הסכם ישראלי פלסטיני על בסיס דמוגרפי
כידוע רק בשנים האחרונות נוצר בישראל ריכוז היהודים הגדול ביותר לאחר שזה עקף את הריכוז היהודי בארה"ב. למרות זאת עדיין רוב העם היהודי אינו מתגורר בארץ. גם העם הפלסטיני שנוצר בתקופה מאוחרת יחסית ממהגרים סוריים לבנונים, בדואים מסיני ומצריים ותושבים ילידי המקום סובל מפזורה גדולה במדינות אחרות לאחר 48. התחלתי לתהות האם ניתן לנסח הסכם לטובת ישראל שיסיר נושא עקרוני מסויים הנוגע לדרישה הפלסטינית לזכות השיבה ומנגד לתחושת החובה לשמור על רוב דמוגרפי יהודי בארץ. לפי הנתונים שלקחתי מויקיפדיה מספר היהודים המשוער בעולם עומד על כ13.5 מיליון איש. מתוכם כ40.9% חיים בישראל (כולל מיהודה ושומרון מעבר לקו הירוק) ועוד כ40.2% יהודים בארה"ב לבדה. (הנתונים כוללים כאלו שמגדירים את עצמם יהודים אם כי בשל ההתבוללות בעיקר בקרב תושבי חו"ל או העלייה ממזרח אירופה לא בטוח שכולם היו מוכרים כיהודים בעיני הממסד לפי ההלכה ולכן מספר היהודים בעולם אולי פוחת מעט בשל כך מה שמגדיל את מספר האחוזים של היהודים מבחינה דתית (הורים יהודים משני הצדדים או לפחות אמא יהודייה) החיים בישראל). לגבי הפלסטינים קשה יותר לקבוע את החישוב. משערים כי ישנם בכל העולם כ10.5 מיליון איש הטוענים למוצא לאומי וזהות פלסטינית. מכיוון שהפיקוח על הריבוי הדמגרפי שלהם לוקה בחסר גם הנותנים אינם מדוייקים דיים. בשטחים המוגדרים כפלסטינים כלומר הגדה המערבית ורצועת עזה חיים בין 22% ל35% מכלל הפלסטינים בעולם (ושוב הדבר כך בשל חוסר יכולת למפות את מספרם המדוייק מבחינה דמוגרפית. בהערכה גסה כ2 חמישיות מתוכם חיים ברצועת עזה וכ3 חמישיות חיים בגדה המערבית). בישראל עצמה, בתחומי הקו הירוק חיים כ12% מכלל הפלסטינים בעולם, חלק גדול מהם במזרח ירושלים ואיזור המשולש הסמוך לשרון ובשולי השומרון ועמק יזרעאל (ואל לנו לשכוח כי יש קולות הקוראים לספח את השטחים הללו למדינה הפלסטינית כדי לשנות את הנתונים הדמוגרפים של אוכלוסיית ישראל לטובת היהודים, לספח במקומם שטחי התנחלויות יהודיות שנמצאים מעבר לקו הירוק ולהיפטר גם מחלק גדול ממיעוט מסוכן שאינו מיישר קו עם המדינה בעלת הזהות היהודית). יחד עם ערביי הגדה ועזה ובמילים אחרות כלל הפלסטינים החיים בין הירדן לים התיכון בשטחי הארץ הזאת עומד אי שם בין 34% ל47% מכלל הפלסטינים בעולם. בהנחה שארץ זאת היתה הופכת למדינה אחת לשני עמים, מדינה דו לאומית, הרוב הדמוגרפי של הפלסטינים היה בבירור גדול יותר מהרוב היהודי, בין 3.7 ל5 מיליון פלסטינים שהם בין34% ל47% מכלל הפלסטינים בעולם. (לשם השוואה רק כ41% מהיהודים בעולם חיים בארץ והם מונים כ5.4 מיליון וקצב הריבוי היהודי נמוך מהפלסטיני מה שישנה מהר מאוד את המציאות לטובת הפלסטינים מבחינת הרוב). ואם לא די בכך נוסיף נתון נוסף. בירדן הסמוכה, שהיא למעשה מדינה פלסטינית בפועל בשל הרוב הפלסטיני שחי בה, חיים כ3 מיליון פלסטינים שהם כ28% מכלל הפלסטינים בעולם. אל לנו