הנקת פגים

מצב
הנושא נעול.

[email protected]

Member
מנהל
הנקת פגים – אם תרצו אין זו אגדה


אחרי כמעט שנה של הנקה של אורי ויהלי שלי החלטתי לנסות ולהעלות בכתב את הדברים שבזכותם הגענו עד הלום.

ההתחלה שלנו לא היתה פשוטה. אורי (הבת) ויהלי (הבן) נולדו בשבוע 30 ושלושה ימים, ואחרי ניתוח קיסרי בהרדמה מלאה הם הועברו לפגייה לשישה שבועות. אבל גם התקופה הקשה הזו לא מנעה מאיתנו את העונג הנפלא של ההנקה, ואחרי שמונה חודשים החלטתי לנסות ולהעלות בכתב את הדברים שבזכותם הגענו עד הלום.


כמעט שנה עברה מאז וסוף סוף אני מרגישה מסוגלת להעלות על הכתב את מה שקרה באותם שבועות ראשונים של שהות בפגיה.


כמובן שהעצות שאביא כאן הן מנסיוני האישי בלבד ולא נובעות מידע מקצועי אלא רק מההתנסות שלנו וממה שעבד לנו. חשוב לי לציין שאורי ויהלי נולדו במשקלים של 1.430 ק"ג ו 1.480 ק"ג. הם מעולם לא היו מונשמים וששת השבועות שלנו בפגייה עברו יחסית בצורה שקטה. ברור לי שהמצב עם לידת פגים קטנים יותר, הזקוקים לטיפולים מורכבים, הוא שונה. למרות זאת, אני מקווה שהדברים שאכתוב כאן יועילו לאמהות לפגים באשר הן.

