הסתכלתי בערך מיתוס בויקיפדיה

[טאסנים]

תודה, ידוע לך על כאלה מהרשימה

שתורגמו לעברית, במיוחד האנגליים שהם קשים לקריאה במקור.

 

[אילן ויילר]

אלייייייייייייים אמריקאייייייייייייייייייייים

או בקצרה, אלים אמריקאים של ניל גיימן. מבט מעניין על מיתוסים, על הווצרותם של מיתוסים ואלים, וטיפה נגיעה במציאות יחסית ותאוריות מאגיות. שווה לקרוא גם את "בשורות טובות" שלו יחד עם טרי פראצ'ט. פראפרזה חביבה על חזון יוחנן מהב"ח. (יש גם לטרי פראצ'ט ספרים שנוגעים באלים, מיתולוגיות, מאגיה וכיו"ב, ביניהם אציין לטובה את "אלים קטנים" שלו שמתקל בשנינות נושאים של תיאולוגיה ואמונה. שימי לב שיש עוד ספרים שנקראים "אלים קטנים", אז חפשי במדף ספרי הפנטזיה בסטימצקי).

 

[טאסנים]

תודה- מסקרן

"אלים אמריקאים" של ניל גיימן, (קראתי קצת אצל אלי אשד) בינתיים נשמע לי כמו לטינית רהוטה, נראה...

 

[Y. Welis]

יש לא מעט, אבל לרוע המזל רוב החדשים בינוניים

עד גרועים מאוד, מבחינת איכות התרגום (למשל כל דבר שיצא בהוצאת 'אסטרולוג'), כך ששווה לטרוח ולקרוא את המקור האנגלי. יש קושי גדול בתרגום פנטסיה, בעיקר לטעמי בהעברת האוירה העתיקה או המיתית (ושימוש באמצעי הנכון להעברתה בעברית - כלומר שפה ישנה ומושגים מעוררי דמיון ובעלי קונוטציות מתאימות). מתרגמים ספורים הצליחו בכך, והחדשים לא למדו מהם.

 

[טאסנים]

אעשה את המאמץ

לפחות שווה לנסות ועוד שאלה, אני מצטערת אם היא אולי קצת מרגיזה (ממש ללא כל כוונה) האחיינים שלי הצעירים, הילדים של בני דודי מרבים לקרוא ספרות פנטזייה. האם הספרים שהזכרת (ברשימה) מיועדים הן לילדים (13 ומעלה) והן למבוגרים, כמובן גם לבני נוער למשל ה- The Discworld Series שהכי קרץ , האם הוא פונה בראש וראשונה למבוגרים? או אולי לבני נוער.

 

[Y. Welis]

יש ספרות שמוגדרת בחו"ל כ-young adults

כלומר למתבגרים, למשל סידרת 'הד' של מק'קיליפ, שבארץ יצאה ב'עם עובד' בלי שום ציון כזה (וכן גם בלי המפה המקורית). בארץ ההבחנה לא נעשתה ועד לעידן הפוטר ומחקיו (פרסי ג'קסון, 'פרחי הדיו', 'ארטמיס פאול' ועוד אחד עבה עם שם לטיני), לא יצאה כמעט פנטסיה יעודית לקהל צעיר (אם כי היו כמה סופרים מקומיים לא מוכרים שניסו, ודווקא היו מעניינים). מבחינתי, ספר שיוצא ללא ניקוד, טוב גם למבוגרים (כמו שבחו"ל יצאו מהדורות של פוטר לקהל מבוגר, עם עטיפות יותר 'רציניות'...), וכל השמות שהזכרתי לעיל (חוץ מפולמן, שכתב עבור ילדיו בהתחלה) כולם כתבו לקהל מבוגר. keep coming עם השאלות. זה מה שמחייה את הפורום, ודוחה את הקפאתו...

 

[טאסנים]

שוב, תודה על המידע

אינני מכירה את התחום- כלומר את ספרות הפנטזיה, אני מניחה שבאיזה שלב אכנס רק כדי להכיר תחום חדש בספרות, אבל נכון לעכשיו, מושכת אותי יותר הספרות המתולוגית המקורית (אם אפשר לקרוא לזה כך) הייתי שמחה להכיר גם ספרות ימי ביניים, סיפורי אבירים (האם זה קשור לנושא הפורום?) כמו שניכר, אני בהחלט עדיין מבולבלת, הנושא בכללותו, נושא המיתולוגיה אינו פשוט. גם הבסיס של איזה יצירות קשורות בדרגה מסויימת לתחום אינו ברור לי. מקווה להכיר בהמשך.

 

[Y. Welis]

ר' תגובתי לעיל לשאלתו של לגוטל על הארתוריאדה

 

[טאסנים]

תודה.

זה דורש ריכוז מיירבי, אני אנסה... (זה מאד מורכב למשוטט מבחוץ , אני כבר מתחילה לחשוש שהמיתולוגיה קשורה לכל היבט של החיים: מוסר, דת, אמנות מדע וכן הרבה הלאאים).

 

[Y. Welis]

היה מישהו שטען שמיתוס אמיתי = דת

זו אגב שאלה טובה עד כמה היוונים העתיקים למשל באמת *האמינו* באלים, ועד כמה הם עבדו אותם כמשהו אמיתי (שראוי לקורבנות אדם, למשל - ההקרבה האולטימאטיבית שאלים במקומות אחרים, בעיקר בדרום אמריקה, חייבו), או שחיבבו את הטקסים הנעימים (כמו האורגיות של דיוניסוס, אל היין והחשק) והתרבות שצמחה מהמיתולוגיה. מכל מקום מיתוס כסיפור כנראה בנוי בצורה שמרתקת אותנו באופן אינסטינקטיבי (אין דרך אחרת להסביר את המשיכה אליו, בעבר ובהווה, כמו עם היצירות שהזכרתי). הוא עונה על שאלות קיומיות, מחלק את העולם (או המציאות) לחלקים מובנים וברורים, ומציג תבנית קלה להבנה (ואמונה). אגדת עם בד"כ לא מתיימרת להסביר את המציאות, אלא חלקים ספציפיים ממנה (כמו מנהג מסויים או תופעת טבע ייחודית). היא גם לא מחייבת ומייצגת בד"כ מקור אחד (כפר, עיירה, מחוז) ולא עם שלם. היא גם בד"כ לא קשורה למכלול אלא עומדת בפני עצמה, כך שמה שמתואר בה לא נושא משמעויות כוללות ומעמיקות כמו המיתוס.

 

[טאסנים]

באותו ערך מוזכרת גם מימרתו

של טרומפלדור: "טוב למות בעד ארצינו" משפט שהפך גם הוא למיתוס, אין כאן כל קשר לדת. אני מבינה שבמיתוס ישנה תמיד אמונה, אבל לאוו דווקא דתית.

 

[Y. Welis]

זה מיתוס במשמעות מודרנית

כמו 'אגדה חיה', כוכבי רוק ופופ נערצים ('אלילי פופ') ועוד. השוני הוא שהם בני אדם, ולכן פחות מחייבים מאלים.

 

[טאסנים]

תודה על ההבהרה,

זה מארגן לי קצת את התיסבוכת, השילוב שבין אלים ודת ל-גיבורים לאומיים בלבל אותי.

 

[0Pandemonium0]

ישנם סיפורים מיתולוגיים שנועדו להסביר תופעות

חברתיות קיימות, אבל שכחתי איך הם נקראים...

 

[הגבירה מן האגם]

יש עוד משהו במיתוסים

שבונה את התחושה האינסטינקטיבית הזו - קצב, תבנית, מוסיקה פנימית. כי סיפור הוא לא רק טקסט. סיפור סיפורים הוא אירוע שיתופי בין בני אדם. לספר מיתוס, זה להתחייב לתנועה התבניתית שבסיפור. זה אומר שהמספר צריך להיות מסוגל לייצר את התנועה הזו עבור כל הנוכחים ואת זה אפשר לשמוע בקול שלו. הקול של סיפור מיתוסים הוא אחר משל סיפור מעשייה למשל.

 

[Y. Welis]

כי הוא מדבר על אמת מסויימת

שדומה לאמונה דתית. על אירועים שנקבעו מראש, ושמובילים לגילוי מסויים אצל הגיבור, ולרוב נסיון שלו להאבק בגורל ובאלים שקבעו אותו. ר' התבנית שקמפבל מצא למיתוסים - http://www.starbase972.com/modules.php?name=Content&pa=showpage&pid=86