הסיפור של ההורים של חברה שלי

[ינשופה תוהה]

הסיפור של ההורים של חברה שלי

שלום, יש לי חברה ששני ההורים הקשישים שלה גרים בבית, ובגלל מחלות שונות ובגלל הגיל שלהם, הם בקושי מתפקדים בבית. הבעיה היא, שהם לא מוכנים שאף אחד יעזור להם. בקושי לשתי הבנות שלהם הם נותנים לעזור, שלא לדבר על להכניס עזרה מבחוץ או לצאת לבית אבות חס וחלילה. חברה שלי ממש בלחץ כי היא מפחדת שיכול לקרות להם משהו מסוכן, והיא תדע רק מאוחר מידי. מה עושים????? איך משכנעים אותם לקבל עזרה??? תודה

 

[עוס אלינור דומב]

ערב טוב לך../images/Emo70.gif

את מתארת בעיה שמאוד מוכרת, ומופיעה לא פעם בקרב אנשים מבוגרים, אשר מאבדים חלק מיכולותיהם התפקודיות והקוגניטיביות - ומאוד מתקשים לקבל זאת. קשישים אלו, לא רק שמתמודדים ביום יום עם אבדן יכולות פיזיות ומנטליות, הם עוד "זוכים" לשמוע מקרוביהם עד כמה הם אינם מסוגלים לחיות לבד, ועד כמה הם זקוקים לעזרה חיצונית. המצב הזה מאוד מתסכל עבורם, ועל כן לא פעם, מופיעה אותה התנגדות אותה את מתארת. בקשת ביתם להכניס עזרה של מטפלת לבית הוריה היא כמו לשים מראה מול עיניהם, המדגישה להם עד כמה הם לא מסוגלים להתמודד בכוחות עצמם עם הדרישות החדשות שהציב להם הגיל. ההבנה של החברה שלך, לגבי עד כמה הכנסת העזרה הביתה היא תהליך רגשי עבור הוריה ולא רק תהליך טכני, יכולה לסייע לה בתהליך. הרי מובן שבסופו של דבר אותו זוג קשישים יהיה זקוק לעזרה החיצונית. רק שעלינו למצוא את הדרך הנכונה להביא לכך שהם יפנימו זאת, מבלי להפגע או להרגיש חסרי ערך. במסגרת עבודתי בבית החולים אני פוגשת לא מעט קשישים במצב זה. המלצתי היא בדרך כלל, ללכת ראשית על החלקים החיוביים. מה ההורים כן מסוגלים לעשות בכוחות עצמם, ולחזקם על כך. וכך, עוברים על פעולות היום יום ובודקים במה הם מתקשים. ניתן לומר להם כי העזרה לא באה לעשות דברים במקומם או לקחת מהם תפקידים שהיו להם, אלא רק למלא תפקידים שכיום הם פחות מסולים לבצע. לפעמים מדובר בתהליך שלוקח זמן, עד שמתקיימת ההפנמה של המצב, אך לרוב הדבר בסוף קורה. צריך סבלנות... מיסרי לחברתך

, והפני אותה לפורום שלנו במידת הצורך... שלך, אלינור, עו"ס