עשי

  1. תאמיני בעצמך ובגופך - לידה מוקדמת משאירה אותך עם ההרגשה שהגוף שלך לא היה בית מספיק טוב עבור הילד, ובמקרה שלי הילדים, שגדלו בו. ההרגשה היא שהגוף בגד בך.
    קשה להשאיר את הרגשות האלה מאחור, אבל למען הצלחת ההנקה הכרחי שתכירי בעובדה שלמרות ה"בגידה" הזו, הגוף שלך כן מייצר כרגע את הדבר הכי טוב שהילד שלך יכול לקבל, את המזון המושלם עבורו. אל תוותרי על זה.
  2. תהיי מוכנה לעובדה שזה הולך להיות קשה ואפילו מייאש – אם הפג שלך עדיין קטן ובאינקובטור יכול להיות שיעבור עוד הרבה זמן עד שהוא ייצמד לך לפטמה ויינק אישישיר. עד שיגיע הרגע המאושר הזה את תיאלצי להיות מחוברת למשאבה, מעצבנת, קרירה, פלסטיקית ולעיתים גם מרעישה. התחליף הרובוטי הזה שנקרא משאבת חלב הולך להיות צמוד אלייך כל יום לפחות שבע פעמים ביום, כל שלוש שעות. זה לא קל. אני שאבתי חלב לאורי ויהלי במשך שישה שבועת מתישים, מסביב לשעון. היו רגעים מייאשים וקשים אבל לנגד עיני היתה תמיד התמונה של אותו יום מאושר שבו נזכה לצאת הביתה והקטנים יוכלו להתחבר אלי ופשוט לינוק.
  3. תביני שאת עושה את הדבר הטוב ביותר לתינוק שלך – התחלת השאיבות היא מאוד קשה. הגוף שעוד לא הספיק להתאושש מהלידה צריך ללמוד לבצע פעולה חדשה שאינה מוכרת לו ובנוסף לכך את מרגישה כל הזמן במבחן.
    בניגוד לאמא שתינוקה נולד בזמן ומניקה אותו לפי רצונה, לך מודדים כל CC. הכמות שהתינוק שלך אוכל מחושבת על ידי רופא ולא על ידי מנגנון הביקוש וההיצע הטבעי ואת צריכה לספק את הסחורה כל 3 שעות מול עיניהן הבוחנות של האחיות.
    זה מלחיץ ומתיש וגם כך סביר להניח שמצבך הנפשי לא בשמיים. יכול להיות שתרגישי שאת כל הזמן שאת יכולה להעביר בישיבה ליד האינקובטור וליטוף הגב המתוק של התינוק את מעבירה לבד בחדר ההנקה מול המשאבה המעצבנת. יש סיכוי שאפילו תשאלי את עצמך אם את עושה את הדבר הנכון ואם לא עדיף לו לתינוק שאמא שלו תהיה לידו מאשר ליד איזה מכונה מעצבנת בחדר נידח.
    אומנם קל להגיד וקשה לבצע, אבל חשוב לסלק מהר את המחשבות האלה.
    אני זוכרת את עצמי בימים הראשונים אחרי הלידה ממררת בבכי שבמקום להיות עם הילדים אני רק "מבלה עם המשאבה" וכשאני מגיעה כבר לילדים אני כולי מותשת ורוצה רק לישון. זו הרגשה טבעית ולגיטימית, מותר לך להיות מותשת. אך חשוב שתזכרי שהדבר הכי חשוב שהתינוק שלך צריך ממך כרגע הוא אותו נוזל קסום שנקרא חלב אם. זה יותר חשוב לו מהשעות שתשבי ליד האינקובטור שלו ותבהי במוניטור ואפילו יותר חשוב מהזמן שבו תזכי לגעת בו דרך חלונות האינקובטור ותעבירי לו אנרגיות מחזקות. הדבר שהוא הכי צריך ממך עכשיו זה חלב.
  4. תאפשרי לעצמך לנוח ללא רגשות אשם – בהמשך לסעיף הקודם, טבעי שתרצי לבלות כל היום והלילה בבהייה בתינוק הקטן שזה עתה נגזל מרחמך ונראה כל כך זקוק לך.
    אבל הוא זקוק לחלב שלך וכדי שיהיה לך חלב, חשוב שתנוחי. גם אם זה על חשבון "זמן איכות" עם התינוק בפגייה.
    בימים הראשונים לאחר הלידה, אחרי ששאבת והבאת את החלב תבלי עם התינוק עוד קצת (20 דק') ולכי לנוח. אם את עדיין מאושפזת תשתדלי לחזור לחדר ולנוח במיטה. אל תרגישי אשמה על כך שאת נחה ו"מתפנקת" ואילו התינוק הקטן שלך שוכב לו בודד באינקובטור. המחשבות האלה לא תורמות דבר למשימה שהצבת בפני עצמך והיא לספק לתינוק שלך חלב אם.
  5. קנגורו והנקה – את זמן הקנגורו שלנו נהגתי לנצל לטובת היכרות של הקטנים עם הפטמה. הייתי משפריצה קצת חלב ומורחת להם עם האצבע על השפתיים והפה ומקרבת אותם אל הפטמה. למעשה, התחלת ההנקה שלנו התרחשה בזמן הקנגורו כשאורי תפסה את הפטמה של אבא שלה וחיפשה חלב. אני כל כך התרגשתי והבנתי שלמרות שהיא שוקלת רק 1.550 ק"ג בשבוע 32, ולפי הרופאים עלולה "להיחנק" מההנקה (כיוון שאין עדיין תיאום בין בליעה לנשימה) היא כנראה מוכנה לצאת להרפתקה הזו.
    נצלי כל זמן קנגורו להיכרות עם המגע, הריח והטעם של הפטמה – היכרות מוקדמת זו תסייע לתינוק בהמשך הדרך.
  6. ברגע שהילדים עוברים מאינקובטור לעריסה נסי להניק אותם בכל ארוחה - היות ואני הייתי בפגייה עם תאומים חילקתי את הזמנים כך שבכל ארוחה הנקתי ילד אחד והשני קיבל בקבוק שאוב. למרות התנאים הלא מתאימים להנקה (כסאות משרדיים) אל תחשבי על דחיית ההנקה להגעה הביתה ותסתפקי בבקבוקים. תתעקשי להניק כבר בפגיה וכמה שיותר יותר טוב.
  7. תמצאי דמות תומכת הנקה בפגייה ותיצמדי אליה – פעמים רבות הסביבה בפגייה היא סביבה לא תומכת הנקה. סביר להניח שמאוד יעודדו אותך לשאוב חלב ולתת בבקבוק אבל ינסו להוריד אותך מחלום ההנקה בטענה שזו משימה גדולה מדי לפגים.
    חשוב שתתחברי למישהי/ מישהו – רופא, אחות, עו"ס פיזיותרפיסטית – שתומך בהנקה ותקבלי ממנו תמיכה ועידוד להיות נחושה בהחלטתך להניק. זה לא חייב להיות דווקא מישהי המוסמכת כמדריכת הנקה אלא כל דמות שבעיניך מתאימה ומעודדת.
    במקרה שלנו הפיזיותרפיסטית של הפגייה היא זו שתמכה ועודדה וגם הרגיעה כשאורי ינקה בשבוע 32 בלבד ואני חששתי שתיחנק.
  8. ארגני לעצמך סדר יום מובנה הכולל שאיבות כל 3 שעות – במיוחד אם השהות שלכם בפגייה הולכת להיות ארוכה, חשוב מאוד שתארגני את סדר היום שלך. המשימות שלך כרגע נחלקות לשניים: טיפול בפג וטיפול בעצמך. על מנת שיהיה לך חלב ושלא תתמוטטי חשוב שתארגני את היום כך שמלבד הטיפול בפג והשאיבות יהיה לך מספיק זמן לאכול, לשתות ולנוח.
  9. שאבי חלב גם כשאת בבית – לעיתים יראה לך קשה / מתיש / מיותר לשאוב חלב גם כשאת בבית ולא בפגייה, אבל חשוב שתקפידי לשאוב חלב כל שלוש שעות ובלילה כל חמש שעות. השאיבה בלילה היא אחת הקשות: לכוון את השעון, להתעורר, לשאוב – לא עדיף לישון ?
    אני העדפתי לחשוב על זה כך – אם אורי ויהלי היו בבית הייתי ישנה עוד פחות, כך אני בסך הכל קמה פעם אחת בלילה לשאוב חלב. הייתי מארגנת את היום כך שהייתי מגיעה לפגייה בפעם האחרונה בסביבות 11 בלילה ומשאירה חלב לארוחות של 12, 3 ו 6 בבוקר.
    את השאיבה הבאה הייתי מבצעת בבית ב-5 בבוקר. מהשאיבות שאת עורכת בבית את יכולה להתחיל להכין לעצמך מאגר של חלב קפוא. אמנם "לא בוכים על חלב שנשפך" אבל על חלב אם דווקא כן...
  10. עם ההגעה הביתה היפגשי עם יועצת הנקה – כל אמא שילדה שוחרר זה עתה מהפגייה דואגת לדבר אחד יותר מכל והוא העלייה של הילד במשקל. היות שאת לא רוצה להמשיך לשאוב לנצח (למרות שכשאת שואבת את רואה בדיוק כמה הילד אכל) ואת מעוניינת להניק, חשוב שתהיי בטוחה שההנקה מתבצעת בצורה הנכונה והתינוק שלך מקבל את המזון שלו הוא זקוק. גם אם הכל זורם נפלא אני ממליצה להיפגש בבית באווירה רגועה עם יועצת הנקה מוסמכת שתוכל להדריך אותך לגבי ההנקה (כיצד לבצע מעקב חיתולים? מהי עלייה ממוצעת במשקל לתינוק יונק?) חשוב שיועצת ההנקה תראה את התינוק מתחבר לשד ותרגיע אותך אם התפיסה שלו טובה ובמקרה שלא תתקן ותלמד אותך איך לסייע להצלחת ההנקה.

