הסיר והמכסה

הסיר והמכסה

הסיר והמכסה... היה היה סיר, ולא היה לו מצב רוח כי הוא היה תמיד פתוח. חשב הסיר ``הכל יכול להיות הרבה יותר יפה, אם רק אמצא לי מכסה``. חבריו ניסו לו לסדר, מדיי פעם מכסה זה או אחר. וגם הוא , במסתרים, חיפש בסופרים, על מדפים. אך הבעייה האמיתית, הייתה אי שם בתחתית... מסתבר שבזה הסיר, תבשילים בושלו למכביר. שאריות נותרו מימים ימימה, ונדבקו עמוק עמוק פנימה.. הסיר עסק בהן עד בלי די, ולמכסה לא היה לא מקום , או פנאי. יום אחד קרה דבר נפלא... הסיר התיישב על להבה גדולה, הכל בפנים רעש, רחש, עד שלבסוף גלש. מאז לסיר הרבה יותר מרווח, מאז הסיר הרבה פחות מצוברח.. הסוף , ידידי, אופטימי הוא כן, הסיר לא נותר נטול מכסה מזדקן... מכסה הוא מצא, בדיוק כמו שרצה.. לא גדול, לא קטן, וגם לא לוחץ (אחרת מישהו היה מתפוצץ) פשוט מכסה, שאותו מכסה. לפעמים עד הסוף, ולפעמים חלקית, תמיד מותאם למצב בתחתית...
 
ברוכה הבאה לפורום :)

אהבתי את שירך בשל הרעיון האקטואלי לו רק הייתי יכולה - הייתי הופכת אותו לאגדת עם :))) במיוחד אהבתי את רוחות השינוי פשוט שיר נפלא ! אשמח אם תשתפי אותנו בעוד יצירות :) ומאוד אשמח לראותך בחיק הפורום הנפלא הזה :) ענבל
 
למעלה