לשכוח כי בעבר וגם היום יש כאלו שהיו מעדיפים לראות בירדן יחד עם הגדה המערבית לפחות את מדינת פלסטין (בעוד שרצועת עזה יכלה להיות חלק מסיני המצרית). יחידה כזאת הייתה מכילה למעלה מ50% מכלל העם הפלסטיני. למרות שהיום הירדנים וגם הפלסטינים לא יסכימו ליוזמה שכזאת לאיחוד שתי גדות הירדן עדיין ברור שלפחות מהחינה כלכלית העתיד של ירדן ופלסטין בגדה המערבית ואולי גם פלסטין של רצועת עזה כרוכים זה בזה. תהיה תיירות הדדית, תעשיות משותפות, סחורות ירדניות בעתיד רחוק יותר ימצאו אולי את דרכם לנמל בעזה, תיירים שינחתו בעמאן יעברו ליריחו, ורמאללה וכו'. מכלל הנתונים הללו אני מנסה להוציא את המסקנה הבאה. בכל הסכם שלום בו ידונו בזכות השיבה וכו' ישראל יכולה להציע שלום על בסיס דמוגרפי בו יתקיים סנכרון מתמיד בין האחוז הדמוגרפי היהודי מכלל יהודי העולם שחי בישראל לבין האחוז הדמוגרפי של כלל הפלסטינים בעולם שחי בין הירדן לים, כלומר בגדה המערבית, בשטחי ישראל עצמה וברצועת עזה. מכיוון שכך זכות השיבה הפלסטינית לא תבוצע בפועל בשל גודל האחוז הדמוגרפי של הפלסטינים בין הירדן בים לבין גודל האחוז הדמוגרפי. לכן יתקיימו האפשרויות הבאות. או שתתאפשר עלייה רצינית נוספת של יהודים ארצה על בסיס הדמוגרפיה היהודית בניסיון להגדיל את הרוב ביהודי במדינה, או ששום מדינה לא תטיף עוד לעלייה, או שזכות השיבה הפלסטינית תהיה רק לאוכלוסיות קטנות במיוחד תלוי באחוז האמיתי של מספר הפלסטינים החיים בארץ בין הירדן לים. אולם כל זה כרוך גם בהסכם הדדי וגם בסקר אוכלוסיה מפורט שכמוהו לא נעשה לחישוב גודלה של האוכלוסייה הפלסטינית, במיוחד זאת שחיה במחנות פליטים ולא ידוע גודלה. אני מקווה שהצלחתם להבין את כוונתי לגבי הסכם בחסות הדמוגרפיה שמטרתו תהיה 1)הכרה בזכותו של העם היהודי ולפזורה היהודית בעולם על ארץ ישראל כפי שיש זכות לעם הפלסטיני. 2) הסכמה כי לעם היהודי יש רוב גדול יותר ובשל כך בהסכם על בסיס דמוגרפי צריך להישמר הרוב הטבעי של מספר היהודים בארץ בין הירדן לים לעומת הפלסטינים. 3) צורך בסקירה מחודשת על גודלו האמיתי של היישוב הפלסטיני בעולם ובישראל ויותר מכך בשטחים הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה. 4) לא משנה עם זאת תהיה מדינה דו לאומית או שני מדינות נפרדות עדיין החישובים יעשו על כלל השטחים בין הירדן לים וגם ערביי ישראל ילקחו בחשבון יחד עם ערביי השטחים של הרשות הפלסטינית (ואולי אף ערביי ירדן) באשר לאחוז הדמוגרפי של הפלסטינים שיגורו בארץ. 5) כל שאר הפלסטינים בעולם יזכו לקבל אזרחות במדינות מגוריהם, דבר שמיועד בעיקר למדינות הערביות שלא אזרחו את הפלסטינים שבהם לעומת מדינות מערביות שנתנתו לגולים הפלסטינים אזרחות מערבית. ובטוח ניתן להעלות סעיפים נוספים בנושא. אז מה דעתכם? האם ניתן לקבוע בהסכם ישראלי פלסטיני לפחות על סעיף זכות השיבה הגבלות על בסיס דמוגרפי ודרישה להכרה בזכות העם היהודי על ישראל והכרה במדינת ישראל ולהמשך קיומו של רוב יהודי בארץ?