אל תעשי

  1. אל תקשיבי למי שיגיד "בהנקה שורפים קלוריות, הוא לא יצליח לעלות במשקל אם יינק, והשחרור מהפגייה יידחה בגלל זה".
  2. אל תוותרי על ההנקה ותסתפקי רק בשאיבות. ברגע שהילד עובר להזנה מבקבוק בקשי להניק אותו לפחות בחלק מהארוחות. תמיד אפשר להתחיל בהנקה ואח"כ לתת כהשלמה בקבוק שאוב.
  3. אל תרגישי מחויבת לתנוחת הנקה מסוימת, תזרמי. גם אם יועצת / מדריכת ההנקה בפגייה הסבירה והדגימה לך תנוחה / תנוחות מסוימות אל תנסי לעשות את זה בצורה הנכונה. הדבר היחיד שחשוב זה איך הפה של התינוק נצמד לפטמה עצמה. ממש לא משנה איפה תשימי את יד ימין ואת יד שמאל – הכי חשוב שתרגישי נוח.
    במשך שלושה חודשים הנקתי את אורי ויהלי בתנוחה שאני קוראת לה תנוחה פגית. הראש שלהם היה כל כך קטן שלא הייתי מסוגלת לתפוס אותו מהעורף עם היד הנגדית כפי שהסבירו לי, ולכן הנחתי אותו על כף יד אחת כמו כרית ובשנייה כיוונתי אותם לפטמה.
  4. אל תתרגשי ואל תתייאשי אם הילד לא הצליח לינוק – תתייחסי לפעמים הראשונות כאל תרגול והיכרות. התינוק שלך עדיין מאוד קטן ויכול להיות שייקח לו זמן ללמוד איך להתחבר לפטמה ולינוק. התפקיד שלך הוא לצבור כמה שיותר ידע כדי לעזור לו לעשות את זה ולהביא לכך שהשיעורים והתרגולים שלכם יסתיימו בסופו של דבר בהצלחה.
  5. אל תמדדי זמנים – יכול להיות שהתינוק שלך יסתפק ב-5-10 דקות של הנקה ויכול להיות שייקח לו המון זמן. אצלנו אורי ויהלי היו יונקים בדיוק 6 דקות בכל פעם בשבועות הראשונים אחרי השחרור הביתה. אני הייתי מאוד לחוצה שהם לא יונקים מספיק. המדד היחיד למידת ההצלחה שלהם לינוק הוא העלייה שלהם במשקל.
  6. אל תתפתי לשקול את הילדים בכל יום אחרי השחרור הביתה – הרגלי הפגייה צריכים להישאר בפגייה. מרגע שהגעתם הביתה סביר להניח שייחסר לך מאוד הנתון היבש של כמה גרמים התינוק עלה בכל יום. התאזרי בסבלנות ותקפידי על שקילה שבועית אחת – אח"כ כבר תוכלי לחשב בעצמך מה ממוצע העליה היומי.

במבט לאחור על החוויה שעברנו, היא אכן לא היתה חוויה נעימה או קלה – אבל היום כשהילדים כבר בני שנה ועדיין יונקים – ההרגשה פשוט נפלאה. שווה להילחם על הצלחת ההנקה !
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה