eliran1979
New member
העם אמר את דברו
העם אמר את דברו. אחוזי התמיכה הגבוהים הנוסקים מיום ליום במפלגת ישראל ביתנו מוכיחים זאת מעל לכל ספק – העם מאס בגישה התבוסתנית ורפת הידיים, שכבר ברור היום לכולם שתוביל אותנו לאבדון. זו לא תוצאה של קמפיין מוצלח, לא של סיסמת בחירות, ולא של טעויות לכאורה של התקשורת השמאלנית. העם פשוט הבין שחייבים צעדים מכריעים כנגד האוייב מהבית. האזרחים מספיק אינטליגנטים להבין זאת בעצמם - לקרוא לליברמן גזען לא באמת הופך אותו לאחד. השמצות והשוואות ללה-פן או היידר לא הופכים אותו לפאשיסט. הם רק הופכים אותו לאוייב השמאל הקיצוני. נמאס לאזרחים לראות את המדינה יורדת לאבדון, לראות חברי כנסת ערבים שתומכים בטרור באופן גלוי ויוצאים ללא פגע בגלל אוזלת ידה של מערכת המשפט. אין אזרחים רבים בעולם שכל כך מעורבים פוליטית, רגשית ומעשית בכל מהלך שקורה במדינתם – אם בשרות הצבאי בסדיר ובמילואים כנגד הטרור שמהווה נטל אדיר על כתיפנו ואם בספיגת טרור יום-יומי מתמשך במשפחתנו וחברינו. לעם שכל כך אכפת לו מגיע יותר – הרבה יותר! זכותו לדרוש נאמנות בסיסית למדינה. זה לא דורש הרבה וזה לא מרחיק לכת כמו שהשמאל הקיצוני מנסה להציג זאת. זה בעצם דורש הרבה יותר פאסיביות מאשר אקטיביות. למה בסך הכל אנו מצפים? לא לתמוך בטרור. אף אחד לא מצפה מערביי ישראל לנשק את דגל ישראל השכם וערב. וגם לא באמת שיזדהה עם ההמנון הלאומי. אבל שידע – זהו ההמנון של מדינת היהודים. ואם הוא רוצה להשאר בה אזרח, הוא חייב לכבד זאת. האזרח אמר את דברו. דתי או חילוני, מזרחי או אשכזני - הוא רוצה לשמור את המדינה הזו כמדינה יהודית. מדינת כל אזרחיה, אך עדיין מדינה יהודית. אני גאה באמירה הנחרצת הזו. לאומיות וזהות יהודית הן לא מילות גנאי. זה רק מוכיח שהחינוך עבד. החינוך לאהבת הארץ והמורשת. הסיבה להקמת המדינה לא מרפה ממחשבותינו לרגע. זהו ביתם של היהודים. השמאל הפך למיעוט. מיעוט מאוס. מזמן הוא איבד את חוש הצדק וההגיון. כושר השיפוט שלו נוטה להשמדה עצמית. הוא נוטה לתקוף את הימין והלאומניים בכל הזדמנות, אך שוכח לשפוט באותו משקל את הצד הערבי. מאשימים את ליברמן בפגיעה בדמוקרטיה. שמישהו יסביר לי בדיוק איך? כשהוא תובע מאזרחי המדינה לא לתמוך בטרור? זה יותר מלגיטימי. זו חובתו של כל מחוקק. איפה קולם של כל אותם שמאלנים כשהערבים באופן הכי מפורש פוגעים בדמוקרטיה? כשאתמול ראשי העיר אום אל פאחם (עיר ישראלית לכל דבר) הכריזו בגלוי ובנחישות שייסגרו את כניסות העיר ביום הבחירות על מנת למנוע כניסתו של ברוך מרזל לקלפי על מנת למלא את תפקידו כיו"ר הקלפי, ואיימו על המשטרה שהיא תישא באחריות לניסיונות של ברוך מרזל להכנס לעיר, חיכיתי לשווא לשמוע את הצדקנים ההזויים מהשמאל שיזעקו לפגיעה בדמוקרטיה. הם לא צייצו. שהמשטרה תישא באחריות אמרו ראשי העיר למה שהם לא יישאו באחריות?! באיזו זכות הם סוגרים את הכניסות לעיר ישראלית. ברוך מרזל אולי מוצג בתקשורת כקיצוני, אבל אין ספק שהוא חכם. הוא נלחם בנשקם של המנהיגים הערביים הקיצוניים. הוא פשוט נלחם בהם בביתם. המלצתי לערבים המתונים בישראל – השמיעו את קולכם. מינעו בקול את הפגיעה ביום הבחירות הזה ובדמוקרטיה. כי מהשמאל היהודי אבדה תקוותנו. ליברמן לא מציג קיצוניות. הוא מציג פתרונות ריאליים להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. נאמנות היא דרישה לגיטימית ואף הכרחית. ניתוק ערים קיצוניות שתומכות בהשמדת המדינה וסיפוחן לרשות הפלשתינאית תביא שקט למחוזותינו. מי שרוצה להשאר איתנו, מוזמן לעשות זאת תחת תנאינו. מי שחפץ בשלטון פלשתינאי, שערינו החוצה פתוחים. צריך רק לחצות אותם. המדינה היא מדינת כל אזרחיה על הזכויות והחובות שהיא מקנה. שירות המדינה, אם בצבא ואם בשירות לאומי היא תנאי קבלה לחברה כאזרח מן השורה. לראייה שכנינו הדרוזים,הצ'רקסים והבדואים הוכיחו נאמנותם מעבר לכל ספק. בשירותם בצבא והשתלבותם בחברה הישראלית תוך הפגנת נאמנות מוחלטת, מקנה להם את מלא הזכויות כשל יהודים, וזכותם המלאה לחתור לשיפור מתמיד של מצבם. אני לא מאמין שיש דרוזי או צ'רקסי בישראל שחושש לאזרחותו או קצבת הביטוח הלאומי שלו. אז כיצד זה מסתדר עם הטענה לגזענות? לסיום חשבתי להציג השוואה של שבועת אמונים במדינות מערביות שונות. אם של חברי פרלמנט, אנשי השלטון עובדי המדינה, חייליה, ואף של האזרח עצמו. אמנם זה היה פשוט מאד לבוא ולחזק את הדרישה לנאמנות באמצעות ההשוואה. אבל אז הבנתי. זה בכלל לא משנה מה האחרים עושים או חושבים. אנו צריכים לעשות מה שטוב לנו ולמדינתו. כמדינה דמוקרטית שתיטיב עם כל אזרחיה. אך עדיין – מדינה יהודית.
העם אמר את דברו. אחוזי התמיכה הגבוהים הנוסקים מיום ליום במפלגת ישראל ביתנו מוכיחים זאת מעל לכל ספק – העם מאס בגישה התבוסתנית ורפת הידיים, שכבר ברור היום לכולם שתוביל אותנו לאבדון. זו לא תוצאה של קמפיין מוצלח, לא של סיסמת בחירות, ולא של טעויות לכאורה של התקשורת השמאלנית. העם פשוט הבין שחייבים צעדים מכריעים כנגד האוייב מהבית. האזרחים מספיק אינטליגנטים להבין זאת בעצמם - לקרוא לליברמן גזען לא באמת הופך אותו לאחד. השמצות והשוואות ללה-פן או היידר לא הופכים אותו לפאשיסט. הם רק הופכים אותו לאוייב השמאל הקיצוני. נמאס לאזרחים לראות את המדינה יורדת לאבדון, לראות חברי כנסת ערבים שתומכים בטרור באופן גלוי ויוצאים ללא פגע בגלל אוזלת ידה של מערכת המשפט. אין אזרחים רבים בעולם שכל כך מעורבים פוליטית, רגשית ומעשית בכל מהלך שקורה במדינתם – אם בשרות הצבאי בסדיר ובמילואים כנגד הטרור שמהווה נטל אדיר על כתיפנו ואם בספיגת טרור יום-יומי מתמשך במשפחתנו וחברינו. לעם שכל כך אכפת לו מגיע יותר – הרבה יותר! זכותו לדרוש נאמנות בסיסית למדינה. זה לא דורש הרבה וזה לא מרחיק לכת כמו שהשמאל הקיצוני מנסה להציג זאת. זה בעצם דורש הרבה יותר פאסיביות מאשר אקטיביות. למה בסך הכל אנו מצפים? לא לתמוך בטרור. אף אחד לא מצפה מערביי ישראל לנשק את דגל ישראל השכם וערב. וגם לא באמת שיזדהה עם ההמנון הלאומי. אבל שידע – זהו ההמנון של מדינת היהודים. ואם הוא רוצה להשאר בה אזרח, הוא חייב לכבד זאת. האזרח אמר את דברו. דתי או חילוני, מזרחי או אשכזני - הוא רוצה לשמור את המדינה הזו כמדינה יהודית. מדינת כל אזרחיה, אך עדיין מדינה יהודית. אני גאה באמירה הנחרצת הזו. לאומיות וזהות יהודית הן לא מילות גנאי. זה רק מוכיח שהחינוך עבד. החינוך לאהבת הארץ והמורשת. הסיבה להקמת המדינה לא מרפה ממחשבותינו לרגע. זהו ביתם של היהודים. השמאל הפך למיעוט. מיעוט מאוס. מזמן הוא איבד את חוש הצדק וההגיון. כושר השיפוט שלו נוטה להשמדה עצמית. הוא נוטה לתקוף את הימין והלאומניים בכל הזדמנות, אך שוכח לשפוט באותו משקל את הצד הערבי. מאשימים את ליברמן בפגיעה בדמוקרטיה. שמישהו יסביר לי בדיוק איך? כשהוא תובע מאזרחי המדינה לא לתמוך בטרור? זה יותר מלגיטימי. זו חובתו של כל מחוקק. איפה קולם של כל אותם שמאלנים כשהערבים באופן הכי מפורש פוגעים בדמוקרטיה? כשאתמול ראשי העיר אום אל פאחם (עיר ישראלית לכל דבר) הכריזו בגלוי ובנחישות שייסגרו את כניסות העיר ביום הבחירות על מנת למנוע כניסתו של ברוך מרזל לקלפי על מנת למלא את תפקידו כיו"ר הקלפי, ואיימו על המשטרה שהיא תישא באחריות לניסיונות של ברוך מרזל להכנס לעיר, חיכיתי לשווא לשמוע את הצדקנים ההזויים מהשמאל שיזעקו לפגיעה בדמוקרטיה. הם לא צייצו. שהמשטרה תישא באחריות אמרו ראשי העיר למה שהם לא יישאו באחריות?! באיזו זכות הם סוגרים את הכניסות לעיר ישראלית. ברוך מרזל אולי מוצג בתקשורת כקיצוני, אבל אין ספק שהוא חכם. הוא נלחם בנשקם של המנהיגים הערביים הקיצוניים. הוא פשוט נלחם בהם בביתם. המלצתי לערבים המתונים בישראל – השמיעו את קולכם. מינעו בקול את הפגיעה ביום הבחירות הזה ובדמוקרטיה. כי מהשמאל היהודי אבדה תקוותנו. ליברמן לא מציג קיצוניות. הוא מציג פתרונות ריאליים להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. נאמנות היא דרישה לגיטימית ואף הכרחית. ניתוק ערים קיצוניות שתומכות בהשמדת המדינה וסיפוחן לרשות הפלשתינאית תביא שקט למחוזותינו. מי שרוצה להשאר איתנו, מוזמן לעשות זאת תחת תנאינו. מי שחפץ בשלטון פלשתינאי, שערינו החוצה פתוחים. צריך רק לחצות אותם. המדינה היא מדינת כל אזרחיה על הזכויות והחובות שהיא מקנה. שירות המדינה, אם בצבא ואם בשירות לאומי היא תנאי קבלה לחברה כאזרח מן השורה. לראייה שכנינו הדרוזים,הצ'רקסים והבדואים הוכיחו נאמנותם מעבר לכל ספק. בשירותם בצבא והשתלבותם בחברה הישראלית תוך הפגנת נאמנות מוחלטת, מקנה להם את מלא הזכויות כשל יהודים, וזכותם המלאה לחתור לשיפור מתמיד של מצבם. אני לא מאמין שיש דרוזי או צ'רקסי בישראל שחושש לאזרחותו או קצבת הביטוח הלאומי שלו. אז כיצד זה מסתדר עם הטענה לגזענות? לסיום חשבתי להציג השוואה של שבועת אמונים במדינות מערביות שונות. אם של חברי פרלמנט, אנשי השלטון עובדי המדינה, חייליה, ואף של האזרח עצמו. אמנם זה היה פשוט מאד לבוא ולחזק את הדרישה לנאמנות באמצעות ההשוואה. אבל אז הבנתי. זה בכלל לא משנה מה האחרים עושים או חושבים. אנו צריכים לעשות מה שטוב לנו ולמדינתו. כמדינה דמוקרטית שתיטיב עם כל אזרחיה. אך עדיין – מדינה יהודית.