כידוע רק בשנים האחרונות נוצר בישראל ריכוז היהודים הגדול ביותר לאחר שזה עקף את הריכוז היהודי בארה"ב. למרות זאת עדיין רוב העם היהודי אינו מתגורר בארץ. גם העם הפלסטיני שנוצר בתקופה מאוחרת יחסית ממהגרים סוריים לבנונים, בדואים מסיני ומצריים ותושבים ילידי המקום סובל מפזורה גדולה במדינות אחרות לאחר 48. התחלתי לתהות האם ניתן לנסח הסכם לטובת ישראל שיסיר נושא עקרוני מסויים הנוגע לדרישה הפלסטינית לזכות השיבה ומנגד לתחושת החובה לשמור על רוב דמוגרפי יהודי בארץ. לפי הנתונים שלקחתי מויקיפדיה מספר היהודים המשוער בעולם עומד על כ13.5 מיליון איש. מתוכם כ40.9% חיים בישראל (כולל מיהודה ושומרון מעבר לקו הירוק) ועוד כ40.2% יהודים בארה"ב לבדה. (הנתונים כוללים כאלו שמגדירים את עצמם יהודים אם כי בשל ההתבוללות בעיקר בקרב תושבי חו"ל או העלייה ממזרח אירופה לא בטוח שכולם היו מוכרים כיהודים בעיני הממסד לפי ההלכה ולכן מספר היהודים בעולם אולי פוחת מעט בשל כך מה שמגדיל את מספר האחוזים של היהודים מבחינה דתית (הורים יהודים משני הצדדים או לפחות אמא יהודייה) החיים בישראל). לגבי הפלסטינים קשה יותר לקבוע את החישוב. משערים כי ישנם בכל העולם כ10.5 מיליון איש הטוענים למוצא לאומי וזהות פלסטינית. מכיוון שהפיקוח על הריבוי הדמגרפי שלהם לוקה בחסר גם הנותנים אינם מדוייקים דיים. בשטחים המוגדרים כפלסטינים כלומר הגדה המערבית ורצועת עזה חיים בין 22% ל35% מכלל הפלסטינים בעולם (ושוב הדבר כך בשל חוסר יכולת למפות את מספרם המדוייק מבחינה דמוגרפית. בהערכה גסה כ2 חמישיות מתוכם חיים ברצועת עזה וכ3 חמישיות חיים בגדה המערבית). בישראל עצמה, בתחומי הקו הירוק חיים כ12% מכלל הפלסטינים בעולם, חלק גדול מהם במזרח ירושלים ואיזור המשולש הסמוך לשרון ובשולי השומרון ועמק יזרעאל (ואל לנו לשכוח כי יש קולות הקוראים לספח את השטחים הללו למדינה הפלסטינית כדי לשנות את הנתונים הדמוגרפים של אוכלוסיית ישראל לטובת היהודים, לספח במקומם שטחי התנחלויות יהודיות שנמצאים מעבר לקו הירוק ולהיפטר גם מחלק גדול ממיעוט מסוכן שאינו מיישר קו עם המדינה בעלת הזהות היהודית). יחד עם ערביי הגדה ועזה ובמילים אחרות כלל הפלסטינים החיים בין הירדן לים התיכון בשטחי הארץ הזאת עומד אי שם בין 34% ל47% מכלל הפלסטינים בעולם. בהנחה שארץ זאת היתה הופכת למדינה אחת לשני עמים, מדינה דו לאומית, הרוב הדמוגרפי של הפלסטינים היה בבירור גדול יותר מהרוב היהודי, בין 3.7 ל5 מיליון פלסטינים שהם בין34% ל47% מכלל הפלסטינים בעולם. (לשם השוואה רק כ41% מהיהודים בעולם חיים בארץ והם מונים כ5.4 מיליון וקצב הריבוי היהודי נמוך מהפלסטיני מה שישנה מהר מאוד את המציאות לטובת הפלסטינים מבחינת הרוב). ואם לא די בכך נוסיף נתון נוסף. בירדן הסמוכה, שהיא למעשה מדינה פלסטינית בפועל בשל הרוב הפלסטיני שחי בה, חיים כ3 מיליון פלסטינים שהם כ28% מכלל הפלסטינים בעולם. אל לנו לשכוח כי בעבר וגם