבודה ואנשים שהעתיקו את כל התואר ואיכשהו מצליחים, מתקדמים בעבודה שלהם.
אני בעד להתחשב- לסייע כלכלית למי שזקוק. לתת הארכה בכתיבת עבודות למי שיש ילדים/ משפחה. אבל לא להקל ברמה האקדמית. ולא לאפשר העתקה/ הכנת עבודות.