היום יש כאלו שהיו מעדיפים לראות בירדן יחד עם הגדה המערבית לפחות את מדינת פלסטין (בעוד שרצועת עזה יכלה להיות חלק מסיני המצרית). יחידה כזאת הייתה מכילה למעלה מ50% מכלל העם הפלסטיני. למרות שהיום הירדנים וגם הפלסטינים לא יסכימו ליוזמה שכזאת לאיחוד שתי גדות הירדן עדיין ברור שלפחות מהחינה כלכלית העתיד של ירדן ופלסטין בגדה המערבית ואולי גם פלסטין של רצועת עזה כרוכים זה בזה. תהיה תיירות הדדית, תעשיות משותפות, סחורות ירדניות בעתיד רחוק יותר ימצאו אולי את דרכם לנמל בעזה, תיירים שינחתו בעמאן יעברו ליריחו, ורמאללה וכו'. מכלל הנתונים הללו אני מנסה להוציא את המסקנה הבאה. בכל הסכם שלום בו ידונו בזכות השיבה וכו' ישראל יכולה להציע שלום על בסיס דמוגרפי בו יתקיים סנכרון מתמיד בין האחוז הדמוגרפי היהודי מכלל יהודי העולם שחי בישראל לבין האחוז הדמוגרפי של כלל הפלסטינים בעולם שחי בין הירדן לים, כלומר בגדה המערבית, בשטחי ישראל עצמה וברצועת עזה. מכיוון שכך זכות השיבה הפלסטינית לא תבוצע בפועל בשל גודל האחוז הדמוגרפי של הפלסטינים בין הירדן בים לבין גודל האחוז הדמוגרפי. לכן יתקיימו האפשרויות הבאות. או שתתאפשר עלייה רצינית נוספת של יהודים ארצה על בסיס הדמוגרפיה היהודית בניסיון להגדיל את הרוב ביהודי במדינה, או ששום מדינה לא תטיף עוד לעלייה, או שזכות השיבה הפלסטינית תהיה רק לאוכלוסיות קטנות במיוחד תלוי באחוז האמיתי של מספר הפלסטינים החיים בארץ בין הירדן לים. אולם כל זה כרוך גם בהסכם הדדי וגם בסקר אוכלוסיה מפורט שכמוהו לא נעשה לחישוב גודלה של האוכלוסייה הפלסטינית, במיוחד זאת שחיה במחנות פליטים ולא ידוע גודלה. אני מקווה שהצלחתם להבין את כוונתי לגבי הסכם בחסות הדמוגרפיה שמטרתו תהיה 1)הכרה בזכותו של העם היהודי ולפזורה היהודית בעולם על ארץ ישראל כפי שיש זכות לעם הפלסטיני. 2) הסכמה כי לעם היהודי יש רוב גדול יותר ובשל כך בהסכם על בסיס דמוגרפי צריך להישמר הרוב הטבעי של מספר היהודים בארץ בין הירדן לים לעומת הפלסטינים. 3) צורך בסקירה מחודשת על גודלו האמיתי של היישוב הפלסטיני בעולם ובישראל ויותר מכך בשטחים הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה. 4) לא משנה עם זאת תהיה מדינה דו לאומית או שני מדינות נפרדות עדיין החישובים יעשו על כלל השטחים בין הירדן לים וגם ערביי ישראל ילקחו בחשבון יחד עם ערביי השטחים של הרשות הפלסטינית (ואולי אף ערביי ירדן) באשר לאחוז הדמוגרפי של הפלסטינים שיגורו בארץ. 5) כל שאר הפלסטינים בעולם יזכו לקבל אזרחות במדינות מגוריהם, דבר שמיועד בעיקר למדינות הערביות שלא אזרחו את הפלסטינים שבהם לעומת מדינות מערביות שנתנתו לגולים הפלסטינים אזרחות מערבית. ובטוח ניתן להעלות סעיפים נוספים בנושא. אז מה דעתכם? האם ניתן לקבוע בהסכם ישראלי פלסטיני לפחות על סעיף זכות השיבה הגבלות על בסיס דמוגרפי ודרישה להכרה בזכות העם היהודי על ישראל והכרה במדינת ישראל ולהמשך קיומו של רוב יהודי בארץ?